רפורמה בבתי הבד

1. חסרים שטחי פיזור מתאימים לעקר (תלת פאזי) ולגפת (דו פאזי) – כאלה שנמצאים בקרבת בתי הבד או שהחקלאים מסכימים לאפשר פיזור בהם. בשנים שבהן יבול רב, המחסור קריטי במיוחד.
2. דעות קדומות של חקלאים שאינם מוכנים לקלוט את הגפת והעקר – בשל חשש מהשפעתם על הקרקע . חשש זה אופיני לחקלאים ערבים ויהודים כאחד.
3. האם הפיזור הוא לשלב ביניים בלבד או הפתרון המרכזי? עד לאחרונה נהוג היה להאמין שפיזור עקר הוא שלב ביניים בלבד, עד למציאת מוצרים וטכנולוגיות – מזון לבעלי חיים, ביו גז, תרופות, מוצרים קוסמטיים ועוד. לאחרונה התברר שבשל תנאיו המיוחדים של הענף המקומי הנטייה צריכה להיות התמקדות בפיזור – שאלה שהעבודה תתמודד איתה.
4. היעדר של נפח איגום מספק של עקר וגפת בבתי הבד – עובדה שמקשה על הפיזור בימים של גשם, שמאפיינים את עונת המסיק. לדעת בעלי בתי בד – הגדלת נפח האיגום למספר ימים הוא הכרחי.
5. דו פאזי עדיף על תלת פאזי – אם עד לאחרונה היה נהוג לחשוב שמעבר מבתי בד תלת פאזיים לדו פאזיים יביא לשיפור הממשק הסביבתי ואיכות השמן – לקביעה זו יש לא מעט מתנגדים הטוענים שפיזור גפת דו פאזית (גד”פ) בעייתי לא פחות, ומחירו גבוה יותר.
6. בתי בד במתחם העירוני – מתוך כ-100 בתי בד, כ-35 נמצאים בתוך המתחם העירוני. אין להם היתר בנייה ורשיון עסק והם גורמים למפגעים סביבתיים, בטיחותיים, מפגעי רעש, ריח, סתימות בשוחות הביוב ובתחנות השאיבה ולפגיעה במתקנים לטפול בשפכים. קיימים לכך שני פתרונות:

• הוצאת בתי הבד לשטחים החקלאיים – רחוק מתשתיות הביוב, תוך התאמתם לסביבה ותוך מתן אפשרות לפיזור נוח של מי העקר או גפת במטעי הזיתים ובשטחים החקלאיים.
• העברת בתי הבד לאזורי תעשייה: זמינותם במגזר הכפרי נמוכה, קיים חשש לירידה באיכות השמן בשל קשיי הובלה לבית הבד, פעילות בית הבד מתקיימת במשך חודשיים אך למרות זאת יאלצו הבעלים לשלם תשלומים גבוהים בעבור הקרקע, ארנונה ושירותים נלווים. מערכות ניקוז והולכת השפכים של אזורי התעשייה הם מבחינת “פרצה הקוראת לגנב” ועלולה להיפגע מהזרמת העקר בתוכם. המרחק מהשטחים החקלאים מקשה ומייקר משמעותית את פיזור העקר/גד”פ ויצריך הקמת מתקני איגום בשטחים החקלאיים עצמם. באיטליה, יוון, ירדן ובכל אזורי גידול זיתים לשמן, נמצאים בתי הבד בשטחים חקלאיים צמודי דופן ולא בתוך הישובים עצמם, כאשר הסיבה לכך היא בעיקר האפשרות להקים מתקני איגום לעקר ופיזור נוח בשטחים החקלאיים הסמוכים.

לצוות  העבודה ידועה עמדתו של המשרד להגנת הסביבה, שאינו תומך בהעברת פעילות תעשייתית לשטחים החקלאים, אלא שכאן מדובר במקרה בעל מאפיינים יוצאי דופן וחריגים שיש לתת עליהם את הדעת, במיוחד לאור פגיעתם הרבה של תוצרי הלוואי לסביבה והקושי להתמודד איתם במציאות הקיימת – הצוות יבחן סוגייה זו