קידוחי גז ונפט

מדינת ישראל נכנסה לעידן קידוחי הגז והנפט בים התיכון מבלי שנערכה לכך מבחינה חוקית ותכנונית ומבלי שדאגה לאמצעים להגן על הים במקרה של אסון קידוח. "צלול" קוראת לממשלה לאשר את חוק אזורים ימיים המתוקן, להעניק סמכויות למשרד להגנת הסביבה, לאמץ את הדירקטיבה האירופית, לאשר את חוק התלמ"ת ולהשקיע באנרגיות חלופיות שיתפסו את מקומם של הגז והנפט. ללא כל אלה אסון סביבתי אדיר הוא שאלה של זמן בלבד

רוצים ללמוד על הקומבינה של הקידוחים? לחצו כאן

מה יכול לקרות?

אורכו של החוף הישראלי כ-197 ק"מ והוא כולל אתרי טבע, אתרי היסטוריה וארכאולוגיה, אתרי נופש ופנאי ומתקני תשתית אסטרטגיים (נמלים, תחנות כוח, מתקני התפלה, מתקנים צבאיים ועוד) הממוקמים בסמיכות רבה זה לזה. אירוע דליפה יגרום לנזק אדיר לסביבה הימית, לכלכלה ולציבור. מבקר המדינה העריך את הנזק ב-200 מיליון שקל לשנה. 

בניגוד למדינות רבות בעולם, מדינת ישראל אינה משקיעה בניהול ביקושים (הפחתת הצריכה), בעידוד אנרגייה חלופית ובעידוד אמצעים לאגירת אנרגיה. כתוצאה מכך נמשיך לחיות עם אנרגייה מזהמת (גז ונפט) עוד שנים רבות. קראו את דף העמדה של "צלול" מ-2019 ומ-2023.

השבתת מתקני ההתפלה

כ-70% ממי השתייה מקורם בהתפלה

השבתת תחנות הכוח לייצור חשמל

לקרור הטוריבינות צריך מי ים נקיים

השבתת התחבורה הימית

כ-90% מהסחורות מגיעות דרך הים

פגיעה בבטחון

אוניות חיל הים לא יצליחו לפעול בים מזוהם

חיסול הדיג והחקלאות הימית

זיהום ים יהרוג את הענף לשנים רבות

חיסול ענף תיירות החופים

ים מזוהם יבריח את התיירים

חובה לפצות מדינות שכנות

שחופיהן יפגעו מהזיהום הרב

פגיעה בכל אוהבי הים

ועוד לא דברנו על הפגיעה בנדל"ן

עוד פרטים על המאבק של "צלול" לקידוחים בטוחים ואחראיים

מה מסוכן בקידוחים?

קידוחי גז ונפט נערכים בעומק הים. אסון קידוח או תקלה יגרמו לפריצת נפט וקונדנסט (מוצר לוואי של תעשיית הגז). משמעות הזיהום היא פגיעה קשה בסביבה הימית והרס החי והצומח. הגעת כתם הזיהום לחוף תפגע במתקני ההתפלה (כ-70% מהמים שאנו שותים מותפלים), לפגיעה בחופי הרחצה, בתיירות, בתחנות הכוח, בסחר הימי וביחסים עם מדינות שכנות. באסון מפרץ מקסיקו נוצר כתם הגדול פי כמה משטחה של מדינת ישראל. אסון דומה  פירושו הרס הסביבה הימית כולה ונזקים סביבתיים וכלכליים. 

 האם גם הגז מסוכן?

