תאגיד “מי כרמל” שלח לפעיל הסביבתי, אריק דרובוט, הפועל מזה שנים למען הנחל, מכתב אזהרה לפני תביעת לשון הרע בעקבות פוסטים שפרסם המאשימים את התאגיד באחריות להזרמת שפכים לנחל סעדיה בעת אירועי גשם. לדברי דרובוט, התאגיד אינו מונע את הזרמת השפכים לנחל ובכך פוגע בו פגיעה אנושה.
לטענת התאגיד, כפי שבאו לידי ביטוי במכתב של ממשרד עורכי הדין “קרמר, שפירא, שניידר” הזרמת השפכים נובעת מכושר קליטה מוגבל של מכון טיהור שפכים (מט”ש) חיפה בימי גשם, הגורם לזרימה חוזרת ולגלישה בנקודה הנמוכה ביותר שהיא עין סעדיה. עוד טוען התאגיד שלהזרמה תורמים רבים ביניהם המשתמשים במט”ש, תושבי הקריות ורשויות נוספות בצפון, וכי לצורך צמצום הגלישות נדרש פתרון מערכתי תוך הגדלת הקיבולת של מט”ש חיפה.
בתגובה לטענת התאגיד ומכתב לשון הרע שלו, שלח עו”ד חגי קלעי, היועץ המשפטי של עמותת “צלול”, מכתב לתאגיד ובו כתב: “למיטב ההבנה, אינכם מכחישים את הזרמת שפכי חיפה לנחל סעדיה, אך טוענים שאין זאת באחריות ‘מי כרמל’ משום כושר הקליטה המוגבל של מט”ש חיפה בימי גשם חריגים. מהמכתב ומהתגובה לכתבה, עולה כי אתם סבורים שמאחר והפתרון לנסיבות המביאות להזרמת השפכים לנחל תלוי בצדדים שלישיים, אין לראות בתאגיד כגורם אחראי. השאלה מהן הנסיבות שבגינן מבוצעת הזרמת השפכים לנחל אינה משנה לעניין האחריות להזרמת השפכים לנחל, אחריות זו בהתאם לדין, חלה על האיגוד, וזאת רק בקשר לעצם הזרמת השפכים לנחל, והן בקשר לעירוב בין ניקוז וביוב המביא לגידול הנפח ההזרמה למט”ש ומחייב את ההזרמה לנחל”.
סעדיה הוא נחל איתן שמקורו במעיין סעדיה שנובע בסמוך לצומת הקריות. מקור המים הוא במי גשם ומים מליחים הכלואים בקרקע. הנחל זורם למרגלות הכרמל ומשמש כפנינת טבע נדירה באזור צפוף ומזהום המתאפיין בתעשייה כבדה ומזהמת. במי הנחל מתקיימת מערכת אקולוגית ייחודית של חי וצומח (קנה מצוי, סמר ימי, גומא דל שיבולים, אגמון החוף, קרנן טבעו ונימפיאה כחולה) חלקים מינים נדירים ובסכנת הכחדה הסובלים סבל רב מהזיהום שמקורו בתעשייה ובחיבורים צולבים בין מערכות הנגר והביוב הגורמות להזרמת שפכים גולמיים לנחל.
עמותת צלול, שבמסגרת קמפיין “דוגמים צלול” מתריעה על קיום החיבורים הצולבים בכל רחבי הארץ ועל הצורך הדחוף בטיפול בהם, דורשת מעיריית חיפה, העיריות הסמוכות ותאגיד “מי כרמל” לנתק את החיבורים הצולבים ולמנוע את הזרמת הביוב לנחל בימי הגשם. חיבורים צולבים אסורים על פי החוק ועל הרשויות לפעול כדי לנתקם ולמנוע בכך את זיהום הסביבה, הנחלים והים.