מצבם של נחלי יהודה ושומרון רע – תוצאה של הזרמת שפכים וקולחים באיכות נמוכה מישובים פלשתינים, התנחלויות ומחנות צה”ל. חלק מהשפכים זורמים לכיוון הקו הירוק, וגורמים לזיהום נחלים, לזיהום הים, למפגעים בריאותיים קשים, לסכנת מחלות ולסגירת חופים לרחצה. חלקם מחלחלים למי התהום ממנו שותים כולנו – ישראלים ופלשתינים, ומזהמים את מקור המים החשוב ביותר של תושבי האזור.
בשנים הקרובות כמות השפכים צפויה לגדול בעקבות גידול בישובים הפלשתינים, שכיום מזרימים את שפכיהם לבורות ספיגה, או למתקנים מיושנים, ובעקבות הגידול המתמיד באוכלוסיית ההתנחלויות והקמת ישובים חדשים למרות שאין להם שום פתרון ביוב (מצב האסור בתחום הקו הירוק). בהיעדר מכונים לטיהור שפכים (מט”ש) בקיבולת מספקת – התוצאה תהיה תוספת ביוב בנחלים, ובראשם אלכסנדר, הירקון ונחל באר שבע, וזיהום חמור של מי התהום.
על רשות המים והמינהל האזרחי להפסיק עם עצימת העיניים, ולהפנים את העובדה שכל השפכים שמיוצרים מעבר לקו הירוק, בסופם להגיע לנחלים שהם חוצי הגבולות, או לחלחל למי התהום. במקום להמשיך ולהקים פתרונות נקודתיים וארעיים, יש להכין תוכנית הכוללת מערכות אזוריות – כדוגמת מט”ש שוקת שקולט את שפכי חברון, שיטפלו בשפכים ויזרימו את הקולחים לאזורי הביקוש בתוך הקו הירוק או בבקעת הירדן. במקביל יש להמשיך ולעודד את הפלשתינים לטפל בשפכיהם במקור, באמצעות הקמת מט”שים אזוריים, במימון המדינות התורמות, או במימון ישראלי, ולהשתמש בקולחים להשקיה חקלאית בשטחיהם – היכן שאפשר. הדברים אמורים במיוחד על בעידן של משבר אקלים שבו כמויות הגשם רק ילכו ויתמעטו ולכל טיפת מים יש חשיבות רבה – עצימת עיניים והכחשת הנזק הם לא מדיניות!
דו”ח מבקר המדינה מ-2017 קבע: “מרבית השפכים ביו”ש, ביתיים ותעשייתיים, אינם עוברים טיפול נאות להסרת המזהמים, והם מוזרמים לנחלים או לבורות ספיגה. זיהום מי התהום והנחלים מהווה סיכון לאוכלוסייה ולסביבה בשלושה היבטים עיקריים: (א) הפחתת כמות המים הזמינים לשימוש האוכלוסייה החיה באזור; (ב) פגיעה בבריאות הציבור ובאיכות חייו עקב מפגעי תברואה ומטרדים סביבתיים; (ג) פגיעה במערכות אקולוגיות. עוד כתב המבקר: ממשלת ישראל לא גיבשה עד כה מדיניות לניהול סביבתי חוצה גבולות עם שכנותיה, לרבות בתחום המים, ואין לה מדיניות כאמור בדבר מפגעים החוצים את הקו הירוק ואת הגבול עם רצועת עזה. כמו כן, הממשלה לא הגדירה גורם אחד, בעל ראייה כוללת, שיוביל נושא זה. לפיכך מתעכבים במשך שנים ארוכות פתרונות למפגעים סביבתיים חמורים ומתמשכים, לעתים תוך כדי הפרת הדין ופגיעה בבריאות הציבור ובאינטרסים מדיניים חשובים של ישראל”.
