עמותת “צלול” ביקשה ממנהל רשות המים, חזי ליפשיץ, להפעיל את סמכויותיו בכל הקשור לתקנות המים (מניעת זיהום מים)(מערכות להולכת שפכים), תשע”ב 2011 שמטרתן בין השאר, למנוע חיבורים צולבים בין מערכות הנגר לבין מערכות הביוב הגורמים להצפת המכונים לטיפול בשפכים במי גשם וכתוצאה מכך להזרמת שפכים לנחלים ולים, ולחדירת מי ביוב למערכות הנגר הגורמת להזרמת ביוב גולמי לנחלים ולים.
לדברי “צלול”, התקנות מחייבות את הרשויות המקומיות שבבעלותן או באחזקתן מערכת הולכת שפכים להכין ולבצע תוכניות הכוללות (2) “ניתוק מערכת ניקוז ממערכת הולכת שפכים או ניתוק מערכת הולכת שככים ממערכת הניקוז, שפרק הזמן לביצועו לא יעלה על שנתיים מיום תחילתן של תקנות אלה, ובכל מקרה, יבוצע הניתוק לא יאוחר משישה חודשים מרגע שהוכנה תוכנית לניתוק צנרת או תעלה מסויימים של מערכת ניקוז מקו צנרת של מערכת הולכת שפכים או תוכנית לניתוק קו צנרת מסוים של מערכת הולכת שפכים מצנרת או תעלה של מערכת ניקוז.
עוד כתבה “צלול” שכללי תאגידי מים וביוב (קביעת תנאים ברישיון לעניין אמות מידה הנדסיות, תשע”ז-2017), סעיף 17 מחייבים את תאגידי המים לבצע בדיקה ובחינה של חיבורים צולבים וניתוקם, הן ברמה של התשתית העירונית והן הפרטית. “ספק יכין תוכנית לאיתור חיבורים של מערכת ניקוז מי גשם למערכת הביוב שלו. בקביעת סדרי העדיפויות לתוכנית כאמור ייתר הספק נקודות לאיתור וחיבור של תשתית ניקוז ציבורית ולאיתור אזורים שבהם ניכרת תרומה משמעות של מי גשמים לכמות המים הזורמת במערכת הביוב”.
במטרה לעמוד על היקף התופעה דגמה “צלול” בחורפים האחרונים את הנקזים העירוניים בחיפה, נתניה, הרצלייה, תל אביב־יפו, בת ים, רמת גן, בני ברק, חולון ואשדוד – במטרה לאתר בהם ביוב. ואכן, תוצאות הדגימות מצאו שאריות של תרופות שהן ההוכחה לכך שבנקזים זורם ביוב ולא רק גשם הגורם לזיהום נחלים לסגירת החופים לרחצה, ולפגיעה בבריאות הציבור והסביבה הימית.
לדברי “צלול”, על רשות המים, כמו גם על המשרד להגנת הסביבה לאכוף את סמכויותיהם על הרשויות המקומיות במטרה לנתק את החיבורים הצולבים ולמנוע בכך את המשך זיהום רחובות הערים בביוב גולמי, זיהום הנחלים, החופים והים.