דו”ח האגודה הישראלית לאקולוגיה: הרחבת פעילות קצא”א מסכנת את מפרץ אילת ואת הים התיכון

במהלך חודש ספטמבר 2021 קיימה האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה מפגש צוות מומחים רב-תחומי שעניינו מיפוי הסיכונים הנובעים מהרחבת פעילות קצא”א במסגרת הסכם קצא”א – Red-Med. בהכנת הדו”ח  השתתפו 46 מדענים וחוקרים מובילים מהקהילה האקדמית בישראל, לצד מומחים מהמגזר העסקי והציבורי, במטרה לאפשר למקבלי ההחלטות לבצע הערכת סיכונים מושכלת, הנסמכת על הידע המדעי המהימן והעדכני ביותר באשר להשלכותיה הצפויות של הרחבת הפעילות של קצא”א.
צוות המומחים זיהה כי הסכם קצא”א  Red-Med טומן בחובו סיכונים משמעותיים למערכות האקולוגיות בים התיכון ובמפרץ אילת, למערכות האקולוגיות לאורך הצינור היבשתי, למערך התפלת מי הים של מדינת ישראל וכן לבריאותם ולרווחתם של תושבי אזור אילת ואשקלון. נוסף על כך, זיהה הצוות שמדינת ישראל איננה ערוכה דיה לטיפול באירועי שפך נפט. לנוכח התובנות שעלו בדיונים, המליץ הצוות על מספר פעולות מדיניות קונקרטיות שיש לנקוט כדי לצמצם את הסיכונים הממופים
בדו”ח זה. בראש ההמלצות עומדת אמירה חד -משמעית של המדענים כנגד אישור ההסכם.

