קלות היצור, נוחות השימוש והמחיר הזול הפכו את הפלסטיק למוצר נפוץ ולאויב הסביבה. "צלול" העמותה המובילה את המאבק בפלסטיק בארץ, יזמה את פרויקט "עיר ללא פלסטיק", קידמה את חוק השקיות ואת חוק הפיקדון, ופועלת לחקיקה שתאסור את השימוש בפלסטיק חד פעמי ואת הכנסתו לחופי הרחצה. אסור לשכוח - הפלסטיק החד פעמי הוא תוצר של תעשיית הנפט המזהמת, האחראית למשבר האקלים, והשימוש בו יוצר סכנה סביבתית ובריאותית קשה לאדם ולטבע כולו

מיליון טון מוצרי פלסטיק מיוצרים בשנה בעולם

לא משנה לאורך איזה חוף נטייל באירופה, באסיה, באמריקה בקטבים או בחופי ישראל, בכל מקום נמצא את פסולת הפלסטיק הצפה במים או המוטלת על החוף, עדות לצריכת היתר המאפיינת את חיינו ולמודעות הנמוכה לתוצאותיה.

בעוד שחלק מהממשלות (למשל צרפת) וארגונים ברחבי העולם פועלים לצמצום השימוש בפלסטיק, ובעיקר בפלסטיק חד פעמי, באמצעות חקיקה והסברה, במקומות אחרים מגבירים את היצור. על-פי הערכות מומחים, יצור הפלסטיק בעולם צפוי להכפיל את עצמו במהלך 20 השנים הקרובות ולשלש את עצמו עד 2050. תעשיית הפלסטיק בארה”ב לבדה מתכוונת להשקיע כ-164 מיליארד דולר בבניית מפעלים חדשים ליצור מוצרי פלסטיק. 264 מפעלים מתכוונים להכפיל את הייצור לאור הדרישה הגוברת בעקבות ההיצע האדיר, צריכת הפלסטיק צומחת בכ-3.5% בשנה ואיתה גם יצור הפסולת.

מדוע זה קורה?

על-פי הערכות מומחים, הצמיחה חסרת הרסן של תעשיית הפלסטיק, היא תוצר לוואי ישיר של הירידה בצריכת מוצרי נפט לתחבורה (בשל העלייה ביעילות המכוניות) ובשל העודף ביצור הנפט בעולם. התוצאה היא, ייצור פלסטיק בלתי מרוסן, המעודד ומזין את אחת התעשיות המזהמות בעולם, האחראית למשבר האקלים המאיים על כולנו.

מה כל-כך רע בפלסטיק?

למרות שמקורו של הפלסטיק בחומר טבעי, המוצר המוגמר עשוי מחומרים שאינם קיימים בטבע. לכן לפי שעה, אין יצורים המסוגלים לפרקו. מדענים וחברות מסחריות בכל העולם מנסים למצוא אויבים לפלסטיק – חיידקים זוללי פלסטיק, אך גם תחליפים ידידותיים כמו יצור פלסטיק מפסולת. לפי שעה, ועד למציאת אויבים או תחליפים, פסולת הפלסטיק מאיימת על חייהם ובריאותם של יצורים ימיים ושל כולנו.

מקורות פסולת הפלסטיק בים

ציבור המשאיר פסולת על גדות הנחלים והחופים.
ציבור המשליך פסולת ברחובות הערים, וזו מגיעה עם מי הנגר לנחלים ולים.
ספנים המשליכים פסולת לים.
דייגים המאבדים רשתות או משליכים לים ציוד דיג משומש.
על-פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, כ-80% מהפסולת בים היא פלסטיק.

הים התיכון "מוכה" פלסטיק

לאורך חופי הים התיכון מתגוררת כ-10% מכלל האוכלוסיית החופים העולמית.
נתיבי השיט שלו עמוסים לעייפה.
לאורך הנחלים הנשפכים אליו מתוגררת אוכלוסייה צפופה.
בין גליו משייטת כ-10% מכמות פסולת הפלסטיק העולמית. עשרות אלפים ועד מאות אלפים פריטים לקילומטר.

