“צלול” בשדולת המים: “משק המים נעדר ראיה כוללת”

ח”כ יעל כהן פארןכמה שעות לפני פרסום דו”ח מבקר המדינה החמור בדבר כשלי משק המיםואחריותם של רשות המים ומשרד האנרגיה לכשלון, התכנסה שדולת המים בכנסת לדיון חירום, במטרה לקרוא לממשלה להגביר את מאמציה לשיקום משק המים ולהתמודדות עם המחסור החמור.

את השדולה הובילו היו”ר המשותפות ח”כ יעל כהן פארן, ח”כ נורית קורן, וח”כ עליזה לביא. בדיון השתתפו גם חברי הכנסת איתן ברושי, חיים ילין, דב חנין, סאלח סעד ודן סיידה וכן מנכ”ל תשתיות ומים במשרד האנרגיה, חזי ליפשיץ, נציגי רשות המים, עמותת צלול, החברה להגנת הטבע וארגונים נוספים.

ח”כ פארן אמרה בדיון שהיא מברכת על דו”ח המבקר המעגן את האמירות ואת ההתרעות שהיא משמיעה כבר תקופה ארוכה. לדבריה, כיום כבר ברור שהבצורת היא לא הבעיה, אלא שהממשלה כשלה בניהול משק המים ולא פעלה ליישום תוכנית אב כוללת לניהול שקול של משבר הבצורת. ההתנהלות הלקויה הובילה לריקון מאגרי המים הטבעיים, היעדר היערכות להגברת ההתפלה, והיעדר מדיניות ניהול ביקושים לצרכנים. עוד אמרה, כי כעת, נדרש לעלות הילוך ולהגביר את הצעדים החיוביים עליהם החליטה הממשלה לאחרונה על מנת לשקם את משק המים לפני שתגיע עוד שנת.

פארן הבטיחה כי השדולה תעביר לשר האנרגיה, יובל שטייניץ, מסמך עקרונות שהוא השלד הראוי והמקצועי ביותר כדי להוות בסיס לתוכנית חירום לשיקום משק המים.

עמותת צלול אמרה במהלך הישיבה, כי כפי שקבע המבקר, משק המים חסר ראייה כוללת, כאשר כל סקטור רואה אך ורק את  האינטרסים שלו מבלי לראות את התמונה הרחבה. כך למשל,  כאשר משרד האוצר ורשות המים החליטו לפני  כ-10 שנים להפסיק להקים מאגרי קולחים, במטרה ליצור תאגידים אזוריים, הם לא לקחו בחשבון את ההשפעה שתהיה לכך על זיהום הנחלים והים.

עוד אמרה  “צלול”, כי קבלת ההחלטות במשק המים אורכת שנים ארוכות וכך גם הביצוע. כך קרה בהקמת מט”ש דרום השרון, הרחבת השפד”ן, הקמת מתקן ההתפלה בגליל המערבי, שחסרונו מעצים עוד יותר את משבר המים בצפון. אך לא רק זאת בשל חוק חובת מכרזים וברעיון ה-BOT, המתקנים מוקמים  ברמה נמוכה, עובדה הגורמת לריבוי תקלות לזיהום הסביבה בביוב ובקולחים ולאובדן של מים יקרים.

“צלול” גם חזרה על הדרישה להקים מועצה ציבורית למים, כפי שקבעה וועדת החקירה למשק המים (ועדת ביין) ולמנות נציגי ציבור למועצת רשות המים, שלא מונו מזה שנתיים, לתכנן תוכנית אב עדכנית למשק המים, אך גם לחקלאות ולוודא את ישומה, העלות את תעריף המים לצריכה עודפת, לעודד חסכון במים, לקנוס רשויות בזבזניות ולמצות אפשרויות נוספות ליצור מים: איגום מי נגר, שימוש במים אפורים, טיפול בבארות מזוהמות ועוד. דרישה נוספת היא להוסיף תקציבים למשק המים, כדי לאפשר ביצוע של פרויקטים גדולים, שכיום מתעכבים בשל העובדה שמשק המים מתנהל כמשק סגור.

סמנכ”ל תשתיות במשרד האנרגיה, חזי לישפיץ, פירט את תוכניות המדינה להעביר כ-100 מיליון מ”ק מים לכנרת ולהשיב מים לנחלים.