“צלול” הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב התנגדות להסדר הפשרה מכוח סעיף 18 (ד) לחוק תובענות ייצוגיות שהוגשה נגד רשת סופר פארם. מהתובענה עולה, ש”סופר פארם” סירבה לקבל מכלי משקה ריקים ולהשיב בתמורתם פיקדון. התובעים שראו עצמם נפגעים תבעו פיצוי בעקבות נזקים ממוניים שנגרמו להם אך גם כי הסירוב פוגע בסביבה. בהסכם הפיצוי בין הצדדים נקבע שרשת סופר פארם תחלק לציבור 50 אלף בקבוקי מים בטעמים.
לדעת “צלול” כפי שהיא באה לידי ביטוי בהתנגדות אותה הגישה עו”ד חיה ארז, אין בהסדר היגיון שכן חלוקת בקבוקי שתייה בחינם היא תמריץ ברור להגדלת הצריכה, עומדת בסתירה למטרת העיקרית של חקיקת הפסולת, שהיא הפחתת כמות הפסולת במקור. לדעת “צלול”, חלוקה ללא תמורה של הבקבוקים רק תגביר את צריכתם בטווח הקרוב, תעודד ותחזק הרגלים לא רצויים של צריכת יתר של בקבוקי שתייה ובכך תגרום לנזק גם בטווח הארוך. “גם אם הצלחת ההסדר תהיה פנומנלית וחלק גדול מהבקבוקים הריקים יוחזרו, עדיין תגדל כמות הבקבוקים שיגיעו למחזור – שאמנם עדיף על הטמנה, אך מנוגד למטרה העיקרית של הפחתת צריכת הבקבוקים מלכתחילה”, נכתב בתשובה. “הפיצוי, אם כן, יעלה הן את כמות הפסולת הזרוקה ברחובות והן את כמות הפסולת שנשלחת למטמנות ולכן אין לאשר אותו”.
לחליפין מציעה “צלול” לסופר פארם מספר הצעות:
א. להציב מכונות אוטומטיות לאיסוף בקבוקים, לכל הפחות בסניפים המרכזיים, במטרה להגביר את המחזור. הערך המוסף של ההטבה יהיה הקשר הישיר לנושא הסירוב לקבל בקבוקי משקה ריקים.
ב. להעביר את סכום ההטבה לקרן לשמירה על הניקיון, שמטרותיה עולות בקנה אחד עם קידום תכלית חוק הפיקדון.
ג. העברת הכסף לקרן לניהול ולחלוקת כספי התובענות היצוגיות וליעד את הכסף לפעילות חינוכית להפחתת הצריכה.
ד. הנחה על רכישות בסופר פארם.
“לאור האמור”, כתבה “צלול”, “בית המשפט הנכבד מתבקש לדחות את ההסדר כפי שהוגש, עם ההטבה המוצעת בדמות חלוקת בקבוקי משקה ללא תמורה, ולהורות לצדדים לאמץ הטבה שתתרום לקידום תכילת חוק הפיקדון”