משבר האקלים

ברמה הארצית

1. פיתוח מידתי ומותאם למשק הישראלי ולמציאות הגיאופוליטית, של מאגרי גז כאנרגיית מעבר בלבד – עד ליישום מקסימלי של אנרגיות מתחדשות. קידום של לפחות 50% אנרגיה מתחדשת עד 2030 בעיקר מפאנלים סולאריים על גגות.
2. הפסקה של הנפקת רישיונות לחיפושי גז ונפט לחמש שנים לפחות כדי לאפשר יישום מלא של רגולציה והגנה ראויה לים, וכדאי לאפשר פיתוח מקסימלי של אנרגיות מתחדשות בישראל.
3. ברמה הרגולטורית יש לקדם בדחיפות את חוק אזורים ימיים, שיסדיר את הפעילות הסביבתית במים הכלכליים ויפעל להקמה של מנגנון אחד שינהל את כל הפעילות בים.
4. תיקון חוק הנפט והמשך בלימת עסקת שינוע הנפט של קצא”א לעשרות מיליוני טון נפט בשנה במפרץ אילת ובים התיכון.
5. תקצוב מיידי של התוכנית הלאומית למניעה והתמודדות עם מצבי אסון נפט ודלק בים (תלמ”ת) וקידום מיידי של החוק התומך בתכנית זו. נכון לשנת 2022 למשרד להגנ”ס חסר תקציב תוספתי של כ- 100 מיליון ש”ח לתקצוב מלא של התלמ”ת ולפיכך ישראל אינה ערוכה כראוי להתמודדות עם אסונות נפט ודלק בים. נכון להיום חסרים עשרים תקנים ביחידת החירום הימית יחד עם כלי שיט, מתקני שאיבה, מערכות גילוי והתראה ועוד.

ברמה המקומית

1. התמודדות עם עליית מפלס פני הים באמצעות חלופות לא אגרסיביות למניעת גריעת חול מהחופים.

2. איסור הקמת מבנים ימיים כדוגמת מרינות ושוברי גלים

3. תיקון חוק החופים כך שיחייב דיון מחודש בולחו”ף של תוכניות בנייה ישנות בתחום ה-300 מ’ , גם אלה שהחוק היום לא חל עליהן, ושינוי התוכניות בהתאם לתחזיות שינוי האקלים
4. הכנסת שיקולים של עליית מפלס פני הים וסערות צפויות בתכנון טיילות ומבנים על קו החוף.
5. צמצום זיהום מנגר עירוני – ניתוק מרזבים וחיבורי כלאיים בין מערכות הניקוז לביוב, ניקוי יסודי של מערכות הניקוז והרחובות כמה שאפשר.
6. איסור הכנסה ומכירה של כלים חד פעמים בחופים.