המיקרופלסטיק מגיע לגופנו

פרופ’ ריצ’רד תומפסון מאוניברסיטת פלימות’, אנגליה, היה הראשון לגלות ב-2004, שהפלסטיק המושלך לים אינו מתכלה, אלא עובר בלייה שבסופה הוא הופך למיקרופלסטיק, שקוטר גרגירו נע בין עשרות מיקרונים למילימטרים בודדים.
ב-2009 קבעו חוקרים מאוניברסיטת אוקלנד, אוסטרליה, כי החלקיקים שטים בים, חודרים לתוך גופם של היצורים, מטפסים בשרשרת המזון, גורמים לנזק רב לחי והצומח הימי ומגיעים לשולחננו.
אי הפלסטיק באוקינוס השקט מכיל כרבע מיליון חלקיקי מיקרופלסטיק לקמ”ר.
מחקר שנערך באגמים הגדולים בצפון ארה”ב גילה כמויות גדולות של חלקיקי פלסטיק פוגעים בצדפות, שהן עיקר מזונה של האוכלוסיה.
בכנס בו השתתפו רופאים, חוקרים ואנשי בריאות הציבור, הציגו המשתתפים הוכחות לכך שהפלסטיק מזיק לבריאות – הוא נמצא בשליות של עוברים, בחלב אם והשפעותיו על הבריאות קשות.

מוצרי הקוסמטיקה מלאים במיקרופלסטיק

מקור נוסף של מיקרופלסטיק הם מוצרי קוסמטיקה – ג’ל רחצה, מוצרי פילינג ומשחות שיניים, אליהם מוחדרים חלקיקי פלסטיק (מיקרובידס) מתוך מטרה להגביר את יעילותם. (משחת שיניים מכילה בין 5,000 ל-95 אלף חלקיקי פלסטיק. נפח חלקיקי הפלסטיק בג’ל רחצה שווה לנפח המרכיבים האחרים).
חלקיקים אלה אינם נעצרים במסננים ומגיעים לשפכים העירוניים, למי התהום, לנחלים ולים. באירופה לבדה, נמכרים בשנה מוצרים המכילים כ-4,360 טון חלקיקי מיקרופלסטיק.
בעקבות לחץ ציבורי חתם נשיא ארה”ב, ברק אובמה, ב- 2015 על חוק האוסר מכירת מוצרים המכילים מיקרופלסטיק בקוטר של פחות מ-5 מ”מ, שנכנס לתוקף החל מיולי 2017.
עוד לפני אישור החוק הודיעו חברות הקוסמטיקה כי מצאו תחליפים טבעיים לכדוריות הפלסטיק – גרעיני פירות, קליפות אגוזים ועוד.
“צלול” ביקשה ממשרד המשפטים לחוקק חוק דומה גם אצלנו.
עד לחקיקה כזו בדקו לפני הקנייה האם המוצר מכיל מיקרופלסטיק.

איזה פסולת מתגלגלת בחופי הארץ?

מחקר של אוניברסיטת חיפה והמשרד להגנת הסביבה. נערך במשך שלוש שנים בשמונה קטעי חוף מבצת בצפון ועד לזיקים בדרום:

אחוז הפלסטיק מכלל הפסולת בחופים 92%

כלים חד פעמיים וקשיות שתייה 55%

אריזות 32%

שקיות אשפה 23%

הפלסטיק במספרים

300 מיליון טון

משקל הפלסטיק המיוצר מדי שנה בעולם.

340 אלף טון

משקל הפלסטיק המיוצר בשנה בארץ

1.3 מיליון טון

צריכת

הפלסטיק בישראל

80%

מהפלסטיק הנצרך בארץ אינו מגיע למיחזור ומוטמן

1,000

מספר המינים החיים על פיסת פלסטיק המשייטת בים

40-60 שנה

מספר השנים שיקח לשקית פלסטיק אחת מסוג גופיה להתפרק

5 טריליון

מספר פיסות הפלסטיק המשייטות כבר כיום בימים ובאוקיאנוסים

2473

השנה שבה יתפרק בקבוק PET שהשארנו על החוף ב-2023

הנזק הכלכלי מפסולת הפלסטיק

75 מיליארד דולר בשנה

להערכת האו”ם הנזקים הכלכליים כוללים: פגיעה קשה באלמוגים, מוות של צבים ויונקים ופגיעה קשה במגוון הביולוגי. הנזקים לענפי הדיג, התיירות, הספנות ועוד, הוערכו בכ-13 מיליארד דולר לשנה.

1.2 מיליארד דולר בשנה

הנזק שגורמת פסולת הפלסטיק, להערכת האיגוד הכלכלי של מדינות אסיה. עיקר הנזק נגרם מירידה בתיירות כתוצאה מזיהום החופים, שמחייב את הרשויות המקומיות להשקיע סכומי עתק בניקיון.

500 מיליון דולר בשנה

עלות ניקיון החופים במערב ארה”ב. כסף שאפשר היה להשקיעו בחינוך, בשיכון וברווחה.

12 מיליון שקל בשנה

עלות תוכנית “חוף נקי” של המשרד להגנת הסביבה המושקע בנקיון חופים.

מה צריך לעשות?

