בשנים האחרונות אנו עדים לראשיתו של שיפור מסוים במצבם של נחלי הארץ, בעקבות הקמתם של מכונים לטיהור שפכים (מט"ש) בעלות של מיליארדים רבים, אך למרות ההשקעה, רוב הנחלים סובלים מזיהום בעקבות אלפי תקלות במערכות הטיפול וההולכה ובשל מיעוט המים בנחלים. "צלול" דורשת להפסיק את הזיהום ולהשיב מים לנחלים
הזיהום נמשך - כ-1,000 תקלות בשנה
- רוב נחלי הארץ הזורמים לים התיכון ולים המלח (חוץ מנחל כזיב בצפון) מזוהמים בעקבות הזרמת ביוב וקולחים בעת תקלה או בשל מחסור במאגרי קולחים.
- על-פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, בכל שנה מתרחשות אלפי תקלות במכוני טיהור, בתחנות שאיבה ובקוי הולכה, שרק חלקן מדווחות. אי-תיקון התקלות וזרימת ביוב וקולחים בנחלים מוריד לטמיון השקעה של מיליארדים בשיקום גדות הנחלים.
- אגף מים ונחלים במשרד להגנת הסביבה קטן. האכיפה נמצאת בידי המשטרה הירוקה והמחוזות, עובדה שמחלישה מאוד את יכולת האגף לאכוף את החוק על המזהמים.
איכות הקולחים
למרות שהתקנות קובעות שעל כל הקולחים להגיע לאיכות שלישונית ב-2015 – רק מחצית מהקולחים הם באיכות זו ואילו השאר באיכות נמוכה יותר – שניונית ואף למטה מכך. התוצאה היא שכשאשר הקולחים מוזרמים לנחלים בחורף (ראו בהמשך) או בשעת תקלה, הם פוגעים בנחל, בחי, בצומח ובמגוון הביולוגי. "צלול" דורשת לשפר את איכות כלל הקולחים לרמה שלישונית ואף למעלה מכך.
המעיינות תפוסים
- רוב נחלי הארץ סובלים מהזנחה וממיעוט מים, שהם תוצאה של הורדת מפלס מי התהום ותפיסת מעיינות. בחלק מהמקרים באמצעות בניית משאבות על פי המעיין, המונעות את נביעת המים וגורמות להתייבשות הנחל.
- הנזק שנגרם לנחלים בעקבות הפסקת הזרמת המים הוא עצום, והוא כולל התייבשות בתי גידול לחים, שהיו חלק מנוף הארץ, הכחדה של מיני בעלי-חיים וצמחים והשתלטות מינים פולשים. מהנתונים עולה, כי למעלה ממחצית סוגי הצמחים ובעלי החיים שהתגוררו בנחלי הארץ נעלמו כתוצאה מהתייבשות הנחלים ובתי הגידול הלחים וכתוצאה מזיהום.
- לאחרונה, בעקבות דרישת ארגוני הסביבה, אך גם בעקבות הכרה מצד רשות המים, רשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה, הוחל בתכנון תוכניות להשבת המים לנחלים באמצעות הסרת איחוז המעיינות והמרת המים בקולחים. למרבה הצער, תכנון התוכניות ויישומן מתנהלים בעצלתיים, ורק מעינות מועטים, אם בכלל, שוחררו, ביניהם מעינות נחל הגעתון, עין יזרעאל, נחל ציפורי ועוד.
- ב-2018 החליטה הממשלה להקציב כ-700 מיליון שקל לשיקום שבעה נחלים ולהשבת מים, אך יעבור עוד זמן רב עד שהתוכניות ייושמו.
זרימת קולחים בחורף בעקבות מחסור במאגרים
- הגידול באוכלוסיה (1.8% בשנה) והמחסור בנפח איגום במאגרי הקולחים גורם לעודפים המוזרמים לנחלים בכל חורף.
- בעקבות דרישת "צלול" ויתר ארגוני הסביבה הוקם צוות שדן בעתיד הקולחים לאור העלייה בכמותם. רשות המים פרסמה תוכנית "משק המים 2050 – פעולות מוצעות להגדלת היצע הקולחים, ניצולם היעיל והאופטימלי ולהורדת עלותם לחקלאות". על פי התוכנית על המדינה להשקיע חמישה מיליארד שקל בהקמת מאגרים, שיפור איכות הקולחים ושיפור הקישוריות בין המאגרים. "צלול" תומכת בדרישה".
לכתבה שפורסמה במים והשקייה בנושא עודפי הקולחים.
מי אחראי?
