חוק השקיות הוא עוד הישג חשוב לעמותת צלול במלחמה המתמשכת למניעת זיהום השטחים הפתוחים והים.
משמעות החוק שנכנס לתוקפו ב-1 בינואר 2017, היא שמיום זה מתבקשים הצרכנים ברשתות הגדולות לשלם 10 אג’ על שקית גופיה המשמשת לאריזת המוצרים. מטרת החוק היא לא להטיל קנס על הציבור, אלא בעיקר להפחית את השימוש בשקיות ולעבור לערוך קניות באמצעות סל.
את חוק השקיות קידמו עמותת צלול והמועצה לישראל יפה בעקשנות רבה מזה מספר שנים. מה שעומד מאחורי החוק הוא הרצון לשכנע את הציבור לוותר על שקיות הפלסטיק המזהמות לטובת נשיאת המצרכים באמצעות סלים רב-פעמיים.
בכל שנה מחלקים המרכולים ורשתות השיווק לציבור כשני מיליארד שקיות פלסטיק. אלה מוצאות את דרכן, לאחר שימוש קצר בלבד, לעיתים של דקות מספר, בפח האשפה, או גרוע מכך בשטחים הפתוחים ובמי הים. שם אוכלים אותן בעלי-חיים הימים נחנקים ומתים. שימוש פשוט בסל יכול למנוע רשימה ארוכה זו.
ברוב מדינות העולם הגיעו כבר מזמן למסקנה שיש להפחית בצורה דרמטית את השימוש בשקיות. באנגליה, אירלנד, ווילס וסקוטלנד גובים תשלום בעבור השקיות. באוסטרליה, בחלק ממדינות ארה”ב, וברוב מדינות דרום אמריקה, הוטל איסור מוחלט על חלוקת שקיות. התוצאה בכל המדינות הייתה הפחתה משמעותית בשימוש.
אצלנו, לעומת זאת, הוחלט להתמודד עם השקיות בצורה הססנית. בניגוד להצעת “צלול” להטיל על השקיות תשלום של 30 אג’, אישרה הכנסת תשלום של 10 אג’ בלבד, סכום זעום, שעלול לגרום לאדישות הציבור ולא לעודד אותו לערוך קניות באמצעות סל. ההסבר שנתן המשרד להגנת הסביבה למחיר הנמוך היה, שהוא אינו רוצה לתרום לעליית יוקר המחיה. “צלול” והמועצה לישראל יפה סברו שדווקא מחיר גבוה יותר לשקית יפחית את יוקר המחיה, שכן הוא ימנע מהרשתות לגלם מראש את מחיר השקיות במחיר המוצרים.
הצעת החוק גם אינה קובעת יעד מוסכם להפחתה, עובדה שמקשה על המשרד להגנת הסביבה, האחראי לביצוע החוק, להחליט האם החוק הוא הצלחה או שיש להכניס בו שינויים. דוגמאות מהעולם מוכיחות שיעד הפחת הוא מכשיר מצוין לבדיקת הצלחה או כישלון.
החוק גם מחייב את השר להגנת הסביבה לדווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה אחת לשלוש שנים בלבד על רמת ההצלחה של החוק. פרק זמן ארוך וממושך, שעלול לגרום לירידה באפקטיביות שלו. לדעת “צלול”, מוטב היה לו השר היה מדווח לוועדה לפחות פעם בשנה.
יחד עם זאת, בחוק קיימים גם כמה סעיפים חיובים. בעוד שהמשרד להגנת הסביבה כיוון למהלך וולונטרי בלבד, בסופו של המהלך חוקק חוק מחייב, כפי שדרשה “צלול”. סעיף חיובי חשוב נוסף קובע, שעל המרכולים יאסר להציע שקיות גופיה למזון הנמכר בתפזורת (ירקות, פרות, לחם ועוד). עובדה זו תגרום לכך שהציבור לא יוכל להשתמש בשקיות אלה במקום בשקיות הקופה. בשורה טובה חשובה נוספת היא, שהכסף שיגבה מהציבור בעבור השקיות יועבר לקרן לשמירת הניקיון, לטובת חינוך והסברה ולשאר מטרות סביבתיות ולא יועבר ישירות לבור הגדול של תקציב המדינה, כפי שדרש האוצר.
עתה מוטל על כל הצדדים לפעול להצלחת החוק. על הציבור מוטל לאמץ את הרעיון העומד מאחורי הצעת החוק ובמקום לשלם על השקית לארוז את המצרכים שהוא קונה בסל רב פעמי. על המשרד להגנת הסביבה מוטל לעקוב אחר החוק ולהכניס בו שינויים נדרשים. “צלול” דורשת מהמשרד להגנת הסביבה לפרסם את כמות השקיות שנרכשה ואת הכמות שנמכרה לציבור וזאת במטרה לשפר את המעקב.
מה שבטוח הוא, שמהצלחת החוק נרוויח כולנו. נשלם פחות כסף בקופה (בתנאי שנארוז את הקניות בסל), כספי המסים שלנו ינותבו למטרות טובות יותר מאשר תשלום היטל הטמנה על שקיות, הסביבה שלנו וחופי הרחצה יהיו נקיים יותר ובאותה הזדמנות גם נציל את חייהם של צבים ושאר יצורים ימיים.
חדשות
“צלול” לסמט: “חוק השקיות מייצר מפגעים”
עמותת צלול מבקשת ממנכ”ל המשרד להגנת הסביבה, גיא סמט, לחזור ולהסביר לרשתות המזון ולכלל הציבור את העקרון עליו מבוסס חוק השקיות, שהוא צמצום השימוש בשקיות.
סקר מ-2013: רוב הציבור תומך בחוק השקיות
רוב בקרב הציבור בישראל סבור כי שקיות פלסטיק המחולקות ברשתות השיווק מסוכנות לאדם ולסביבה ומחצית מהציבור סבורים כי יש להפסיק לחלוטין את השימוש בהן, כך
חוק השקיות – נייר עמדה
עמותת צלול בשיתוף המועצה לישראל יפה, פועלות מזה זמן רב לחקיקת חוק שיאסור חלוקה בחינם של שקיות פלסטיק ותחייב את הרשתות למכור לציבור שקיות מחומר