בעקבות מספר אסונות שפך נפט לים שגרמו לנזקים קשים לסביבה הימית, חתמו מספר מדינות ב-1990 בלונדון על אמנה שמטרתה להיערך לאסונות עתידיים. ישראל אשררה את האמנה ביוני 1999, אך לא אישרה אותה בחוק עד עצם היום הזה. עובדה הפוגמת בצורה קשה בהיערכות למקרה של זיהום ים.
לא רק זאת, הצעת החוק כוללת היערכות לחרום, שלדעת “צלול” אינה מספיקה, וחושפת את הים לאסון.
האמנה קובעת שיש הכרח לייצר אפשרות למוכנות ותגובה בכלל המדינות שמטרתה לצמצם את התפשטות של זיהום ושל הנזק הסביבתי הנובע ממנו. ולהביא את המדינות החופיות למוכנות לתקריות של זיהום ים בשמן על סוגיו, באמצעות הכנת תוכניות חירום, הקמת מערכת לתגובה מהירה באמצעות ציוד, ספינות וכוח אדם מיומן לטיפול בזיהומים של הים בשמן והקמת מנגנון לשיתוף פעולה בין-לאומי.
בהתאם לתזכיר החוק, הגופים שבתחומם או באחריותם יש רצועת חוף או הפועלים בים: רשויות מקומיות, הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים (רט”ג), נמלים, מפעלים, מתקנים ביטחוניים, ובעלי מתקנים לחיפוש ולהפקה של נפט וגז טבעי – כולם צריכים להיערך לתקריות זיהום הים והסביבה החופית ונדרשים להכין תוכניות חירום ולהיערך לפיהן. כמו-כן, מסדירה הצעת החוק את אופן הטיפול בתקריות כאלה ובתוצאותיהן.
עוד קובעת האמנה שחובת טיפול בתקרית חלה על הגורמים, אף אם הם לא גרמו לה, וכי אין בכך כדי לגרוע מתוקפו של עיקרון “המזהם משלם”, ומחובתו של מי שהתקרית ארעה עקב פעילותו, במישרין או בעקיפין, לשאת באחריות מלאה ולממן את הניקוי והשיקום של נזקי התקרית.
במקרים מסוימים, כאשר אין מזהם וכתובת שממנה ניתן להיפרע מהוצאות הניקוי לטיפול בתקרית, אפשר יהיה לפנות לקרן למניעת זיהום הים, שמטרתה לרכז את האמצעים הכספיים ללחימה בזיהום מי ים, למניעת זיהום מי ים וחופים, לניקויים ולפיקוח עליהם לקבלת שיפוי של בעלי תכניות שאינם הגורם המזהם ושטיפלו בתקרית ובתוצאותיה וכתוצאה מכך נגרמו להם הוצאות.
היסטוריה של סחבת שמפקירה את הים והחופים
1976 ישראל חותמת על אמנת ברצלונה ועל אמנה בדבר מוכנות, תגובה ושיתוף פעולה בעניין זיהום ים משמן.
1990 – ישראל חותמת על הסכם טרילטראלי עם קפריסין ומצרים בו סוכם על יכולת טיפול משותפת ב-15 טון וסיוע הדדי
1998 – הממשלה מחליטה (החלטה 3662) על הקמת ועדת היגוי בין משרדית, בראשות המשרד להגנת הסביבה, עליה הטילה להכין תוכנית ולאשרה בחקיקה עד 2020.
2008 – הממשלה מאשרת את עקרונות התוכנית הכוללת, (החלטה 3542) חקיקה ותקציב.
2012 – מוגש תזכיר חוק למוכנות ותגובה לתקירות של זיהום הים. ארגוני הסביבה מגישים הערות. החוק לא מקודם.
2013 – משרד מבקר המדינה מותח ביקורת על הסחבת בחקיקת החוק, אישור התוכנית, חוסר התקציב ועל אי המוכנות.
2014 – בעקבות לחץ ארגוני הסביבה מתכוון המשרד להגנת הסביבה להביא את הצעת חוק התלמ”ת לאישור, אך אינו משלים את המהלך בעקבות התנגדות משרד האנרגיה והמים ובשל התנגדות משרד הפנים שחשש מפני הטלת נטל רב על הרשויות המקומיות.