תקציר ממצאי הדו”ח

צוות המומחים מצא כי הרחבת היקף הפעילות של קצא”א במסגרת ההסכם מעמידה בסכנה את משק המים של מדינת ישראל. אירוע שפך נפט נרחב בים צפוי להשבי ת לפחות אחד ממתקני ההתפלה לאורך חופי הים התיכון) או להשבית חלקית את מתקן ההתפלה באילת), תוך פגיעה משמעותית במשק המים של מדינת ישראל. אם נפט יחדור לאחד ממתקני ההתפלה בטרם תתקבל התרעה על אירוע שפך, מערכות הטיפול המים עלולות להינזק, ואף ייתכן שמים מותפלים מזוהמים בנגזרות של נפט יובלו אל הצרכנים, על ההשפעות הבריאותיות הכרוכות בכך. חדירת נפט אל שלבי הטיפול המקדים במי הים, כגון פילטר החול, עלולה להוביל להשבתה של הפקת מי השתייה למשך מספר חודשים, עד אשר ישוקמו המערכות.
יש לציין כי נציגי משרדי הממשלה הוזמנו להשמיע בפני המומחים את המידע שיש ברשותם, אך אינם חלק מהוועדה ולא היו שותפים לכתיבת הדו”ח – אלא אם צוין אחרת.
צוות המומחים מצא כי הרחבת היקף הפעילות של קצא”א במסגרת ההסכם מסכנת את בריאותם של תושבי אילת, אשקלון וסביבתן. העלייה בהיקף אחסון הדלק הגולמי בחוות המכלים באילת ובאשקלון צפויה להגדיל פליטות לא מוקדיות של תרכובות אורגניות נדיפות, שכמה מהן, ובראשן בנזן, ידועות כמסרטנות ודאיות עבור האדם. בנוסף על כך, עלייה בהיקף התעבורה הימית של מכליות בנמלים צפויה להביא לעלייה בריכוז מזהמי האוויר הנפלטים מהן, ולהגביר את היקף התחלואה והתמותה בטרם עת מזיהום אוויר אצל תושבי היישובים הסמוכים.  זאת ועוד, אירוע שפך נפט עלול
להוביל לפגיעה נקודתית חמורה באיכות האוויר באילת, באשקלון ובסביבתן, כמו גם לאורך צינור ההובלה. במקרה כזה ייתכנו תופעות בריאותיות חריפות ומיידיות , דוגמת צריבה בעיניים וקשיי
נשימה, וייתכן סיכון בשהייה במרחב הפתוח.
צוות המומחים מצא כי הרחבת היקף הפעילות של קצא”א במסגרת ההסכם מסכנת את ערכי
הטבע במפרץ אילת. שונית האלמוגים במפרץ אילת היא מהשוניות הצפוניות בעולם, והיא בעלת חשיבות ייחודית לאור פוטנציאל העמידות הגבוה שלה להשפעות שינוי האקלים והתחממות מי הים.
זוהי שונית רדודה, הנמצאת בחלקה הגדול סמוך לחוף; מכאן, שכל דליפת נפט – ולו הקלה ביותר – עלולה לפגוע בה פגיעה משמעותית. אם תיפגע בריאותה של חברת האלמוגים, ההשלכות השליליות על כל מגוון החי והצומח העשיר בשונית תהיינה קשות. זאת ועוד, לאור מרכזיותם של חופי אילת לכלכלה העירונית, הנזק הסביבתי הצפוי למפרץ אילת במקרה של אירוע שפך נפט צפוי לפגוע ברווחתם הכלכלית והנפשית של כ- 50,000 תושבי העיר ובבעלי העסקים הרבים הפעילים בה. אף על פי כן, צוות המומחים מצא כי סקר הסיכונים למפרץ אילת שנערך בעבור חברת קצא”א איננו מדויק בכל הנוגע למשטר הזרמים במפרץ אילת – סוגיה שיש לה השפעה קריטית ומיידית על פיזור הנפט והשלכותיו.
צוות המומחים מצא כי הרחבת היקף הפעילות של קצא”א במסגרת ההסכם מסכנת את ערכי הטבע בים התיכון. במרחב הים התיכון שלחופי ישראל שוכנים ערכי טבע מגוונים ורגישים, לרבות טבלאות גידוד ייחודיות, שוניות סלעיות, חופים חוליים, וגני ספוגים. בהתחשב באופי הזרמים החופיים הנעים בדרך כלל במקביל לקו החוף ומכיוון דרום לצפון, דליפת נפט באזור אשקלון תעמיד בסכנה את כל בתי הגידול לאורך חופי ישראל. אירוע שפך נפט סמוך לשדות הדיג ולאתרי החקלאות הימית יסכן את המשך קיומו של משאב הדיג, את ענף החקלאות הימית ואת בריאות ציבור צרכני הדגים. עוד מצא הצוות כי הכימיקלים המשמשים כיום לטיפול בכתמי שמן מובילים לזירוז הפיזור בים של נגזרות נפט רעילות מסוג PAHs ;מכאן, שהוספת כימיקלים אלו לכתמי השמן רעילה יותר לבעלי החיים הימיים מאשר הנפט עצמו.
צוות המומחים מצא כי הרחבת היקף הפעילות של קצא”א במסגרת ההסכם מסכנת את ערכי הטבע לאורך הצינור היבשתי . הצינור היבשתי של קצא”א חוצה כ -100 ק”מ של אזורים בעלי ערכיות אקולוגית גבוהה ביבשה. הגברת היקף הזרמת הנפט בתוואי הצינור הנוכחי טומנת בחובה סיכון משמעותי למערכות האקולוגיות המדבריות של הערבה והנגב. אף על פי כן, סקר הערכת הסיכונים של קצא”א אינו כולל כל התייחסות לאיכות ולתקינות של הצינור היבשתי וליכולתו לעמוד בהגדלה משמעותית של שינוע הנפט בו. באירוע דליפת הנפט מצינור קצא”א שהתרחש בשמורת עברונה ב- 2014 ,זרמו בשמורה כ- 5 מיליון ליטרים של נפט. הנזק העצום שנגרם למערכת האקולוגית הוערך בכ-216 מיליון ₪, לצד עלויות שיקום בסך 65 מיליון ₪. חרף ניסיונות השיקום המאומצים וההשקעה
הכספית הניכרת, השיקום לא צלח כמצופה, ושירותי המערכת שנפגעו לא השתקמו.
צוות המומחים מצא  שסקר הסיכונים שנערך  עבור חברת קצא”א, אשר מתרכז במפרץ אילת
בלבד, איננו מתייחס לשורה ארוכה של סיכונים שייווצרו או יתגברו בעקבות ההסכם – סיכונים למשק המים, לבריאות הציבור, למערכת האקולוגית היבשתית, למערכת האקולוגית בים התיכון ולכלכלת העיר אילת. בנוסף, נמצא כי סקר הסיכונים למפרץ אילת איננו מדויק בכל הנוגע למשטר הזרמים במפרץ – סוגייה אשר לה השפעה קריטית ומיידית על פיזור הנפט והשלכותיו.