קואליציית ארגוני הסביבה קיימה היום (א’) מסיבת עיתונאים שקראה לממשלה לאשר את חוק התלמ”ת, להפסיק לחפש עוד ועוד קידוחי גז ונפט בים התיכון ולעצור את פרויקט קצא”א להעברת נפט ממדינות המפרץ, דרך מפרץ אילת והצינור הרעוע של קצא”א לאשקלון ולים התיכון. את מסיבת העיתונאים ארגנה עמותת “צלול” והנחתה מנכ”ל “צלול”, מאיה יעקבס.
מנכ”ל “אקואושן”, אריק רוזנבלום, אמר שהאירגון הקים רשת ארצית למתנדבים שמרכז את הפעילות הציבורית, אך אין בכך די. יש צורך ברשת של אפלי מתנדבים ובעיקר לאשר את חוק התלמ”ת עכשיו.
מנכ”לית החברה להגנת הטבע, איריס האן, אמרה שאנחנו חיים מאסון לאסון, זאת בשעה אנחנו תלויים במערכות הטבעיות שהן רגישות ופגיעות ולכן עלינו לשמור עליהן מכל משמר. עוד אמרה שהאסון התרחש 50 ק”מ מהחוף אך הוא משפיע עלינו בצורה קשה. עובדה זו מדגישה את החובה שלנו לחוקק חוק עדכני למים הכלכלים. עוד אמרה האן כי בעוד יומיים יגיע לפתחו של בג”ץ עתירה של החברה להגנת הטבע נגד קידוחים נפט בהפרעת פלמים, אזור שרגישתו האקולוגית רבה ולמרות זאת ניתן בו רשיון חיפוש. “החובה של החברה האזרחית היא למנוע את האסון הבא”, אמרה.
מנכ”ל “שומרי הבית”, יוני ספיר, סקר אסונות קידוח בעולם ובראשם אסון מפרץ מקסיקו וכן אסונות נוספים. לדבריו, אסונות אלה אינם גזרת גורל וכי באמצעות הידע הרב שיש בארץ ובעולם אפשר להגיע למצב שקו החוף לא יהיה קו ההגנה הראשון. עוד אמר: “האירוע הזה היה ידוע מראש. שנים התרענו עליו. התוצאות היו עלולות להיות חמורות בהרבה ועלינו להיערך כבר היום לאירוע אסוני שכזה, לרבות מערכת התראה מבעוד יום על היווצרותו, סמוך ככל הניתן לרגע היווצרותו- לוויינית או בדרך אחרת. יש צורך לצאת אל כתם כזה סמוך ככל הניתן לזמן היוולדו ולטפל בו בלב ים באמצעים מכניים או כימיים, ככל הניתן. . ספיר תיאר את המאבק שלפחות אסדות הקידוח יצוידו במערכות התרעה ועל הדחייה החוזרת ונשנית של התקנת מערכות אלה.
יו”ר “חיים וסביבה”, רחל עזריה, אמרה שאחד מלקחי האסון הוא שחייבים לבטל את פרויקט קצא”א. לדבריה החברה הישראלית עברה דרך ארוכה והיא לא תסכים לפרויקטים מסוג זה. “אנחנו נהיה התחנה של הפריירים”, אמרה, “לא יתכן שאנחנו נספוג את הזיהום”. עוד אמרה: “היתרון הכלכלי הוא קצר טווח, כל העולם הולך לקראת אנרגיות מתחדשות ואסור לנו להישאר מאחור”. עזריה קראה לציבור להצטרף למחאה כנגד צינור קצא”א ולחתום על העצומה של ארגוני הסביבה.
יערה פרץ מארגון “מגמה ירוקה” אמרה שזהו אחד מהאסונות הסביבתיים הקשים ביותר וכי מי שעושה את העבודה המלוכלכת של הניקוי הוא הציבור. עוד קראה לממשלה לבטל 34 פרויקטים פוסיליים מתוכננים. עוד קראה לשר יובל שטייניץ להתפטר מתפקידו. “אני לא מתכננת תוכניות לעתיד”, אמרה. אני לא רוצה לחשוב מה יהיה בעתיד”.