2015 – בעקבות פריצת צינור הנפט של קצא”א בעין עברונה, קובעת הממשלה שהיא רואה צורך חיוני בהשלמת ההיערכות. לדברי מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, רני עמיר, “אם רק 10 אחוז ממה שדלף בעבורה יוזרמו לים, תהיה פה קטסטרופה”.
2017 – “צלול” מפרסמת את “דוח מצב הים”, החושף את העובדה שמדינת ישראל אינה ערוכה לתאונות דליפה, את ההצטדיות החסרה ואת הדחיות הרבות לאישור החוק בעקבות מחלוקות פנימיות בין משרדי הממשלה.
2021 אסון הזפת – “זפת בסערה” – חופי הארץ מדרום לצפון כוסו בזפת – תוצאה של שפך נפט בים . הממשלה בחלטה 832 ממנה ועדה בראשות המשרד להגנת הסביבה, משרד ראש הממשלה, האוצר, פנים ואחרים, שתמליץ בתוך ששה חודשים על דרכי התמודדות עם תרחשי אסון ימים. הועדה המליצה:
המשרד להגנת הסביבה – יקים מערך מודיעין לגילוי והתרעה, ישלים את הרכש וישלים את חקיקת חוק התלמ”ת.
משרד הביטחון – יקים מערך זיהוי ומעקב אווירי זמין.
משרד האוצר – יקציב 20 תקנים בטווח המידי.
מינהל הדיור הממשלתי – ישלים בניית תחנות תגובה מהירה בחיפה ובאשקלון וישדרג את התחנה באילת.
רשויות מקומיות – ישלימו את ההערכות והמוכנות, רכש ציוד ותרגול.
- המשרד להגנת הסביבה מפיץ תזכיר חוק שעניינו מוכנות ותגובה לתקריות של זיהום היום והסביבה החופית בשמן התשפ”א 2021, ובו מצוין שעל הגופים הפועלים בים להיות ערוכים ולהכין תוכניות חירום. למרות שתזכיר החוק פורסם במרץ 2021, ונסגר להערות הציבור במאי 2021, לא מונחת על שולחן הכנסת הצעת חוק לצורך השלמת חקיקה, ולמרות החלטת הממשלה מ-2008 חוק התלמ”ת לא חוקק.
2022 – שנה לאסון הזפת – ההמלצות טרם יושמו. “צלול” מתריעה על כך בוועדתת פנים והגנת הסביבה ומדגישה שמ-2017 אירעו לפחות 20 אירועי זיהום ים וחופים חמורים בעולם ומבקשת מהוועדה לדרוש ממשרדי הממשלה להשלים את החקיקה ואת ההצטידות.
2023 – שנתיים לאסון הזפת – החוק לא חוקק ורוב ההמלצות לא יושמו, בין השאר, בעקבות התנגדות הרשויות המקומיות להטלת האחריות עליהן. התחנות למניעת זיהום ים בחיפה ובאשקלון לא הוקמו (בחיפה בעקבות התנגדות חנ”י לשחרר מבנה), אישור חוק התלמ”ת לא מופיע בחוק ההסדרים וגם כיום חסרים כלי שייט, סירות פיקוח וטיפול בכתמי שמן וכוח אדם מיומן בכל הדרגים.
מה דורשת “צלול”?
- להשלים את החקיקה לא דיחוי אם באמצעות הצעת חוק ממשלתית או פרטית.
- להשלים את הקמת תחנות מניעת זיהום ים החסרות.
- לתגבר את היחידה הארצית בכוח אדם ובאמצעים בכל התחנות, ובעיקר באילת.
- להקים מערך מודיעין יעיל לאיתור תאונות ותקלות, תוך שיתוף פעולה עם מדינות שכנות.
- לאמן צוותים ויחידות מתנדבים לטיפול באסון, שכידוע הוא שאלה של זמן בלבד.
