מה שהפך את הפלסטיק החד פעמי פופולרי המחיר הנמוך, העמידות והרב שימושיות, הן התכונות שהופכו אותו לנפוץ כל-כך ולאחראי לסגנון החיים של "השתמש וזרוק". גם אם נמחזר את הפלסטיק, הרי שקצב ייצורו עולה במידה ניכרת על יכולת המיחזור. 

כ-70% מהפסולת באזורים מסחריים היא פלסטיק חד פעמי, וכ-80% מהפסולת בים ובחופים מקורה בכלים חד פעמיים, שהציבור מביא לחוף ומשאיר אחריו.

בישראל נעשה בכל שנה שימוש בכ-13 מיליארד (!) כלים חד פעמיים. חלק ניכר מהצריכה מתבצעה המגזר הדתי והחרדי בשל סוגיית הכשרות, גודלן של המשפחות ובמקרים רבים חוסר המודעות לנזקיו. הבריאותיים הקשים. מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מצאו שאריות פלסטיק באברי הגוף השונים, במחזור הדם, בעוברים ובחלב אם.

מחקרים מראים שישראל נמצאת באחד המקומות הראשונים בעולם בצריכת מוצרי פלסטיק חד פעמיים לנפש.

ב-2022 אישרה הכנסת להטיל מס על כלים חד פעמיים. צעד קטן וחיובי שיביא אולי לצמצום השימוש. עם כניסתו לתפקידו כשר האוצר, הודיע השר בצלאל סמוטריץ', שיפעל לביטול ההיטל. עמותת צלול יחד עם ארגוני בריאות ציבור ועמותות נוספות דורשות מסמטוריץ' לחזור בו מהודעתו ולמנוע בכך את הפגיעה בחיי הציבור ובסביבה כולוה

מספר רשויות: עיריית אילת, עיריית תל אביב, עיריית הרצלייה ומועצה אזורית גליל עליון וגם רשות הטבע והגנים הודיעו שיאסרו הכנסת פלסטיק חד פעמי לחופים ולאתרי הטבע באמצעות חוקי עזר. "צלול" ביקשה ממשרד הפנים שיאשר חוק כלל ארצי שיאסור שימוש בכלים בחופים ובשטחים הפתוחים. לפי שעה (קיץ 2022) הבקשה לא נענתה.

לדעת עמותת צלול, כדי למנוע את זיהום הסביבה, את הסכנה לבריאות הציבור והטבע יש לאסור את השימוש בכלים חד פעמיים ובמיוחד לאסור את הכנסתם לחופים ולשטחים הפתוחים שם הם פוגעים בכל שנה במיליוני יצורים חיים ובנו.