להלן רשימה חלקית של ישובים המזהמים את הנחלים:
שפכי ההתנחלויות:
רוב ההתנחלויות מעבר לקו הירוק אינן מטפלות בשפכיהן בצורה יעילה, אם בכלל –להלן רשימה חלקית:
קדומים והבסיס הצבאי הסמוך: השפכים זורמים לאגן נחל תאנים ומחלחלים לאקוויפר ההר, שהוא מקור המים הטבעי המרכזי של מדינת ישראל והרש”פ.
ברקן, ברוכים ועלי זהב: מזרימות ביוב גולמי לנחל סאסי שבאגן נחל ירקון. המים מחלחלים בדרך לאקוויפר.
אריאל: להתנחלות החמישית בגודלה ביהודה ושומרון המונה למעלה מ-20 אלף תושבים” מט”ש קטן הפועל בטכנולוגיה מיושנת שאינו תואם את גודל הישוב. השפכים גולשים לנחל רבה, שהוא אחד מיובלי הירקון וגורמים לזיהום הנחל. חלקם משמשים להשקיית סרק ומחלחלים למי התהום.
בסיס צבאי ליד עותניאל: כל השפכים זורמים לסביבה.
שפכי ישובים פלשתינים
קלקיליה – השפכים זורמים כיום בתעלה מתחת לגדר ההפרדה לנחל סיר ומשם לירקון, שעבר במהלך השנים תהליכי שיקום ממושכים. השפכים גורמים לא אחת לסגירת הנחל לשייט. בעקבות פניות רבות של “צלול” וגורמים אחרים, הניחה רשות המים צינור שמזרים את השפכים למט”ש דרום שרון מזרחי, לפחות לתקופת. עם בוא הגשמים, ומחשש לכניסת שפכים מהולים בנגר למט”ש, השפכים יחזרו לנחל ולחופי תל אביב.
רמאללה – בעקבות תקלה, השפכים זורמים לנחל שורק (במקום לנחל מודיעין אליו זרמו בעבר). המינהל האזרחי מבטיח מזה מספר שנים שיפרסם מכרז לתיקון התקלה ולהעברת השפכים לטיפול במט”ש – המכרז לא פורסם.
שכם וטול כרם – השפכים זורמים לנחל שכם ומשם לנחל אלכסנדר ולחופי בית ינאי ומכמורת. לפני 22 שנה הקימה המדינה מתקן חירום לטיפול בשפכים, לשלוש שנים, שלאחריו תקים מתקן קבוע, אך המתקן טרם הוקם. רשות המים התחייבה לפרסם מכרז להקמת המט”ש בקיץ 2023. לפי שעה המכרז לא פורסם. חשוב לציין שהמדינה מקזזת מהפלשתינים את עלות הטיפול בשפכים למרות שהטיפול במתקן החירום הוא חלקי בלבד. על המדינה לקיים את הבטחתה לבג”ץ לפרסם את המכרז למט”ש ולמנוע בכך את המשך זיהום הנחל.
ללא צעדים משמעותיים, הדורשים הקצאת משאבים, כפי שנעשה בנחל קדרון, בנחל חברון ואולי יעשה גם בנחל אלכסנדר וללא הגבלה של הגדלת הישובים עד למציאת פתרון – מצב הנחלים רק ילך ויחמיר.
נחל אלכסנדר - שפכים מטול כרם ומשכם
סובל מזיהום ארוך שנים שמקורו בנחל שכם אליו זורמים שפכים משכם, טול כרם וישובים נוספים באזור. בעיר שכם אמנם הוקם מט”ש במימון גרמני, אך בהיעדר שימוש קולחיו זורמים לנחל שכם הסמוך, אליהם מצטרפים עוד שפכים רבים מהישובים שגדלו במהלך השנים ולא חוברו למערכת הטיפול. השפכים חודרים מתחת לגדר ההפרדה, נתפסים במתקן חירום שהוקם לפני למעלה מ-20 שנה, מטופלים בצורה חלקית ורובם מוזרמים לנחל. שפכים אלה מכילים פסדים, פסולת אבן, מליחות רבה, תרופות, ובעונת המסיק גם עקר. שפכים אלה לא רק מזהמים את הנחל, הם גורמים לסגירת חופי בית ינאי ומכמורת במשך ימים רבים בכל שנה.
