עמותת צלול ביקשה ממשרד הבריאות להמליץ ליצרנים ולציבור לצרוך תכשירים המגנים מפני קרינת UV ותכשירים קוסמטיים אחרים שאינם מכילים אוקסיבנזון בנזופנון ו- Octocrylene, בשל חשש לסיכון בריאות האדם, הסביבה הימית ואלמוגי מפרץ אילת.
עוד ביקשה “צלול” ממשרד הבריאות להורות ליצרנים והיבואנים לציין בבירור אם התכשירים מכילים חומרים אלה, ולציין את התכשירים שאינם מכילים אותם ולכן אינם פוגעים בסביבה הימית ובאלמוגים.
הבקשה נסמכת על מחקרים שנערכו בארץ ובחו”ל שמצאו שהאוקסיבנזון והבנזופנון גורמים לנזק בלתי הפיך למערכות אקולוגיות תת ימיות מורכבות ובמיוחד לאלמוגי מפרץ אילת שבשל המבנה הגנטי המיוחד שלהם, יהיו האחרונים לשרוד את משבר האקלים שהכחיד עד-כה שוניות רבות ברחבי העולם, ולדעת מדענים יש סיכוי שישמשו כגרעין הרבייה של שוניות העולם. לדעת “צלול” בשל סיבה זו יש לעשות מאמץ יוצא דופן לשמור עליהם בכל דרך אפשרית – למנוע את זיהום הים בנפט ובשפכים, אך גם בתכשירים שמסוכנים לסביבה הימית לא פחות.
עוד ב-2015 פרסמו ד”ר עומרי ברונשטיין, ד”ר אסתי קרמרסקי וינטר ופרופ’ יוסי לויה, מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף עם פרופ’ אריאל קושמרו, חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון, וחוקרים מאוניברסיטת וירג’יניה שבארצות הברית, מחקרים לפיהם האוקסיבנזון פוגע ב-DNA של פגיות האלמוגים, גורם לעיוותים מבניים קשים ולהפרעות הורמונליות שמשבשות את מנגנוני בניית השלד, וגורם לאלמוגים צעירים להיקבר בשלד שהם עצמם מייצרים. שיבושים ב-DNA נצפו גם ברקמות של אלמוגים בוגרים.
בעקבות המחקרים קרא ה-FDA ב-2019 לשנות את הקריטריונים לגבי בטיחות השימוש בחומרים אלה, ולמרות שהתהליך טרם הסתיים המליץ על שימוש בתכשירים מינרלים המכילים זינק אוקסיד וטיטניום דיאוקסיד. במקביל מדינות רבות אסרו את השימוש בתכשירים המכילים בנזופנון ודומיו, ביניהן הוואי, איי הבתולה של ארה”ב, איי פאו ומקסיקו. גם העיר מיאמי, ארה”ב, נמצאת בימים אלה בתהליך לאסור את השימוש.
בספטמבר 2020 שלחו שורה של מדענים מכתב (מצ”ב) לרשות הטבע והגנים ובו קריאה לאסור באופן מוחלט ומיידי הכנסה או שימוש בקרם הגנה המכיל אוקסיבנזון ובנזופנון ונגזרותיהם לשמורת האלמוגים המגודרת באילת, וכמובן לאסור מכירה של קרמים המכילים חומרים אלה בחנות שבשמורה.
גם במסמך שפרסם המשרד להגנת הסביבה – “דוח הערכת השפעות רגולציה בנושא: רישום והערכת כימיקלים תעשייתיים מ-1 באוקטובר 2020, נכתב במפורש: “דוגמה לכימיקל שרק חלק מסיכוניו מנוהלים באמצעות מנגנון קיים על אף שקיימים מחקרים המעידים כי הוא מייצר סיכונים נוספים הוא הכימיקלOxybenzone האחראי על סינון הקרינה בקרם הגנה מקרינת השמש. מנגנון התמרוקים המופעל ע”י משרד הבריאות, מתייחס בהערכה ובניהול הסיכונים שהוא מבצע רק להיבטים הבריאותיים שבחשיפה אליו באמצעות השימוש בתמרוק ואינו מתייחס לסיכון שנמצא שהוא מייצר ליצורים החיים בסביבה המימית. לפיכך, אין איסור בישראל לשימוש בתכשירים המכילים כימיקל זה”.
זה המקום לציין, שאסדרת הכימיקלים בישראל מבוצעת בצורה חלקית בלבד, דבר הגורם לפערים משמעותיים בידע לגבי השפעותיהם על הבריאות והסביבה. בחלק מהמקרים יתכן מצב שבו האסדרה של כימיקל מסויים תגן על בריאות המשתמש אך השפעתו על הסביבה לא נלקחת בחשבון, וגם אם מדינות אחרות אוסרות על השימוש מעל לסף מסוים, בישראל הדבר אינו בא לידי ביטוי, כמו במקרה זה.
במכתבה הדגישה “צלול”, שהגיעה העת שמדינת ישראל תאמץ אסדרה לרישום כימיקלים כמקובל במדינות אחרות בעולם, אך עד שתעשה זאת על משרד הבריאות למנוע, או לפחות להמליץ לציבור, שלא להשתמש באותם חומרים הידועים כמסוכנים לאדם לסביבה ולאלמוגים.