- פיתוח תחנות כח לשריפת פחממנים (כולל גז טבעי) היא פעילות הרסנית כנגד האנושות ומרקם החים בכדור הארץ, וכנגד ההסכמה העולמית על הכרח להפחתת פליטות גזי חממה. יותר משני עשורים ישנה הסכמה עולמית רחבה מאוד בקהילה המדעית הבנ”ל על ההשפעות השליליות של שריפת פחממנים (פחם, נפט וגז), כמקור אנרגיה בהתחממות כדה”א ושינוי האקלים. שינוי האקלים הנ”ל גורמים להכחדת מינים, מידבור, גלי חום, בצורות ומחסור חמור במים מצד אחד, וסערות קיצוניות, הצפות ושטפונות מצד שני. אלו גורמים לאובדן קרקעות פוריות, לרעב, למליוני פליטים, התפשטות מחלות ולאובדן חיים של רבבות.
לאור זאת, גם ישראל חתומה על אמנת פריז להפחתת פליטות גזי חממה, ולראייה משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה והמועצה הלאומית לכלכלה, שוקדים על תוכניות להרחבת השמוש באנרגיה מתחדשת, ולצמצום השימוש בדלקים פוסיליים תוכניות שאף אושרו בהחלטות ממשלה…
המחסומים שהגבילו את האפשרויות לניתוק התלות באנרגיה פוסילית הולכים ונפתרים. הפקת אנרגיה מתחדשת המשולבת בפתרונות חדשים וישנים של אגירת חשמל, הופכת ליותר זמינה וזולה. אמנם העברת כל הפקת כל החשמל בארץ לאנרגיה מתחדשת ונקייה אינה אפשרית בשנים ספורות, ולכן תחנות כח גזיות קיימות ימשיכו לעבוד, ותחנות כח פחמיות המזהמות יותר יוחלופו בתחנות כח גזיות. מלבדן, לא צריך להקים עוד תחנות כח גזיות נוספות. חשמל מגגות ושדות סולאריים בשטחים מופרים יהוו מקור החשמל החדש. ניהול ביקושים והשקעה בהתיעלות, אנרגטית ייתרו את הצורך להכפיל את הפקת החשמל כל עשור (דולב וחובריו, 2013; פרואקטור וחובריו, 2015).
- תחנות כח גזיות נקיות יותר מתחנות כח פוסיליות אחרות (פחם ומזוט), אך גם להן יש פליטות מזהמים לאוויר (כמו תחמוצות חנקן) ופליטת גזי חממה – פחמן דו חמצני ומתאן שהינו גז חממה חזק פי עשרות מונים מפחמן דו חמצני). אמנם בתחנת הכח המטרה לשרוף את כל הגז הטבעי (המתאן), אבל בכל שרשרת ההפקה והחלוקה וההפעלה ישנם דליפות הגורמות לפליטות מתאן לאטמוספירה, וכל קילוגרם מתאן שנפלט לאטמוסיפירה שווה ערך בבחינת תרומתו להתחממות הגלובלית כמו 90 קילוגרם של פחמן דו חמצני. בנוסף, כל תחנת כח גזית מגובה בסולר, לימים ושעות בהם יש מחסור באספקת גז למערכת הארצית מסיבות שונות, או בעת תקלות או טיפולים בטורבינת הגז. שריפת הסולר בתחנה תגביר מאוד פליטת מזהמים שונים לאוויר. על כן, בכל מקרה יש לערוך תסקיר מלא לתוכנית כזו צריךלכלול סקר סיכונים לסביבה וסקר השפעות בריאותיות לתושבים בסביבת האתר.
- מסיבות אלו ועל מנת לעמוד ביעדי הפחתת פליטות גזי חממה עליהם התחייבה ממשלת ישראל, יש להיות קמצניים ביותר בהקמת תחנות גזיות חדשות, להשקיע הרבה יותר בהתיעלות אנרגטית וניהול ביקושים ל”ישור עקומת הצריכה. כך גם המדינה תחסוך בצורך לתכנן עוד ועוד תחנות כח וגם הצרכנים – אזרחי ישראל התעשיה והרשויות המקומיות, יחסכו בהוצאותהם.
עמדתנו שתחנות כח גזיות חדשות יכולות לקום אך ורק במקום ובמיקום של תחנות הכח הפחמיות, שיסגרו. למתווה זה גם יתרון ברור בקווי החשמל הקיימים מהתחנות הפחמיות. מעבר לכך, יש לתכנן ולפתח את המשק על אנרגיות מתחדשות, אמצעי אגירת אנרגיה, התייעלות אנרגטית וניהול ביקושים.
חשש לזיהום מי התהום – סיכון מקור מים מהגדולים והחשובים במדינת ישראל – תחנת הכח המתוכננת נמצאת על גבי “אקוות ירקון תנינים” (ירת”ן) בשולי אזור הזנה של מי התהום, קרוב מאוד למספר קידוחי שאיבה ולא רחוק מאחד ממוצאי האקוויפר הראשיים – מעינות ראש העין.