רשות המים התחייב לפרסם בראשית 2023 עוד מכרז, בשורה ארוכה של מכרזים לטיפול בשפכים. המט”ש כך הובטח, יוקם בשיטת DDBOT, בעלות נמוכה יותר המט”ש המתוכנן הקודם, ויטפל בשפכי שכם וטול כרם ובעודפים של מט”ש תנובות, למקרה שתהיה ירידה בכמות השפכים הפלשתינים בעקבות יישום תוכניות מקומיות להקמת מכונים לטיפול בשפכים. המועצה האזורית עמק חפר הסכימה לתוכנית, ולו גם כדי שסוף סוף יוקם פתרון.
במקביל ובלי קשר לתוכנית רשות המים, מתכננת רשות ניקוז ונחלים שרון, להקים אגנים ירוקים – ווטלנד – על גדת הנחל, בסמוך לגן יאשיה, כדי לשפר ולו במעט את איכות הקולחים שמזרים כיום לנחל מט”ש יד חנה. באם המט”ש החדש אכן יקום ביום מן הימים, לא יהיה צורך באגנים, שכן ברור לכל שאין משקמים נחל באמצעות קולחים. בנוסף, צוות ממכללת רופין שבדק את שפך הנחל (אסטואר) סבור שיש להקים מאגר גדול שיאגום את הקולחים וימנע את המשך הזרמתם לנחל. האם הפעם המיזמים השונים יצאו לפועל? ימים יגידו.
הירקון מזוהם בשפכי התנחלויות וקלקיליה
נחל הירקון סובל מהזרמת שפכים שמגיעים שבתוך הקו הירוק בעיקר שפכי קלקליה וחבלה, הזורמים לנחל סיר ומשם לירקון. לכן למרות השקעה של מיליונים בהקמת מט”ש דרום שרון מזרחי, הנחל ימשיך לסבול מזיהום בשפכים.
נחל קדרון - הפתרון בהקמה
כרבע משפכי ירושלים, בירת ישראל, כ-11 מיליון מ”ק בשנה, זורמים לנחל קדרון, שהוא אחד מהאתרים ההסטוריים החשובים בעולם. בעקבות בג”ץ של עמותת צלול מבצע תאגיד הגיחון פרויקט עצום להעברת המים בצינור למט”ש האוג, שגם הוא מורחב לקליטת המים. משם יועברו המים להשקיית התמרים בבקעה ובעיר יריחו. ללא הפעילות של “צלול” והפנייה לבג”ץ ספק אם הפרויקט היה יוצא לפועל.
עמדת צלול
על הממשלה למצוא פתרונות הלוקחים בחשבון את המציאות הפוליטית הסבוכה, שכנראה לא תגיע לפתרון במהרה, להפסיק להסתתר מאחורי תירוצים ולמצוא פתרון באמצעות קליטת השפכים בתוך הקו הירוק וטיפול בהם.
הגיע הזמן שמדינת ישראל תפנים את העובדה שנחלים אינם מכירים בגבולות, הם זורמים למקום הנמוך ביותר, וכי הזרמת שפכים אליהם פוגעת בטבע, בנוף, במגוון הביולוגי ובאיכות חייהם ובריאותם של כל הצדדים משני עברי הקו הירוק.
