חד פעמי – סכנה לבריאות | צלול – עמותה להגנת הים החופים והנחלים

מה הופך את הפלסטיק למסוכן?

הפלסטיק, שנכנס לשימוש רחב בעולם לפני כ-100 שנה בלבד, עשוי משרשראות ארוכות של פולימרים סינתטיים שמקורם בנפט, המעורבבים עם חומרים נוספים: פתאלטים, ביספנולים ועוד כ-1,000 תוספים שונים שמטרתם להקנות לו את התכונות של שקיפות, גמישות, עמידה בחום, צבעוניות ועוד. בהשפעת השמש, חימום מזון ושחיקה, הפלסטיק מתפורר למיקרו פלסטיק – חלקיקים קטנטנים החודרים לגופינו באמצעות המזון שאנו אוכלים, המשקאות שאנו שותים והאוויר שאנו נושמים. בכל שנה מוכנסים לשוק סוגים חדשים של תוספים, שאיש לא בודק את רעילותם והשפעתם על הבריאות. הדברים אמורים במיוחד בפלסטיק חד פעמי שהיצרנים אפילו לא טורחים לציין ממה הוא מיוצר, ובכך חושפים את הציבור לתחלואה קשה.

הנזקים הבריאותיים להם גורם הפלסטיק החד פעמי

ההשפעות הבריאותיות הקשות של הפלסטיק החד פעמי ידועות מזה זמן רב, אך לאחרונה הן מקבלות משנה תוקף באמצעות מחקרים רפואיים עדכניים. במהלך כנס רופאים בכירים, חוקרים ואנשי בריאות הציבור שערכה “צלול” בבית החולים איכילוב, הסבירו המומחים על נזקי הפלסטיק החד פעמי:

פרופ’ (בדימוס) אילנה בלמקר, מאיגוד רופאי בריאות הציבור, אמרה שבעקבות חשיפה לחום, קרינת שמש ומים, התוספים משתחררים לסביבה ומגיעים לגופינו באמצעות מערכת הנשימה ומשם למערכות הלימפה, הדם ושאר חלקי הגוף.

יו”ר איגוד רופאי בריאות הציבור, פרופסור חגי לוין, פירט כיצד הפלסטיק החד פעמי קשור למומים במערכות הרבייה אצל זכרים, אי פוריות גברית, ירידה באיכות הזרע, סרטן אשכים, מומים מולדים ועוד.

פרופ’ קרן תורג’מן, מהמהכון לאנדוקרינולוגיה, מטבוליזם ויתר לחץ דם, מהפקולטה לרפואה בבית החולים איכילוב, אמרה שהביספנולים שבפלסטיק החד פעמי משפיעים על ירידה בגיל הווסת הראשונה, עלייה במקרי התבגרות מינית מוקדמת, עלייה בהשמנה, פגיעה בתאי לבלב, ירידה בפוריות, עלייה בשכיחות סרטן הערמונית, הפרעות התפתחותיות, בעיות קשב ריכוז וחרדה. הפתאלטים קשורים להשמנה ותנגודת לאינסולין, פגיעה ביצור זקיקים בשחלות, גיל בלות מוקדם, פגיעה באשכים, ברמות הטסטוסטרון פגיעה בבלוטת התריס ועוד.

מה עם התקן?

בישראל קיים תקן 5113 שהוחל בשנת 2002 על כלי פלסטיק, אך לא התעדכן מאז הוא גם לא נאכף. אמנם מאז 1999 אומצה בארץ תקינה בינלאומית, ומכון התקנים פרסם הנחיה שמפנה לתקנים העדכניים הנהוגים באירופה ובארצות הברית, אך השימוש בתקן הוא על בסיס וולונטרי בלבד. אין מנוס מהמסקנה שהתחום פרוץ לחלוטין ולמרות הסכנה הגדולה בשימוש, אין אכיפה על איכות הפלסטיק המיוצרת או המיובאת, גם כשפלסטיק בא במגע עם מזון, ואין לגביו אזהרות לאופן השימוש.

מה קורה בעולם?

בעולם הרחב גוברת המודעות לסכנה שבשימוש בפלסטיק ובעיקר פלסטיק חד פעמי. בצרפת נכנס לתוקף חוק שאוסר על בתי עסק להגיש מזון ושתייה בכלים חד פעמיים. בקנדה אושר חוק שמחייב יצרנים להשתמש בתחליפים לפלסטיק החד פעמי. צעדים אלה נובעים מהבנת ההשלכות הבריאותיות הקשות והעלויות העקיפות הגבוהות שגובה השימוש בפלסטיק חד פעמי על הסביבה ועל מערכות הבריאות.

מה קורה בישראל?

גם מדינת ישראל, שנחשבת למובילה עולמית בשימוש בכלים חד פעמיים, עשתה צעד נכון לצמצום השימוש, באמצעות הטלת מס קנייה על כלים חד פעמיים, בתקווה שיגרום לציבור לרכוש פחות כלים. ואכן, ניתוח נתוני חברת “סטורנקסט” מראה ירידה של 32% ברכישת הכלים בהשוואה לאשתקד. אלא שלמרבה הצער, סוגית הפחתת השימוש הפכה לפוליטית שלא לוקחת בחשבון את ההשלכות הבריאותיות והכלכליות הרחבות ואת העלות הגדולה של הטיפול בתחלואה שגורם השימוש בפלסטיק חד פעמי.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ’, הורה עם כניסתו לתפקידו לבטל את מס הקנייה, מהלך שיבטל את ההישגים שכבר הושגו ואף יגרום לעלייה בשימוש. “צלול”, כמו ארגונים רבים אחרים, מתנגדת למהלך ודורשת מהשר שלא לבטל את המס ולהקצות תקציב למאמצי הסברה ושכנוע בקרב הקהילות השונות במטרה לצמצם את נזקי הפלסטיק החד פעמי.