עמותת צלול יחד עם עמותת עמל והקואליציה למען נחל שגור פנתה למנהל רשות המים, גיורא שחם, בדרישה לטפל בהמשך הזרמת השפכים בנחל שגור, זאת למרות השקעה של מיליונים רבים בהרמה של קו גרביטציוני שעומד כאבן שאין לה הופכין.
במכתבה לשחם כתבה עמותת צלול: “חלפה בדיוק שנה מאז מכתבנו הקודם (נובמבר 2018), בו ביקשנו את עזרתך המידית בפתרון סוגיית השפכים הזורמים ממג’ד אל כרום, בענה ודיר אל אסאד לנחל שגור, לנחל הנעמן ומשם לים. למרות הבטחות חוזרות ונשנות לפתרון הבעיה ולמרות פגישות אין ספור בין כל הגורמים, הסוגיה טרם נפתרה והתושבים והסביבה סובלים סבל רב”.
עוד כתבה “צלול”: “בעיית השפכים באזור זה נמשכת למעלה מ-15 שנה והיא תוצאה של תקלות חוזרות ונשנות בתחנות השאיבה המזרימות את הביוב מהישובים למט”ש כרמיאל. לאחר שנות דיונים מרובות וממושכות, סבל רב לתושבים, ובעקבות הקמת תאגיד המים והביוב “מי גליל”, הוחלט להקים קו גרביטציוני, בהשקעה של 72 מיליון שקל, שייתר את תחנות השאיבה ויוליך את השפכים ישירות למט”ש. ואכן, ב-2011 אישרה המילת”ב סכום זה והקו הושלם.
אלא שהבעיה לא נפתרה, וזאת בשל היעדר קווי הולכה וקו מאסף מהישובים לקו הגרביטציוני. כתוצאה מכך הקו, שבתכנונו ובהקמתו הושקעו מאמצים רבים וכסף ציבורי רב, אינו פועל מונח כאבן שאין לה הופכין, חשוף לקריסה ואילו הביוב ממשיך לזרום כמקודם. מזהם את הסביבה ומסכן את בריאות התושבים.
ב-2016 פנו הישובים ותאגיד מי גליל לרשות המים, בבקשה לסייע במימון הקווים המחברים, בעלות של כ-20 מיליון שקל. הסיוע אושר בוועדת השקעות, בוטל לצורך הבהרות, אך למרות שאלה נמסרו, הסיוע לא הגיע. לטענת המילת”ב, במהלך 2019, תאגיד הביוב אינו עושה את המוטל עליו ואינו משלים תוכניות שיאפשרו לסייע במימון המשך העבודות. לתאגיד, מנגד, טענות כנגד תפקוד רשות המים בסוגיה זו.
את המכתב סיימה צלול בדרישה משחם לטפל באופן מיידי בכשל המתמשך: “העמותות הח”מ ותושבי האזור מבקשים מכבוד מנהל הרשות, למצוא פתרון מידי לסוגיה כואבת זו. לא יעלה על הדעת, שאחרי הקמת תאגיד והשקעה של עשרות מיליונים מכספי הציבור, הביוב ממשיך לזרום תוך גרימת סבל רב לתושבים ותוך זיהום נחלי האזור. מדובר בכשל ניהולי וסביבתי שיש להביא לפתרונו המידי בדרך זו או אחרת”.
בתמונה: אזרחים מפגינים כנגד המשך הזיהום.