- על הנחלים חלים חוקים שונים (חוק המים, חוק הניקיון, חוק הביוב, חוק הניקוז פקודת העיריות ועוד ועוד).
- סמכויות הניהול מפוזרות בין רשויות שונות: עיריות, מועצות האזוריות, משרדי הממשלה (משרד האנרגיה והמים, משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה, משרד הפנים, רשות המים ועוד), גופים שלהם צרכים שונים, אינטרסים שונים והשקפת עולם שונה באשר לתפקיד הנחל. עובדה המקשה מאוד על תכנון, על אכיפת החוק ועל שיקום הנחלים.
צלול מציעה: להקים יחידה ארצית להגנת המים והנחלים
לדעת "צלול" יש להקים יחידה ארצית להגנת המים והנחלים, כדוגמת היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, שתרכז בידיה את כל האמצעים להגנה על המים והנחלים.
עמדת "צלול"
להוציא את כל הזיהום מהנחלים
יש להפסיק את הזרמת השפכים והקולחים, למנוע הזרמת פלט בריכות, להגיע להסדר עם הפלשתינים לגבי האחריות לזיהום ולהגביר את האכיפה על המזהמים.
להימנע מהזרמת קולחים לנחלים
יש להזרים לנחלים מי מקור בלבד ישירות מהמעיין ולהימנע מהזרמת קולחים. הדברים אמורים גם באשר לירקון, ששיקומו מבוסס על קולחים מטופלים.
לשחרר את כל המעיינות האחוזים
כיום רוב המעינות תפוסים על-ידי חברת מקורותמפיקים פרטיים. יש לתת לחקלאים את הקולחים ולאפשר למעינות לנבוע באופן טבעי.
להשיב את צורתם המקורית
אין להטמין נחלים, אין לפגוע בשפך, יש לשמור על מעבר חופשי, לשמור על פשטי ההצפה, על רוחב רצועת ההשפעה ועל הגדות.
לאמץ ניהול אגני
יש לראות את הנחל כמכלול: מים, צמחיה, בעלי-חיים, נגר, פשט הצפה, סחף, נפתולים ועוד. ללא קשר לשיוך מוניציפלי של הנחל והחלוקה בין הרשויות השונות.
להקים אתרי מפלט
תפקידם לשמור על החי והצומח בנחלים גם בעיתות מצוקה של זיהום והתייבשות. האתרים יהנו מהגנה מפני זיהומים ומאספקת מים נקיים גם בעת מחסור חמור.
מצגת: מצב הנחלים ומה "צלול" ממליצה לעשות
נושאים נוספים
חדשות
"צלול" בדיון בוועדת הכלכלה: "הגנה על משק המים באמצעות חסכון ומניעת זיהום ים"
עמותת "צלול" שלחה ל"וועדת המשנה לפיקוח על היערכות משק המים במצב מלחמה", המלצה לשורה של שאלות שיש לשאול את רשות המים, מקורות, חברות ההתפלה ותאגידי
"צלול" לגלנט: מנע פגיעה בנחל פרע ועין פית
עמותת צלול כתבה מכתב לשר הבטחון, יואב גלנט, ובו דרשה ממשרד הביטחון שלא להקים את המתקן ללחימה בשטח בנוי (לש"ביה) בנחל פרע, שבו נובע עין
"צלול" למועצה אזורית "גלבוע": עצירת מתקן ההתפלה של "תנובה תל יוסף" תחבל בשיקום החרוד
עמותת "צלול" פנתה למועצה האזורית "גלבוע" בדרישה לזרז את הבדיקה בעניין החלופות להקמת מתקן ההתפלה של מחלבת "תנובה תל יוסף", ולא לעכב את הפתרון להפסקת
עמותת צלול דורשת מ"פריקלס", בבעלות אי.סי.אל, להחליף את הצינור שגורם לדליפת זיהום לנחלים
צילום: אורלי מילר, יחידה סביבתית
הרעלת הדגים בכינרת – "צלול" דורשת חקירה וצעדי מניעה
אלפי דגים נמצאו מתים בכינרת – בשפך נחל צלמון. מבדיקתם עלה שהם הורעלו בחומר הדברה נוירוטוקסי מסוג "אנדוסולפן", שנועד להדביר חרקים וחיפושיות ושאסור בשימוש באירופה
תגובת "צלול" לתוכנית הקולחים של רשות המים
תוכנית משק הקולחים 2025 – פעולות מוצעות להגדלת היצע הקולחים, ניצולם היעיל והאופטימלי ולהורדת עלותם לחקלאות עמותת צלול מברכת את רשות המים על המאמצים