בעקבות תוצאות קשות המעידות על זיהום בחיידקים מסוכנים (קוליפורמים) הזורמים לים באמצעות הנקזים העירוניים, פנתה עמותת צלול במכתב לועדת פנים והגנת הסביבה בדרישה לערוך דיון דחוף בנושא.
עמותת צלול דוגמת את הנקזים המזרימים את מי הגשם לים במטרה לבדוק האם הרשויות לא מנצלות את הגשם כדי להזרים ביוב לים. ואכן, תוצאות בדיקות המעבדה הוכיחו שבמים כמויות גדולות של חיידקים המסוכנים לבריאות. הבדיקות נערכו במספר מוקדים: חופי חיפה, נחל תנינים, בית ינאי וכן מספר נקזים בתל אביב: שפך הירקון, דולפינריום, החומה, טרומפלדור ועוד. בדגימה שנערכה בנחל הירקון, ליד שבע תחנות, נמצאו 310 אלף קוליפורמים ל-100 מ”ל (התקנות לשיטט בירוקן הן 10,000 קוליפורמים ל-100 מ”ל. בחוף דולפינריום (מי ים) התוצאה היתה 1,300 קוליפורמים, כשהרף העליון לררחצה בים הוא 400 קוליפורמים ל-100 מ”ל. חריגות נמצאות גם בשפך נחל פולג, הסמוך לחוף פולג בנתניה – 40 אלף קוליפורמים צואתיים.
במכתב לוועדת פנים והגנת הסביבה כתבה צלול: “כמו בכל שנה, גם השנה, עם תחילת עונת הגשמים אנו עדים שוב לזרימת שפכים, נגר מזוהם ועודפי קולחים (שפכים מטופלים) אל הים. ב- 1 בדצמבר 2021 חופי הרחצה בגוש דן הוכרזו כאסורים לרחצה בשל אזהרת זיהום מנגר מזוהם וביוב שזרמו לים והחופים, באתר משרד הבריאות: https://www.gov.il/he/departments/news/01122021-03.
מדובר בכל החופים מבת ים ויפו ועד הרצליה (כולל), כל החופים המוכרזים לרחצה גם בחורף, וגם החופים המושבתים בחורף אך משמשים אלפי גולשים וגולשי רוח בעונת החורף. החשש לזיהום קיים גם בחופים לא מוכרזים. החופים נותרו סגרוים ג0 ב-5 בדצמבר 2021. הבעיה איננה רק בגוש דן, היא קיימת בכל ערי החוף וכמעט כל הנחלים הזורמים אל הים התיכון: מנחל הבשור, ולכיש בדרום ועד נחל נעמן והקישון בצפון, יש הזרמות שפכים, קולחים מטופלים באיכות ירודה, ובערי החוף בפתחי הניקוז העירוני זורמים לאחר גשמים עזים נגר עירוני מזוהם בזוהמת הרחובות ובשפכים.
זה לא צריך לקרות במדינה מתוקנת במאה ה-21. אנו פוגעים באיכות החים והבריאות של התושבים החים בסמוך לנחלים ושל השחיינים וגולשים שממשיכים בספורט עממי גם בימי החורף ועונות המעבר. באופן מצטבר בשנים אחרונות מספר הימים שבהם חופים סגורים בשל זיהום או חשש לזיהום הולך ועולה ומגיע לכדי עשרות ימים בשנה בהם סגורים אחד או מספר חופי רחצה: https://dev.zalul.org.il/mediterranean-sea/the-mediterranean-sea-reports/
הזיהום גם פוגע במערכות הטבעיות בבעלי החים והדגים ומלכלך את החוף. עמותת צלול התריעה מספר פעמים בעבר על הבעיה, שלחה מכתבים לראשי הערים לתאגידי המים והרשויות והציעה פתרונות ופרסמה דו”חות. ראה בעמוד המקושר כאן ניירות עמדה ודו”ח של עמותת צלול בנושא. : https://dev.zalul.org.il/mediterranean-sea/stormwater/
ראשית, על הרשויות המקומיות ותאגידי המים לבחון ולתקן את התשתיות הביוב והניקוז, כך שלא יהיו חיבורי כלאיים בניהם. חיבורי מרזבים וניקוז מי גשמים למערכת הולכת הביוב גורמים לעודפי זרימה וגלישות ביוב ברחובות, והצפת מתקני הטיפול בשפכים, או לחילופין כצעד מניעה הזרמה יזומה לאפיקי הנחלים והים. כך נוהגים השפד”ן בהזרמה מניעתית לירקון ולממוצא רידינג לים, אך הבעיה קיימת גם בערים אחרות כמו הרצליה, חיפה, וירושלים
יש חוק, תקנות והנחיות של רשות המים ושל המשרד להגנת הסביבה האוסרים את החיבורים הנ”ל, אך המשרד להגנת הסביבה ורשויות לא אוכפים את התקנות.
כמו כן, על הרשויות המקומיות לנקות את קולטני הגשמים ותעלות ניקוז לפני בא הגשמים ולהציב בפתחי תעלות הניקוז בחופים רשתות (ולתחזק אותן על מנת שלא יגרמו להצפות). בנוסף, במקומות מסוימים רגישים ומועדים לפורענות אפשר להציב משאבות המסיטות את גלישות שפכים ונגר מזוהם מתעלות הניקוז למערכת הולכת השפכים (למתקני טיפול בשפכים). שנית, בתכנון נכון של בנייה במשטחים פחות אטימים במרחב העירוני, ויצירת אגני השהיה וקידוחי החדרה המאפשרים חלחול של מי הגשם והנגר אל תת הקרקע, אפשר להפחית את כמויות הנגר העירוני המזהם את הנחלים והים, וגם להעשיר את מי התהום המדלדלים בשל שינוי האקלים, באזור שכבר עני במקורות מים טבעיים. “צלול” ביקשה שלדיון יוזמנו כל הנוגעים לטיפול בעיה, מרכז השלטון המקומי, נציגי תאגידי המים והביוב, רשות המים והביוב, מנהל התכנון, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות.
