משבר האקלים מתבטא לא רק בעליית טמפרטורה, סופות, הצפות או יובש קיצוני, אלא יש לו השפעה קשה על כל מרכיב ומרכיב בחיינו, ובעיקר על הים. לעליית טמפרטורת הים השפעה על מזג האוויר ביבשה והיא גורמת לגלי חום קיצוניים, אך גם לעלייה בלחות שיוצרת ענני גשם שגורמים להצפות. לאוקיינוסים תפקיד חשוב בוויסות האקלים העולמי, לשינויים בטמפרטורה שלהם ושל פני המים ועל דפוס הזרמים באוקיינוסים. התחממות הים משפיעה על הצומח והחי הימי – היא מביאה להכחדת מינים ולשגשוג של מינים אחרים ולפגיעה בשיווי המשקל העדין שהוא הבסיס לקיומה של מערכת ביולוגית בריאה. היא גורמת כבר כיום להלבנת אלמוגים בכל רחבי העולם, וכתוצאה מכך לפגיעה סביבתית וכלכלית קשה. הפשרת הקרחונים ועליית מפלס מי הים מאיימות על איים קטנים באוקיינוסים, אך גם על ערי חוף ועל מדינות שלמות שעלולות לסבול מהצפות קשות ומחדירת מי ים מלוחים למי התהום שלהן.
עד לאחרונה האמינו רבים שההנדסה תמצא פתרון לכול צרה, וכי חומות וקירות בטון יוכלו לגלי הים. אלא שלאחרונה מחלחלת ההבנה שייתכן מאוד שגם הטכנולוגיה המפותחת ביותר לא תוכל לאיתני הטבע, וכי השינוי צריך להיות עמוק הרבה יותר, והוא תלוי במדיניות הכלכלית העולמית – אך גם בנו.
ישראל שוכנת לחופו של הים התיכון, שהוא ים סגור שלאורך חופיו אוכלוסיה צפופה. במי הים מתקיימת פעילות כלכלית רבה – דיג, שיט, נופש, התפלה ובשנים האחרונות גם קידוחי גז ונפט. לכל אלה פוטנציאל פגיעה בסביבה הימית שבשל שינוי האקלים הופכת לשברירית יותר ויותר. על רקע נתונים קשים אלה גוברת החשיבות לשמירה על הים שיש לו תפקיד חשוב בחיינו ולכן חובה עלינו לשמור עליו מכל משמר ברמה הארצית והמקומית.
ברמה הארצית
- פיתוח מידתי ומותאם למשק הישראלי ולמציאות הגיאופוליטית, של מאגרי גז כאנרגיית מעבר בלבד – עד ליישום מקסימלי של אנרגיות מתחדשות. קידום של לפחות 50% אנרגיה מתחדשת עד 2030 בעיקר מפאנלים סולאריים על גגות.
- הפסקה של הנפקת רישיונות לחיפושי גז ונפט לחמש שנים לפחות כדי לאפשר יישום מלא של רגולציה והגנה ראויה לים, וכדאי לאפשר פיתוח מקסימלי של אנרגיות מתחדשות בישראל.
- ברמה הרגולטורית יש לקדם בדחיפות את חוק אזורים ימיים, שיסדיר את הפעילות הסביבתית במים הכלכליים ויפעל להקמה של מנגנון אחד שינהל את כל הפעילות בים.
- תיקון חוק הנפט והמשך בלימת עסקת שינוע הנפט של קצא”א לעשרות מיליוני טון נפט בשנה במפרץ אילת ובים התיכון.
- תקצוב מיידי של התוכנית הלאומית למניעה והתמודדות עם מצבי אסון נפט ודלק בים (תלמ”ת) וקידום מיידי של החוק התומך בתכנית זו. נכון לשנת 2022 למשרד להגנ”ס חסר תקציב תוספתי של כ- 100 מיליון ש”ח לתקצוב מלא של התלמ”ת ולפיכך ישראל אינה ערוכה כראוי להתמודדות עם אסונות נפט ודלק בים. נכון להיום חסרים עשרים תקנים ביחידת החירום הימית יחד עם כלי שיט, מתקני שאיבה, מערכות גילוי והתראה ועוד.
ברמה המקומית
התמודדות עם עליית מפלס פני הים באמצעות חלופות לא אגרסיביות למניעת גריעת חול מהחופים.
איסור הקמת מבנים ימיים כדוגמת מרינות ושוברי גלים.
תיקון חוק החופים כך שיחייב דיון מחודש בולחו”ף של תוכניות בנייה ישנות בתחום ה-300 מ’ , גם אלה שהחוק היום לא חל עליהן, ושינוי התוכניות בהתאם לתחזיות שינוי האקלים
- הכנסת שיקולים של עליית מפלס פני הים וסערות צפויות בתכנון טיילות ומבנים על קו החוף.
- צמצום זיהום מנגר עירוני – ניתוק מרזבים וחיבורי כלאיים בין מערכות הניקוז לביוב, ניקוי יסודי של מערכות הניקוז והרחובות כמה שאפשר.
- איסור הכנסה ומכירה של כלים חד פעמים בחופים.
