הסביבה, הציבור ובריאותו נמצאים בעת האחרונה תחת מתקפה חסרת תקדים של מי שמנסים להרוס את כל מה שהושג כאן בשנים ארוכות של מאבקים למען איכות הסביבה שלנו.
למרבה הצער, “צלול” אינה מופתעת.
1.
אסדת לוויתן מוקמת ממש בימים אלה מול חוף דור, למרות שהחוק להגנת הים טרם חוקק, למרות שהמשרד להגנת הסביבה אינו ערוך להתמודד עם אסון דליפה ולמרות שמשרד האנרגיה מסרב בכל תוקף לאמץ את מסקנות אסון מפרץ מקסיקו ולאשר את הדירקטיבה האירופית לקידוחים בים.
מה עושה “צלול”?
עוד לפני בוא האסדה פנתה “צלול” לשר האנרגיה, יובל שטייניץ, בדרישה לאשר פקחים שיפקחו על עבודת הקמת האסדה ועל תקופת ההרצה. עוד דרשה להגן על חוף דור מפני פגיעה. כל זאת כדי למנוע את האסון שבפתח.
2.
משרד ראש הממשלה פועל ללא לאות לחסל את המשרד להגנת הסביבה באמצעות “ועדת ביקורת”. בתירוץ של שיפור הרגולציה, הוא מנסה להחליש ולהכשיל את המשד להגנת הסביבה ולתת הקלות לתעשיינים על חשבון הסביבה ועל חשבון הבריאות של כולנו.
מה עושה צלול?
3.
בראשית ספטמבר 2019 פורסם דו”ח ועדת אדירי, שבא בעקבות חשיפת מחדל הפיקוח על חברות ההתפלה. מהד”ח עולה, שהחברות רימו את המשרד להגנת הסביבה ואת הציבור בכך שסיפקו מים שאחוז המליחות שבהם גבהו מהתקן שנקבע במכרז ההתפלה. לא רק שהוועדה קבעה קנס מופחת שיוטל על החברות, היא לא המליצה להעניש את העומדים בראש החברות ובכך אותתה לשאר הגורמים במשק, כי מותר ולגיטימי לרמות את המדינה ואת הציבור, ואף לחמוק מעונש.
מה עושה צלול?
“צלול” הגישה תביעה יצוגית בסך 2.5 מיליון שקל כנגד חברות ההתפלה, בדרישה לפצות את הציבור על הנזקים שנגרמו לו בעקבות תשלומי היתר לחברות ההתפלה, נזקי צנרת ונזקים לחקלאות.
4.