כל מאגר גז הוא פוטנציאל להפוך לבאר נפט והגז עצמו הוא חומר מזהם. במסגרת הפקת הגז נוצר קונדנסט שהוא נפט קל. במאגר לוויתן כ-39.4 מיליון חביות  קונדנטס, כ-2,500 חביות ביום (כ-400 מ"ק), כ-1% מכמות הנפט הגולמי המגיעה לישראל. בשלב היצוא הכמות תוכפל ותגיע ל-800 מ"ק ליום. משרד האנרגייה טוען שאין בעיה לטפל בשפך קונדנסט. לדברי מומחה בינלאומי, פרופ' שטיינר, קונדנסט קשה יותר לטיפול מנפט וכי כמויות הקונדנסט העצומות שינועו בים הם סכנה מוחשית לים התיכון.

ישראל אינה ערוכה להגן על הים?

אין היערכות, אין מספיק ציוד וגם הרשויות המקומיות לחופן ינחת הזיהום, אינן ערוכות ומצוידות לניקוי הנפט מהזפת מחופיהן. עבודה של "צלול" הוכיחה, שיש צורך בפי שלוש ציוד ממה שאושר.

חברות הביטוח לא יכסו על הנזקים?

הממשלה לא חייבה את חברות הקידוח לרכוש ביטוח מקיף כנגד הנזקים. כתוצאה מכך, אם יקרה אסון מי שישא בעלויות, בעלויות של מאות מיליארדים, הכוללים גם פיצוי מדינות שכנות, יהיו אזרחי ישראל. 

הגז נקי והאנרגיות החלופיות יקרות

משרד האנרגיה אינו מעודד מספיק פיתוח אנרגיות חלופיות מסיבות פוליטיות ובשל העדפת האינטרס של טיקוני הגז על חשבון האינטרס של כלל הציבור. בכך הוא מפקיר לא רק את הכלכלה המשועבדת לטייקונים, אלא גם את בריאות הציבור, שכן גם גז הוא  אנרגיה מחצבית מזהמת. 

הקידוחים עובדה קיימת  

אסור לציבור לשתוק על הפקרת הים שהוא משאב של כולנו. אנחנו צריכים לדרוש מהממשלה להעניק למשרד להגנת הסביבה סמכויות פיקוח, לאשר את חוק התלמ"ת המתוקן, לאשר את חוק אזורים ימיים המתוקן ולהרחיק את האסדות. ללא כל אלה אנו תורמים במו ידינו להפקרת הים.

עמדת צלול

להפריד בין סמכויות משרד התשתיות והמשרד להגנת הסביבה 

למשרד להגנת הסביבה אין סמכויות פיקוח ואכיפה במים הכלכליים. מכאן, שהמשרד המאשר את הקידוחים ומעודד אותם גם מפקח עליהם. מצב זה יוצר ניגוד עניינים מסוכן לסביבה הימית ולציבור שכן משרד האנרגיה נוטה לטובת היזמים.

לאשר את חוק התלמ"ת למוכנות להתמודדות עם אסון שמן בים

 חוק התכנית הלאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן (תלמ"ת) התקבל ב-2008, אך טרם אושר (2023). בינואר 2012 הודיעה המדינה שתקצה כ-22 מיליון שקל להצטיידות. גם אם החוק יאושר הוא יספק מענה חלקי.

לאשר את הדירקטיבה-האירופית  

 הדירקטיבה נכתבה אחרי שורת אסונות קידוח ובראשם אסון מפרץ מקסיקו. מטרתה להסדיר את הקידוחים במדינות האיחוד. אימוץ עקרונותיה יגן על הסביבה הימית. משרד האנרגייה מתעקש שלא לאמץ את הדירקטיבה ומסכן את הים התיכון.

לחייב את חברות הגז לרכוש ביטוח  

רכישת ביטוח תחייב את החברות לדבוק בנהלים מחמירים ותבטיח פיצוי לניזוקים: מתקני התפלה, דייגים, תעשייה, ספנות, רשויות מקומיות,ניקוי הנזק ופיצוי למדינות שכנות. ללא ביטוח העלות במקרה של אסון תוטל על הציבור.

הכי חשוב: להשקיע באנרגיות חלופיות במקום בגז ובנפט המזהמים

חדשות