נחל אלכסנדר

בעבר נחל אכזב בחלקו העליון ונחל איתן בחלקו התחתון הקרוב לים. מקורות המים היו מעיינות שכבה, שנבעו בעיקר באזור חוגלה ובאזור חופית ומי תהום שנבעו מהביצות שאפיינו את האזור. בחורף הנחל גאה והציף את השטחים הסמוכים לעמק חפר. כתוצאה מכך הוחלט בשנות ה-30-40 לנקז ולייבש את השטח. בשנות ה-60′ הוסדר ערוץ הנחל והפיתולים שבו יושרו. חקלאי האזור החלו לנצל את המים בצורה אינטנסיבית. במקביל לירידה בשפיעה החלה בשנות ה-50′ הזרמת שפכים ביתיים ותעשייתיים אינטנסיבית לנחל. הזרמה זו פגעה קשה במים וגרמה להרס נופיו וערכי הטבע שבו. רוב בעלי החיים הוכחדו ומהגדות נעלמה הצמחייה. בשנות ה-80′ החלה הזרמת שפכים משכם וטול כרם. שפכים אלה עמוסים בפסולת אבן, הנשטפת מהמחצבות. בעונת המסיק מוזרמים לנחל עקר (תוצר לוואי של תעשיית השמן)  בעל חומציות גבוהה, הפוגע בנחל בצורה אנושה. כיום נחשב הנחל למזוהם מאוד ואיכות מימיו גרועה.

ב-1995 החלו פעולות לשיקום הנחל באמצעות המינהלת לשיקום נחל אלכסנדר. לאורך הנחל הוכשרו שבילי טיול ופינות ישיבה, אך מי הנחל נותרו מזוהמים כמעט כמקודם.

במהלך 1988 התחייבה ממשלת גרמניה לתכנן ולבצע מכון טיהור בתחום הרשות. ב-2000 ובעקבות האינתיפדה השנייה, התוכניות נגנזו.

ב-2002 החליטה המועצה האזורית עמק חפר שלא להמתין להקמת הפתרון הכולל והקימה, במימון המדינה, מתקן חירום לתפיסת השפכים בסמוך לקיבוץ יד חנה, לתקופה של שלוש שנים, תוך הבנה שמדובר במתקן זמני בלבד. המתקן פועל גם כיום (2023) ומתקן קבוע טרם הוקם.

בשלהי 2008 הוחלט להקים מט”ש לטיפול בשפכים המגיעים מטול כרם ושכם. ארבע שנים אחר כך בפברואר 2012 אישר משרד האוצר את המתווה והחליט לממנו באמצעות קיזוז הכסף מהפלשתינים. בעקבות הסכמה זו החלה המועצה האזורית לפעול להקמת מט”ש (בעלות של 265 מיליון שקל), באמצעות פרסום RFI והתייעצות עם מומחים שונים. אולם המכרז הסופי טרם פורסם שכן א לטענת המועצה מכתב ההתחייבות של האוצר מ-2012 מלא בסייגים בין השאר: התניות לפי חוק היישום; החזר עלויות בכפוף לאישור שיעור ההחזר ע”י רשות המים; תניה בדבר אי-שינוי הוראות דין; אי נטילת כל סיכון של מדינת ישראל והטלת מלוא הסיכון בנוגע למודל המימוני על כתפי המועצה. תנאים, שלטענת המועצה מונעים מיזמים לקחת חלק במכרז. לאחר דיונים רבים החליטה המועצה להגיש עתירה לבג”ץ בדרישה לחייב את האוצר ואת רשות המים לממן את המט”ש.

בעקבות פסיקת בג”ץ התחייבה המדינה לממן את המט”ש. המועצה האזורית עמק חפר פרסמה מכרז לתכנון המט”ש (2018). 

ביוני 2018 כתבה עמותת צלול מכתב לראש המועצה האזורית עמק חפר, רני אידן, בדרישה לשקם את הנחל במים שפירים בלבד ולא לאפשר הזרמת קולחים לנחל. הבקשה באה כהמשך לעבודה של צוות בו חברים  פרופ’ גיתאי יהל, פרופ’ שריג גפני, ד”ר יאיר סוארי ואחרים הבודק את מצב האסטואר. מסקנתו של הצוות הייתה שאין להזרים לנחל קולחים וכי החלופה הבטוחה ביותר היא הקמת מאגר שבמקרה של עודפי קולחים, יוכל להזרים את הנחל בתקופת החורף בזרימה אחת שטפונית.

מצגת נחל אלכסנדר

תוכנית המים של “צלול”

ב-2011 הזמינה עמותת “צלול” עבודה “שיקום נחל אלכסנדר – חלופות להשבת המים”  מאת חברת המהנדסים DHV. העבודה ניתחה את מצב הזיהום בנחל, את מצבו האקולוגי של הנחל ואת עתודות המים שבו. העבודה המליצה על שלוש חלופות להשבת מים לנחל, שבראשון חלופה להזרמת מים שפירים. תוכנית המים של “צלול” משמשת כמודל לשיקום הנחל וכמודל לשיקום שאר נחלי הארץ.