חדשות
“צלול” לרשות המים: למרות ההבטחות המכרז להקמת מט”ש יד חנה טרם פורסם והזיהום נמשך
עמותת צלול פנתה למנהל רשות המים, חזי ליפשיץ, בבקשה שיודיע מתי בכוונת רשות המים לפרסם מכרז להקמת מט”ש ביד חנה – לטיפול בשפכי טול כרם ושכם, לפני כניסתם לנחל אלכסנדר. כזכור, הנהלת הרשות התחייבה בראשית 2022 לפרסם מכרז בשליש הראשון של 2023. למרבה הצער, המכרז טרם פורסם. עוד כתבה “צלול ש”אלכסנדר” הוא הנחל המזוהם ביותר במישור החוף, זאת בעקבות הזרמת שפכים גולמיים מתחום הרשות הפלשתינית, המטופלים לרמה נמוכה במתקן החירום ביד חנה. השפכים זורמים בנחל אלכסנדר, מזהמים את מי התהום,
“צלול” למשרד האוצר: מחלוקת על חמישה מיליון שקל מונעת פתרון למניעת הזרמת עקר לנחל אלכסנדר
עמותת “צלול”, הפועלת שנים רבות למע נחל אלכסנדר, כתבה מכתב לשר האוצר, אביגדור ליברמן, בו היא מבקשת להסדיר את המחלוקת בין משרדו לבין הממשל האזרחי המונעת העברת כספים לצורך איסוף העקר – תוצר הלוואי של תהליך יצור שמן הזית – המוזרם לנחל שכם ולנחל אלכסנדר וגורם לפגיעה קשה בנחל ובחופי תל ברוך ובית ינאי. במכתבה כתבה “צלול”: לעמותת צלול נודע שקיימת מחלוקת בין משרד האוצר לבין המינהל האזרחי בסוגיית מימון איסוף העקר (מוהל זיתים) מבתי הבד בתחום הרשות הפלשתינית, שמטרתו
דף עמדה: מט”ש בנחל אלכסנדר – עכשיו!
עמותת צלול דורשת מרשות המים לקיים את התחייבותה לבג”ץ, לממן הקמת מט”ש ביד חנה ולמנוע בכך את המשך זיהומו של נחל אלכסנדר בשפכים, כשמונה מיליון מ”ק בשנה, הגורמים לסבל רב לתושבים, לפגיעה בבריאות, פגיעה קשה בטבע, בחי ובצומח שבו, ולזיהום מתמשך של חופי הרחצה של מכמורת ובית ינאי. לפני קבלת החלטה סופית בנושא זה, מבקשת “צלול” שרשות המים תשתף את משרד ראש הממשלה, המשרד לשיתוף פעולה אזורי ומשרד הביטחון, במטרה לוודא שההחלטה המתקבלת היא מיטבית ושאינה מחמיצה הזדמנות לשיתוף פעולה
“צלול” לרשות המים: תלות בין הרחבת מט”ש תנובות והקמת מט”ש יד חנה – תוספת זיהום לנחל אלכסנדר ופגיעה בישובים
עמותת צלול מבקשת מרשות המים שלא לכרוך בין הפרויקט להקמת מט”ש יד חנה לבין הרחבת מט”ש תנובות ולמנוע בכך את האסון הסביבתי המרחף מעל לנחל אלכסנדר. לדעת “צלול”, כריכת שני הפרויקטים זה בזה תגרום לפגיעה קשה במט”ש תנובות שמייצר כיום קולחים באיכות שלישונית ומצוי בסכנה מיידית, ובאותה עת ספק רב אם תספק פתרון למט”ש יד חנה. כידוע, מט”ש יד חנה הוקם ב-2003, לפני כמעט 20 שנה, כמתקן חירום עם ספיקה מוגבלת וכפתרון זמני לחמש שנים במטרה לקלוט כ-9,500 מ”ק שפכים
הארץ: המאבק המשפטי של “צלול” לניקוי הקדרון