עו”ד תמי גנות מ”אדם טבע ודין” אמרה שמדינת ישראל ממשיכה להתבסס על אירועי העבר ובראשה גז טבעי זאת בשעה שכל העולם הולך לקראת אנרגייה מתחדשת. “אסור למדינת ישראל להשתרך מאחור”, אמרה, “חייבים לעבור ל-100% אנרגיות מתחדשות. חייבים תלמ”ת עכשיו, לאשר את חוק אזורים ימיים וחוק אקלים ולהפסיק את ההפקרות המשפטית בים.
מנכ”ל גרינפיס, יונתן אייקנבאום, יצא נגד דבריו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שכינה את האסון כ”מפגע”. לדבריו זהו אירוע אסטרטגי ומכונן וכי המילה מפגע משמעותה טיוח שמאפשר לנקות וללכת הלאה. “אני מצפה לעבור לשפה אחרת”, אמר, המילים מובילות למעשים ופה צריך שינוי מהותי”.
בני רגיל מקיבוץ גזר, לשעבר עובד המשרד להגנת הסביבה, התריע על הכוונה לשרוף במפעל “נשר” את השקיות המלאות זפת שנאספו בחופים והתריע על זיהום האוויר שצפוי באזור.
ח”כ לשעבר, דבר חנין, ומי שעומד כיום בראש התארגנות “שינוי כיוון”, אמר שעוד כשהיה חבר כנסת ןבעקבות אסון מפרץ מקסיקו התריע על העובדה שישראל אינה אמפריה הויא לא תוכל להתמודד עם אסון נרחב, על כך שהים התיכון הוא ים סגור ולכן לא יהיה מסוגל להתאושש מאסון ועל כך שהקידוחים בים התיכון הם לעומקים עצומים וכי אסור להמשיך ולקדם את פרוקיט “קצא”א. המערכת הפוליטית בישראל נכשלת בהתמודדות עם סכנות זיהומי הנפט והגז. טייקוני הגז ושותפיהם הפוליטיים הצליחו להכשיל את הנסיונות לתקן את חוק הנפט ולהבטיח פיקוח סביבתי אמיתי על הקידוחים. המדינה ממשיכה לקדם קידוחים ותשתיות גז ונפט בכל הארץ כולל תכנית קצא״א ההזויה שבמסגרתה אילת ואשקלון יהפכו לנמלי נפט גדולים. דרוש שינוי כיוון אמיתי במדיניות: גז ונפט אינם חלק מהפתרון אלא חלק מהבעיה. אנרגיות מתחדשות יבטיחו לנו עתיד בטוח יותר, בריא יותר, נקי יותר וגם זול יותר.עוד אמר כי בימים אלה מתארגנת יוזמה חשובה של כלל ארגוני הסביבה – “בוחרים ירוק” שדורשת לעבור מאנרגיות פוסיליות למתחדשות ושעל המפלגות לומר מה הן מתחייבות לעשות למענינו.
את מסיבת העיתונאים חתמה מנכ”ל צלול, מאיה יעקבס, בקריאה לציבור להתנגד לפרויקט קצא”א ולחתום על העצומה המשותפת של כל ארגוני הסביבה. עוד אמרה שהתנועה הסביבתית עובדת בשיתוף פעולה כפי שלא היה מעולם וכי מצטרפים אליה כל העת ארגונים חדשים כמו “ילדים למען אקלים”, “הורים למען אקלים” ו”מורים למען אקלים” ובני נוער מכל הארץ, שאולי הם יצליחו לחולל את השינוי. עוד הזמינה את הציובר להצטרף ל”בוחרים ירוק” ול”כסף נקי” – התארגנות הקוראת לציבור שלא להשקיע את כספו בחברות מזהמות ולהעביר אותו לחברות נקיות ושאינן עושות שימוש בדלקים מזהמים. “מאסונות נגדל ונצמח” אמרה, “לא רצינו להיות במקום הזה, אבל זה קרה, ומכאן חייבים ללכת הלאה”.