אקוויפר ירקון תנינים הוא שכבות גאולוגיות של גיר ודולומיט הנושאות מים המוזנים ממי גשם בשטח רחב של הצד המערבי של שדרת ההר והשפלה. אקוויפר ירקון תנינים מספק לישראל בממוצע רב שנתי כ – 330 מליון מ”ק בשנה זו כמות השווה לשליש מצריכת המים הביתית והעירונית בישראל. גם אם נתיחס רק למוצא המרכזי של האקוויפר (מעיינות ראש העיין – וקידוחי השאיבה בסביבה) מודובר על סד”ג של 200 מליון מ”ק של שפיעה ושאיבה שנתית בטווח של קילומטרים ספורים מתחנת הכח המתוכננת.
לרב איכות המים באקוויפר ירקון תנינים טובה ביותר, ומפלס מי תהום מפני הקרקע באזור זה אינו רב, ולכן זה מקור מים רגיש, איכותי וחשוב לאספקת מים שוטפת, גם בעידן ההתפלה. זיהום ופגיעה באקוויפר זה תהווה נטל קשה להשלמת החוסר בהגברת שאיבה ממקומות אחרים, או הגברת התפלה בעלות גבוהה יותר ואיכות מים פחות טובה. אקוויפר ירקון-תנינים משמש בסיס חשוב למאזן אספקת המים לכל האזור. רזרבות במי התהום הם גם עתודת מקור מים בשנות בצורת ו/או כאשר נוצרת הגבלה בהתפלה, כלומר פגיעה במי התהום היא פגיעה בחוסן של של מדינת ישראל ובבטחון מים לתושביה.
- תוכנית תת”ל 98 כוללת מכלי סולר של 12 אלף מ”ק, וצינרות סולר אל התחנה ובתחנה. למרות כל אמצעי ההגנה תמיד קיים סיכון לדליפה או שפך ממיכלי הסולר, שיגלשו מהמאצרה או לפגיעה וסדק בצנרת שתגרום לזיהום האקוויפר. בתקנות איכות המים הריכוז המירבי ל”שמנים” (סולר הינו חלק מהגדרה זו) הוא 0.3 מ”ג לליטר. כלומר ליטר בודד של סולר שידלוף ויחלחל אל מי התהום יכול לזהם אלפי מ”ק (או מליוני ליטר) של מי תהום המשמשים צריכה ביתית ושתייה.
לאקוויפר ירקון תנינים מוליכות הידראולית גבוהה ולכן זיהום נקודתי בפני השטח או באחד הצינורות הקרובים במידה והגיע אל שכבות האקוויפר המוליכות יכול להתפשט מהר יחסית לזיהום רחב היקף. מספיקה דליפה של כמה ליטר סולר מהצנרת או מתחנת כוח שיגיעו לאקוויפר על מנת לזהם מאות אלפי מ”ק של מי שתיה באזור השאיבה של קידוחי הפקה בסביבת תחנת הכח וישנו סיכון גם לזיהום הנחל במורד הניקוז של תחנת הכח.
- מחוות הדעת ההידרולוגיות של רשות המים וחוות הדעת של חברת אמפיביו (טל וחוב’ 2019 , 2020) אני לומד כי בשטח התוכנית יש שכבות קרקע חרסיתית על לעומק של 15 עד 20 מטר, ושכבה זו נהיית דקה יותר בצד המזרחי של התוכנית. בצד המזרחי הקרקע גם חולית יותר, כלומר יותר מוליכה (פחות אטימה) למעבר מים ומזהמים. כמו כן, משלושת קידוחי המחקר שנערכו באתר אנו לומדים על השונות הגבוהה בהרכב ומרקם השכבות בתווך המכסה על מי התהום. בקידוחים אלו ישנה עדות לשכבה אלוביאלית אפיק זרימה קדום הכולל חלוקים וחול, זוהי שכבה מוליכה מאוד. ע”פ תצפית על מפלסי מי התהום, ודיגומם נראה שיש מעבר מים בין אקוויפר בשכבה האלוביאלית בעומק של 19-23 מטר לשכבת הגיר באקוויפר ירת”ן המתחילה בעומק 60 מט’ בנקודה זו. מפלס מי התהום בשני האקוויפרים הנ”ל מתאזן לעומק של 17מט’ מפני השטח (טל וחוב’, 2020).