כתבה ב”הארץ” על המאבק להפסקת הזרמת השפכים בנחל קדרון. מפגע השפכים הגדול ביותר בישראל, כך הגדירו אנשי יחידת ניטור נחלים של רשות הטבע והגנים את נחל קדרון, המתחיל בירושלים ומגיע עד ים המלח. חרפה סביבתית זאת נמשכת עשרות שנים, אבל סופה נראה באופק. בחודשים האחרונים החלו חברות המים והביוב של ירושלים (הגיחון ומבט”י) בעבודות להקמת מערכת מתקני סינון וטיהור, שיטפלו בשפכים ויזרימו אותם בסופו של דבר לשימוש חקלאי של פלסטינים ומתנחלים בבקעת הירדן. סיפור הקדרון יכול לשמש בסיס לקורס מרתק בבתי
יו”ר הגיחון בלשניקוב ל”צלול”: “בשם הטבע אני גאה להגיד לכם תודה רבה”
טקס הנחת אבן הפינה למט”ש האוג. בתמונה: השרה גילה גמליאל, השר זאב אלקין, ראש עיריית ירושלים, משה ליאון ויו”ר תאגיד הגיחון, אבי בלשניקוב “הם ישבו לנו על הצוואר ועשו לנו הרבה צרות. הם יצאו נגד הממשלה והרשויות לפי דעתי, ללא “צלול” אולי היינו יושבים פה רק בעוד כמה שנים. תודה לעמותת צלול בשם הטבע. אני גאה להגיד לכם תודה רבה”. כך אמר יו”ר תאגיד הגיחון אבי בלשניקוב בטקס הנחת אבן הפינה להרחבת מט”ש האוג, בנחל אוג, בסמוך לנבי מוסא. המט”ש
“צלול” בכנס שמירת סביבה ביו”ש: “שמורה אינה מסוגלת להתקיים באזור מזוהם”
במהלך כנס איכות סביבה ושמירת טבע חוצי גבולות, שנערך באוניברסיטה העברית, הר הצופים, הודיע המשרד להגנת הסביבה כי בסוף יולי 2018 תובא לאישור הממשלה הצעת מחליטים להקצאת מיליארד שקל לטיפול בבעיות סביבה ביהודה ושומרון. בין הנושאים שיטופלו, הפסקת הזרמת שפכים לנחלים מישובים יהודים וערבים, טיפול בפסולת ביתית (שהטיפול העיקרי בה מתמקד בשריפתה, מניעת שריפת פסולת אלקטרונית, מניעת הברחת פסולת בניין, פיקוח על תעשיות מזהמות, מניעת זיהום אוויר ממפעלים יהודים ופלשתינים וצמצום מספר המחצבות הבלתי חוקיות הנפתחות ללא אישור ואינן מטופלות. לדברי סמנכ”ל
נחל קדרון
ירושלים, בית ישראל, מזרימה לנחל קדרון, שהוא אתר מורשת והיסטוריה, שליש משפכיה וגורמת לזיהום הנחל. השפכים נתפסים באתר הורקניה, באמצעות מתקן תפיסה לא חוקי, שהוקם במימון המדינה, ומועברים להשקיית התמרים בדרום בקעת הירדן. הגבבה מושלכת לאפיק הנחל וגורמת לזיהום נורא. השפכים שאינם נתפסים ממשיכים לזרום במורד ומזהמים את ים המלח. בעקבות עתירת “צלול” והחברה להגנת הטבע לבית המשפט העליון, החליטה המדינה לקדם פתרון להכנסת השפכים לצינור, העברתם לטיפול במתקן האוג ומשם הזרמתם להשקיית התמרים בבקעה. העבודות בעיצומן ויושלמו בעוד כשלוש
דו”ח מבקר המדינה 2017 – טיפול המדינה בנחלים חוצי גבולות – כשלון אקולוגי
דו”ח מבקר המדינה 2017 הסכים עם מה ש”צלול” טוענת זמן רב – על המדינה לקחת אחריות מיידית על נחלים חוצי גבולות ובראשם נחל קדרון, אליו זורמים שליש משפכי ירושלים, ועל נחל אלכסנדר אליו זורמים שפכי שכם וג’נין, המזהמים את הנחל ואת הים התיכון. זאת בנוסף, כמובן, לזיהום הזורם ביתר הנחלים ממחנות צבא ומהתנחלויות. לדעת “צלול”, העובדה שהמדינה מתנערת מטיפולה בנחלים אלה היא שערורייה. במקרה של נחל קדרון השפכים גורמים להרס של אתרי מורשת בעלי חשיבות עולמית ולסבל רב לאוכלוסיות הגרות