עמותת צלול מבקשת מרשות המים שלא לכרוך בין הפרויקט להקמת מט”ש יד חנה לבין הרחבת מט”ש תנובות ולמנוע בכך את האסון הסביבתי המרחף מעל לנחל אלכסנדר. לדעת “צלול”, כריכת שני הפרויקטים זה בזה תגרום לפגיעה קשה במט”ש תנובות שמייצר כיום קולחים באיכות שלישונית ומצוי בסכנה מיידית, ובאותה עת ספק רב אם תספק פתרון למט”ש יד חנה.
כידוע, מט”ש יד חנה הוקם ב-2003, לפני כמעט 20 שנה, כמתקן חירום עם ספיקה מוגבלת וכפתרון זמני לחמש שנים במטרה לקלוט כ-9,500 מ”ק שפכים ביממה מתחום הרשות הפלשתינית. שפכים אלה מכילים גרוסת מחצבות, פסולת, שפכי משחטות שפכים סניטריים, שפכי תעשיית הטחינה המתאפיינים במליחות גבוהה וגם מוהל (עקר) רב בתקופת מסיק הזיתים בסתיו. במהלך השנים כמות השפכים גדלה והגיעה לכ-20,000 מ”ק ביממה (נתוני 2016) שמגיעה לנחל אלכסנדר וגורמת לזיהום, לסבל רב לתושבים ולפגיעה אקולוגית קשה לערוץ הנחל, האסטואר והים.
ב-2014 בעקבות בג”ץ (6725/14) של המועצה האזורית עמק חפר כנגד משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, משרד התשתיות ורשות המים, התחייבה המדינה לממן הקמת מט”ש חדש ומשודרג, בעלות של כ-250 מיליון שקל, שבתכנונו המפורט עד כה הושקעו מיליונים רבים. אלא שלאחרונה מתברר שאין בכוונת משרדי הממשלה ורשות המים לסייע בהקמת המט”ש וזאת “בשל המורכבות הכלכלית והקושי לגייס מקורות מימון לעצירת מפגע חמור זה” (ישיבת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב, 14 ינואר 2021). כהמשך להחלטה הורתה המועצה על “מינוי וועדת משנה של מועצת רשות המים, אשר תלווה את עבודת הצוות המקצועי ברשות, תבחן חלופות וסיכונים כדי לגבש המלצה לתוכנית פעולה להקמת מט”ש לטיפול בשפכים” שתובא לאשור המועצה עד ליום 31 ביולי 2021.
ל”צלול” ידוע ש”ההמלצה” שבה תדון ועדת המשנה היא לקשור בין מט”ש יד חנה לבין מט”ש תנובות שנמצא מרחק מספר קילומטרים משם, הזקוק בעצמו לשדרוג דחוף. כלומר, לחבר את השפכים המוזרמים למט”ש תנובות ליד חנה במטרה ליצור וודאות ליזם שיקים את הפרויקט. אלא שקיים חשש שניסיון לחבר בין שני המט”שים יגרום לשיהוי בלתי סביר ובמקום לפתור את הבעיה רק יעצים אותה תוך פגיעה קשה במט”ש תנובות.
מט”ש תנובות שעד לאחרונה ייצר קולחים ברמה שלישונית, סובל מהרעה באיכות הקולחים שהוא מייצר בעקבות חריגה בכמויות שהוא מקבל -11 אלף מ”ק ליום במקום 8,500 מ”ק ליום. אי הרחבת המט”ש והתאמתו לספיקות ההולכות וגדלות עלולה לגרום לקריסת התהליך הביולוגי כבר בזמן הקרוב וכתוצאה מכך להזרמת שפכים לנחל אלכסנדר ולסגירת חופי רחצה. לא רק זאת, אי הרחבת המט”ש והיעדר פתרון לשפכים תגרום לעצירת הפיתוח ולמניעת תוספת יחידות דיור באזור כולו. מכאן, שיצירת תלות בין שני הפרויקטים משוללת כל הגיון סביבתי וכלכלי.
מן הראוי שרשות המים תאפשר את שדרוגו המיידי של מט”ש תנובות ותמצא דרך להקים את מט”ש יד חנה אחרי 20 שנות שיהוי וגרירת רגליים. יצירת תלות בין שני הפרויקטים משמעותה החמרת המצב הקיים שהוא חמור ממילא.
לאור העובדה שהקמתו של המט”ש המשודרג ביד חנה מתעכבת מאד, נראה שהדבר הנכון והמיידי לעשות, הוא לקדם הקמת מאגר תפעולי גדול בעל יכולת הגלשה שטפונית בנפח של חמישה מלמ”ק, כפי שהמליץ צוות מחקר נחל אלכסנדר בנייר עמדה שמסר לרשות במרץ 2020, ואושר בתוכנית המרחבית של רשות המים. על המאגר לאפשר הזרמה מהירה ושטפונית של הקולחים המזוהמים לנחל, וזאת עד להקמת המט”ש החדש, ולמזער בכך את הזיהום הרב שנגרם כיום לנחל.