מנסיוני כחוקר של אירועי זיהום מי תהום אנו מכירים תופעה של זרימה בנתיבי זרימה מעודפת גם בתווך הבלתי רווי (כלומר מעל מפלס מי תהום). זרימה כזו יכולה להיות לטרלית, גם בניגוד לטופוגרפיה המקומית ובניגוד לכוון נטיית השכבות הכללית. הכל תלוי בתנאים המקומיים שנוצרו. זרימה לאורך שכבות אלוביאליות (מפלסי משקעי אפיקים קבורים) או לאורך סדקים בסלע ובסדקי ייבוש בקרקע החרסתית הם דוגמאות ידועות לזרימה מעודפת כזו.
מהירות ההסעה של מזהמים גם של שמנים בנתיבי זרימה אלו מהירה מאוד יחסית למהירות הזרימה בתווך הנקבובי. כלומר זיהום יכול להגיע מפני השטח את מפלס מי התהום הרדוד במקום זה לאחר מספר שעות או מספר ימים תלוי כמובן בעומק מפלס מי התהום מידת הסידוק ורוחב נתיבי הזרימה הנ”ל. לאור ממצאים אלו לפני קידום התוכנית אם בכלל, יש לערוך סקר סיכונים מלא למי התהום הכולל מודל הידרולוגי מפורט ומכוייל.
- הקמת תחנת הכח במיקום זה סותרת הגדרות סטטוטריות להגנת מי התהום וקידוחי הפקה – לאור כל האמור לעיל האזור בו נמצאת התחנה נמצא תחת הגדרת אזור רגישות גבוהה למי התהום בתמ”א 34, זו הגדרת סטטוטורית מחייבת של רשות המים האוסרת השקיה בקולחין שיש בהם סיכון לזיהום מי התהום, ומשיתה הגבלות על פיתוח אזורי תעשיה, תחנות דלק ושימושים נוספים שיש בהם סיכון למי התהום. מעבר לכך, חלופת מיקום התחנה נמצאת בתחום “רדיוס המגן” של שלושה קידוחי הפקת מים פעילים (ועוד מספר קידוחים פרטיים שאין לנו נתונים עדכניים על הפקה מהם). רדיוס מגן (אזור ההגנה לקידוח הפקה) – זו הגדרה מחייבת בתקנות בריאות העם (תנאים תברואיים לקידוח מי שתיה, 1995). גם אם קיים היום בתחום זה שימושים אסורים, אין בכך הכשר להקמת תחנת כח שיאצרו בתוכה אלפי מ”ק של סולר השקולים בסיכון שלהם למי התהום להקמת עשרות תחנות דלק או אזור תעשיה נוסף בתחום רדיוס המגן של קידוחים אלו.
- חשש לזיהום נחל רבה, נחל הירקון ומעינות ראש העין ופגיעה בסביבה – אקוויפר ירקון תנינים באזור מזין את מעינות ראש העין דרך קידוחי שאיבה הסמוכים למוצא הטבעי של האקוויפר , שמורת טבע ייחודית וחשובה. לצד השמורה יש פארק מטרופוליני חשוב. איכות המים בשמורה ופארק הם אבן היסוד לכל מערכת האקולוגית ולתרבות הטיול והנופש בשטחם. זיהום לנחל יכול להתרחש גם מדליפה של סולר אל תעלות המנקזות לנחל רבה – ערוץ ניקוז ראשי ומזין את נחל הירקון, ונחל המיועד לשיקום.
סיכום והמלצה
- לאור כל זאת אנו ממליצים לדחות את התוכנית.
מצורפים רשימת פרסומים/רקע מקצועי רלוונטי לכתיבת מסמך זה.
מקורות:
- דולב ש., סגל נ., כהן פארן י., גדי רוזנטל ג. וגבאי ד., 2013 , אפס פליטות פחמן בישראל – חזון למשק האנרגיה בשנת 2040 – הסבת משק החשמל של ישראל לנטול פליטות גזי חממה, הפורום הישראלי לאנרגיה, אוקטובר 2013. https://www.heschel.org.il/heschellib-media-story-149714
- טל ע., בלונדר ב. ושלו א., 2019, חוות דעת הידרולוגית, במסגרת התנגדויות להקמת תחנת כוח “קסם אנרגיה“ בחלופת מחלף קסם, נערכה ע”י אמפיביו בע”מ בהזמנת יזמות ירוקה , פברואר 2019.
- טל ע., בלונדר ב. ושלו א.,2020, חוות דעת הידרולוגית, במסגרת התנגדויות להקמת תחנת כוח “קסם אנרגיה“ בחלופת מחלף קסם, נערכה ע”י אמפיביו בע”מ בהזמנת עיריית ראש העין, אפריל 2020.
- פרואקטור ג., אקוטריידרס בע”מ ו Environment & Energy Ricardo, 2015, בחינת הפוטנציאל להפחתת פליטות גז חממה והמלצה ליעד לאומי לישראל, המשרד להגנת הסביבה, ישראל. 256 עמ’. https://www.sviva.gov.il/infoservices/reservoirinfo/doclib2/publications/p0801-p0900/p0823.pdf