שבועות ספורים בלבד לפני עונת המסיק, בסוף ספטמבר 2022, קיימו “ענף הזית במועצת הצמחים” ועמותת “צלול” יום עיון בנושאים: שדרוג בתי הבד, טיפול בתוצרי הלוואי – הגפת והעקר, והשפעת השימוש במים על איכות השמן – נושאים שמצויים במרכז העשייה של בתי הבד לייצור שמן. יום העיון התקיים בבית הבד “ארזים” במושב רם און, ונטלו בו חלק בעלי בתי בד ממקומות שונים ברחבי הארץ וכן מומחים מתחומים שונים.
יום העיון הוא חלק מתוך פעילות משותפת לענף הזית, “צלול”, משרדי ממשלה ומתנדבים, הפועלים למען רפורמה בענף במטרה להקטין את השפעתו הסביבתית ובאותה עת להמשיך את קיומו שיש לו ערכים סביבתיים, בריאותיים, תרבותיים וכלכליים רבים. מנהל ענף הזית במועצת הצמחים, אורי יוגב, אמר שמטרת יום העיון היא לסייע לבעלי בתי הבד ולהעשיר את ידיעותיהם במחקרים שנעשים בארץ ובעולם לטובת המשך שגשוג הענף וקידומו.
איתן ארזי בעל בית הבד “ארזים”, יחד עם עוד שני אחים ואחות, הציג את הרעיון שעמד מאחורי הקמת בית הבד לפני כ-10 שנים. לדבריו, במטרה לשמור על איכות השמן ועל רמת תברואה מקסימלית, כיאה למפעל מזון המשרת שורה ארוכה של לקוחות, על בית הבד לשמור על ניקיון וסדר מופתי. עוד אמר ארזי, שהוא טייס אל על, שהפעלת בית בד בצורה מיטבית היא הפעולה המורכבת ביותר שהוא מכיר.
שמאי מקרקעין, איל שפירא, הציג את האפשרויות התכנוניות להעתקת בתי בד הפועלים בשכונות מגורים בכפרים הערביים. את שרותיו של שפירא שכר צוות הרפורמה במטרה למצוא פתרון שיביא להוצאת בתי הבד משכונות המגורים, שבשל הצפיפות הרבה מוגבלים מאד בהתפתחותם ובאותה עת גורמים למטרדים סביבתיים ובטיחותיים רבים.
שפירא הדגיש, שהרעיון להעתיק את בתי הבד לאזורי תעשייה אינו ישים ואינו הגיוני, וזאת כי בית בד הפועל כחודשיים בשנה אינו יכול לעמוד בעלויות של אזור תעשייה הכוללות תשלומי ארנונה גבוהים. לדבריו, בשל סיבה זו יש “לתפור חליפה” מיוחדת לכל בית בד כדי לאפשר להמשיך את פעילותו. לפי שעה בחן שפירא שני בתי בד, ולדבריו נמצאה נוסחה שתאפשר את יציאתם מהתחום העירוני. מסקנות העבודה של שפירא יוצגו בפני מקבלי ההחלטות במטרה לשכנעם לפעול לפיהן.
החוקר הוותיק יצחק ציפורי, הציג את העבודה הגדולה שנעשתה לפני מספר שנים במרכז המחקר “גילת” על השפעת פיזור העקר על עצי הזית והתרומה שלהם לדישון העצים – העבודה היחידה שנערכה בארץ בנושא זה. בנוסף, הציג ציפורי תצפית עדכנית שבוצעה בראשית אוגוסט 2022 בשתי חלקות בדבוריה ובכפר יסיף שהוגמעו בכמויות עצומות של עקר במשך כ- 10 שנים. תוצאות העבודות שהוכיחו שפיזור מבוקר יכול לספק לזיתים את כל צריכת האשלגן הנדרשת – וכשליש מצריכת הזרחן. עוד נמצא שכמות הפוליפנולים העצומה המצויה במי העקר אינה נשארת באדמה, ומתפוגגת חודשים ספורים לאחר הפיזור.
הפרוייקטור של פיזור העקר מטעם המשרד להגנת הסביבה ורשות המים, ושותף מרכזי בעבודת הצוות, איתי אורן, תיאר את הפרויקט לפיזור העקר ואת ההתקדמות, הגדולה שחלה במניעת הנזקים לסביבה ולמתקני טיהור השפכים מאז החלה הבקרה על התחום. אורן ציטט מדבריו של ד”ר תומא עבוד מהמשרד להגנת הסביבה, שאמר שהנזקים של הזרמת העקר למערכות הטיפול בשפכים גדולים בהרבה מהזרמתם לואדיות, שכן הפגיעה בעבודות המט”שים גורמת להזרמת כמויות אדירות של ביוב גולמי לסביבה.
מנכ”ל הארגון האורגני, יזהר טוגנדהפט, ומי שמלווה בתי בד במשך שנים ארוכות, הזכיר ששמן הזית הוא למעשה מיץ פרי ומוצר מזון, והראה כיצד גורמי סיכון ואילוח נדבקים לפרי, במידה והמתקן אינו נקי דיו וגורמים לפגמים בטעם. בדבריו גם הציג אפשרויות ידידותיות יותר לניקיון בית הבד – מאשר סודה קאוסטית.
מומחה בין לאומי להפקת שמן זית – פבלו קטאמאסס, מארגנטינה, הסביר באמצעות מצגת שהועברה בזום את ההבדלים והשינויים בין שיטות ההפקה השונות דו, פאזי, תלת פאזי ודו פאזי וחצי, וכן דגשים להפעלת בתי הבד ואופן השימוש במים בצורה מיטבית. לדבריו, להוספת המים השפעה גדולה על איכות שמן הזית ועל יעילות בית הבד. כך למשל, תוספת מים למרסקת יוצרת אמולסיה שלא ניתנת להפרדה ולאובדן שמן לגפת. בשל כך הזרקת המים ישירות לדקנטר ולא למשאבת הפסטה מקטינה את החשיפה של השמן למים. בדבריו הציג תוצאות של עבודות מחקר מספרד וממקומות נוספים על היקף שטיפת הפוליפנולים מתוספת מים, וכן על השפעת טמפרטורת המים המומסים על איכות השמן ועוד ועוד.