“צלול” לוועדת פנים והגנת הסביבה: יש לקיים דיון חירום בנושא התלמ”ת
עמותת “צלול” ביקשה מוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לקיים דיון חירום בדרישה מהממשלה לתת חשיבות עליונה לסיכון זיהום ים וחופים כתוצאה מחוסר מכונות לאירוע
“צלול” לאשר: קיים דיון בנושא התלמ”ת
עמותת צלול מבקשת ליו”ר ועדת פנים והגנת הסביבה,יעקב אשר לקיים דיון בוועדת פנים והגנת הסביבה שבמרכזו דרישה מהממשלה לאשר את חוק התוכנית הלאומית למניעת זיהום
ארגוני הסביבה לליברמן וזנדברג: חוסר מוכנות לאירועי זיהום ים מחליש את ישראל ויעלה מיליארדים
ארגוני הסביבה ובראשם “צלול” שלחו מכתב לשר האוצר, אביגדור ליברמן ולשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, בו ביקשו לצרף את חוק התלמ”ת לחוק ההסדרים של 2023
מדענים קובעים: הסכם קצא”א מסכן את מתקני ההתפלה
כמו שכל ילד ישראלי יודע, משק המים בארץ מתבסס כיום רובו ככולו על התפלת מי ים. בזכות חמשת מתקני ההתפלה שפרוסים לאורך הים התיכון, ישראל
הערות “צלול” להצעת חוק התלמ”ת
הערות עמותת צלול לתזכיר “חוק מוכנות ותגובה לתקריות של זיהום הים והסביבה החופית בשמן התשפ”א-2021 התלמ”ת הוא חוק שמטרתו ליישם את החלטת ממשלה 3542 להערכות
המסקנה המרכזית מאסון הזפת: חייבים לאשר את חוק התלמ”ת
עמותת “צלול” דורשת מזה שנים לאשר את חוק התלמ”ת למוכנות למקרה של זיהום דלק בים. הממשלה מסרבת ועכשיו כולנו משלמים את המחיר מהו התלמ”ת? הדרישה
קואליצית ארגוני הסביבה: לאשר את התלמ”ת, להפסיק לחפש דלקים בים ולעצור את פרויקט קצא”א
קואליציית ארגוני הסביבה קיימה היום (א’) מסיבת עיתונאים שקראה לממשלה לאשר את חוק התלמ”ת, להפסיק לחפש עוד ועוד קידוחי גז ונפט בים התיכון ולעצור את
הערות “צלול” לדו”ח על הקרן למניעת זיהום ים – הוגש לוועדת פנים והגנת הסביבה
בראשית הערותיה מבקשת עמותת צלול להדגיש את הגידול שחל בשנים האחרונות, ובמיוחד בחודשים האחרונים, בסיכון לזיהום הים התיכון ולמפרץ אילת, וזאת בעקבות שורה ארוכה של
תרגיל החירום של המשרד להגנת הסביבה: למרות האיומים המוכנות מצטמצמת
האיומים על הים התיכון ועל מפרץ אילת מאירוע דליפת שמן או תאונת קידוח הולכים וגדלים בעקבות כניסת תאגיד “שברון” לארץ ובעקבות ההסכם החדש בין חברת
דף עמדה של ארגוני הסביבה – מאחדים כוחות לשמירה על הים התיכון
שותפים: צלול, אדם טבע ודין, אקו-אושן, החברה להגנת הטבע וגרינפיס הסביבה הימית של ישראל מהווה נתח עצום משטחה הטריטוריאלי של ישראל – כ 3,950 קמ”ר
“צלול” לאלקין: התרחיש בתרגיל הלאומי היה מקל מדי
עמותת צלול מבקשת להודות לך ולצוות משרדך על הזמנתה כמשקיפה ב”תרגיל החירום הלאומי”, ועל הזמנת ארגוני סביבה נוספים כמתנדבים לטיפול בחופים. הזמנה זו אינה ברורה
חוק התלמ”ת, מדוע חשוב לאשרו ומה צריך לתקן בו? 2017
העבודה חוק התלמ”ת, מדוע חשוב לאשרו ומה צריך לתקן בו 2017 מנתחת את הסיבות שמונעות את חקיקת חוק התלמ”ת ואת יישומו, ומעלה את ההשערה לפיה, גם אם