עמותת “צלול” ועמותת “סביבה מדבר וים” שלחו מכתב למנכ”לית המשרד להגנת הסביבה, גלית כהן, ובו ביקשו להבהיר שלדעתן על חברת קצא”א חלה אחריות למנוע ולטפל בכל אירוע שפך ודליפה לסביבה של שפכים או דלק ושמן לסוגיהם השונים, ועל כל תקלה שיש חשש שתגרום לזיהום ים, אוויר או קרקע, כתוצאה מפעילות במתקניה במפרץ אילת, בים התיכון, בחוות המיכלים באילת ואשקלון ולכל לאורך כל צינורותיה באשקלון ואילת, או כל ספק, צרכן, או משתמש אחר במתקניה, וכי עליה לדווח על כל תקלה המתרחשת, בין שהאירוע התרחש בשל כשל בציוד או בהפעלתו, ובין שאירוע הזיהום נגרם מ”כוח עליון”. השארת ההחלטה – על איזה אירוע לדווח ועל איזה אירוע לא לדווח, בידי קצא”א, מסכנת את הסביבה ואת הציבור.
בקשה זו באה בעקבות תקרית דליפה וזיהום ים ממכלית במזח מסוף קצא”א במפרץ אילת ב-29.11.2022. קצא”א טענה שאירוע זה אינו קשור לעובדיה או לפעילותה, אלא התרחש בעת גשם ששטף דלקים או שמנים על סיפון אוניה שאינה בבעלותה. אולי צריך להזכיר לקצא”א, שגשם הוא תופעה שחוזרת על עצמה בכל שנה ועל החברה היה להיערך לה ולמנוע בכך את זיהום הים, וכי החברה לא יכולה להתחמק מאחריות לאירוע המתרחש כאשר ספינה עוגנת במתקן שלה בין אם היא פורקת או מעמיסה נפט, ובין אם היא ממתינה לפריקה.
עוד כתבו העמותות שכן מבקשות להדגיש את רגישותו הרבה של הטבע לזיהום מדלק ונפט, ובעיקר את רגישותם של אלמוגי אילת, שגם כמות קטנה של נפט או דלק הזולגת למי הים, עלולה לחולל נזק רב וארוך שנים. חובת דיווח על כל אירוע תגרום לקצא”א לחדד את נהליה ותספק למשרד להגנת הסביבה ולציבור תמונה מלאה של הזיהום לו גורמת פעילות החברה בים התיכון, בנגב ובמפרץ אילת.