“בזמן שמדינות העולם התכנסו בוועידת האקלים במדריד במטרה למצוא פתרון למניעת התחממות הגלובלית, מנהל התכנון מקדם מסמך המציע להרחיב את חיפושי הגז והנפט שמחמירים את המשבר זאת במקום לפעול לפיתוח אנרגיה מתחדשת”. כך קובעת עמותת צלול בתגובה למסמך מדיניות למרחב הימי שמקדם בימים אלה מינהל התכנון. בנוסף הצביעה “צלול” על שורה של כשלים שיגרמו לאסון אקולוגי וכלכלי שיגרמו לבכיה לדורות.
לדעת “צלול”, מאגרי הגז המפותחים בימים אלו יספיקו לצרכי האנרגיה של ישראל לפחות לשלושה עשורים, במהלכן המשק יעבור להסתמך על אנרגיות מתחדשות, עובדה שתוריד את החשיבות האסטרטגית והכלכלית של הגז. “אנחנו נמצאים ערב קטסטרופה אקלימית. כל הגופים צריכים לחשוב איך לצמצם את פליטות גזי החממה, ולא איך להגדילן” אמר ד”ר יובל ארבל, רכז הים והחופים.
כשל נוסף במסמךהוא ההיתר להקים מבנים ימיים בקרבת החוף ובהם אסדות. לטענת צלול, מבנים אלה מעודדים התבססות של מינים פולשים, המשנים לחלוטין את הרכב ותפקוד המערכת האקולוגית של הים התיכון והשירותים שהיא מספקת לאדם. כך, לדוגמה, רגלי אסדות ושוברי גלים, מהווים מצע זמין לפוליפים של מדוזות להתבסס ולהתרבות לאורך החופים.
מסמך המדיניות גם עיוות את ההצעה להקים ועדת תכנון למרחב הימי (ולי”ם), לתחום המים הריבוניים, מעבר לגבול השיפוט המערבי של הרשות המקומית. לדעת “צלול”, בכך יצרה הוועדה כאוס תכנוני והפרדה לשלושה מרחבי תכנון בים תחת ועדות שונות, מצב זה מיצר כפיליות ומחייב מנגנוני תיאום ועיכובים בירוקרטיים, העדר תכנון והעדר חשיבה מתכללת.
“הקמת ועדת תכנון אחת לכל המרחב הימי והחופי חשובה לתכנון בראיה כוללת המפרידה בין שימושים סותרים ומשלבת בין שימושים המאפשרים זאת”, אומרת היועצת המשפטית של העמותה, עו”ד חיה ארז. בנוסף, ההצעה מנציחה את המצב שבו סמכויות התכנון במים הכלכליים נמצאות בידי אדם אחד – הממונה על ענייני הנפט, וזאת בניגוד ללקחים שנלמדו מאסונות דליפה מקידוחי גז ונפט, ובניגוד למגמה של הדירקטיבה האירופית לקידוחים.
סוגיה נוספת שלא נדרשה כראוי במסמך היא הערכות למוכנות ולתגובה לאירועי זיהום ים בשמן (דלקים, נפט וקונדנסט). מדינת ישראל אינה ערוכה לאפשרות של אסון אקולוגי כתוצאה מדליפה גדולה של שמן ממכליות או מהקידוחים ואסדות הגז והנפט. הנזק האקולוגי והכלכלי מאירוע כזה צפוי להיות אדיר. לצורך הערכות מלאה לטיפול במקרה של אסון שפך נפט או קונדנסט נדרש תקציב לרכישת ציוד נוסף, כולל כלי שיט, גיוס כוח אדם וחקיקה משלימה.
“צלול” קוראת למנהל התכנון לתקן את המסמך, לפני שיהפוך לרשמי ומחייב. “אנחנו נמצאים כבר מעבר לדקה ה-90 בכל הקשור למשבר האקלים. למרבה הצער, מקבלי ההחלטות בישראל טרם הבינו זאת. זו ההזדמנות האחרונה שלנו להציל את הים והחופים של ישראלו למנוע אסון.
למסמך התגובה המלא – הערות צלול למסמך המדיניות למרחב הימי 2019