למרות שנדמה שהפלסטיק המזהם את החופים והנחלים הוא סוג של גזירת גורל, הרי שמתברר שלא מאוחר מדי לקבל אחריות. ניסיון עולמי מלמד, שאם ממשלות, רשויות והציבור מאמינים נושא מסוים חשוב מספיק, הם יפעלו כדי להגשימו. אם כולנו נבין, שהשארת פסולת על החופים מסכנת את בריאותינו ואת בריאות הסביבה הימית, סביר להניח שהתופעה תצטמצם, כפי שקרה עם קטיף פרחי הבר, ניקוי הרחובות מצואת כלבים ואיסוף בקבוקים. כדי שזה יקרה על הממשלה, הרשויות והציבור לעשות כל אחד את המוטל עליו:

הממשלה

להרחיב את חוק השקיות, לחוקק חוק נגד פלסטיק חד-פעמי ולאסור להכניסו לחופי רחצה, פארקים וגנים לאומיים. להוסיף תקני אכיפה.

הרשויות

להתקין תקנות לצמצום השימוש בפלסטיק חד פעמי, לאסור את הכנסתו לחופים ולהטיל קנסות על משאירי פסולת ברשות הרבים.

הציבור

לצמצם את השימוש במוצרים חד פעמיים: שקיות פלסטיק, כלי אוכל, קשיות ובקבוקים, כי מחזור, לפי שעה, הוא לא פתרון.

התעשייה

להשקיע במחקר ובפיתוח של תחליפים לפלסטיק המזהם שאפשר לעשות בהם שימוש חוזר ולהפסיק את השימוש בפלסטיק ממקורות של נפט שאינם ניתנים למיחזור והורסים את כדור הארץ

רוצים לדעת עוד?

קראו את העבודה "דרכים להפחתת פסולת הפלסטיק בנחלים ובים" של עמותת צלול

מה עושה צלול?

קידמה את חוק השקיות

שמטרתו לגרום לציבור לוותר על שקיות הפלסטיק ולערוך קניות עם סל. "צלול" דורשת להרחיב את החוק ולהחילו על כלל המשק במטרה למנוע חלוקת שקיות בחינם וכדי לשכנע את הציבור ששקיות חד פעמיות הן מוצר מיותר, ויש לעבור לשקיות רב פעמיות

דורשת לשפר את נגישות הציבור למחזור בקבוקים

חוק הפיקדון אמנם הורחב גם לבקבוקים גדולים, אך הציבור מתקשה להחזיר את הבקבוקים ולקבל תמורתם פיקדון בשל מחסור חמור באמצעי קליטה לבקבוקים ובשל קשיים שמערימים בעלי הרשתות. "צלול" דורשת לשפר את הנגישות

יזמה את תוכנית "עיר ללא פלסטיק"

בשיתוף עיריית הרצליה, יזמה "צלול" את קמפיין "עיר ללא פלסטיק". פיילוט שמטרתו להפחית את השימוש בכלים חד פעמיים בעיר. פרויקט ראשון מסוגו בעולם שישוכפל לערים נוספות. הפיילוט מתקיים בעסקים לאורך החופים, במוסדות חינוך (פורמלי ולא פורמלי), בעסקים ברחבי העיר ועוד.

יוזמת ומפעילה נקיונות חופים

בהם לוקחים חלק אלפי משתתפים – תלמידים, בני נער, חיילים, משפחות ומקומות עבודה. נקיונות החוף תורמים לניקוי החופים, אך גם להגברת מודעות הציבור לצורך לשמור על הסביבה. שיאה של הפעילות היא בשבוע ניקיון החופים המתקיים פעמיים בשנה

מסיעת למפעלים להיגמל מפלסטיק

מפעלים, חברות ורשויות מקומיות פונים אלינו בבקשה לסייע להם לצמצם את השימוש בפלסיטק חד פעמי. עד כה סייענו למספר חברות הייטק שעובדיהן ביקשו לצמצם את השימוש בחדרי האוכל ובמשרדים ולעבור לשימוש בכלים רב פעמיים.

מקדמת חקיקה

עורכת כנסים והרצאות בקרב קהלים שונים ובתקשורת במטרה להעלות את נושא לסדר היום הציבורי ולהביא לשינוי. במקביל, מקדמת חקיקת חוק איסור שימוש בפלסטיק חד פעמי, בדומה למדינות נוספות בעולם.

סדנת פתרונות פלסטיק

ב-14 במרץ 2019 ערכה צלול, בשיתוף עיריית הרצליה ובית הספר לסביבה “פורטר” באוניברסיטת תל אביב, כנס “פלסטיק הוא לא חד פעמי. סדנת פתרונות הדור הבא”. בכנס נטלו חלק נציגי ממשלה, יצרנים, סטרטאפיסטים ובעלי חברות המיצרות תחליפי פלסטיק. מסקנת הכנס היתה שיש למצוא תחליפים לפלסטיק המזמהם אך בעיקר לצמצם את השימוש.

המשך קריאה