האסון בנחל אשלים
בעקבות האסון בנחל אשלים, שבו זרמו כ-100 אלף מ”ק חומצה ממפעל רותם אמפרט לנחל, דורשת עמותת צלול מהמשרד להגנת הסביבה למצות את הדין עם האשמים ובמקביל לערוך בדיקה של המאגרים שבהם חומרים מסוכנים, כדי לוודא שלא נשקפת מהם סכנה.
ב-1 ביולי 2017 נפרץ סכר בבריכה מספר 3 של חברת רתם אמפרט, שהכילה חומצה בריכוזים גבוהים שנוצרים בתהליך הייצור. המים החומציים זרמו במורד נחל אשלים וגרמו לנזק רב לחי ולצומח. בעקבות האסון דרש המשרד להגנת הסביבה מרותם אמפרט להזרים מים נקיים לנחל בניסיון לדלל את הזיהום ולמנוע הרעלה המונית של החי והצומח. על פי הערכות תיקון הנזק יארך זמן רב מאוד, שכן המים הצטברו בגבים שהגישה אליהם קשה, עובדה המונעת את שאיבתם וכן בעקבות חשש לחלחול הזיהום למי התהום.
יצוין, שמפעל רותם אמפרט הוא בין המפעלים המזהמים את שמורת עין בוקק, שסובלת שנים רבות מזרימה תת־קרקעית של שפכים תעשייתיים.
צלול לדירקטוריון כי"ל: אל תשלמו בונוס ליו"ר החברה
עמותת צלול שלחה מכתב לדירקטוריון כי”ל בדרישה שלא לקיים דיון בהענקת בונוס ליו”ר החברה, אלוף (מיל’) יוחנן לוקר.
במכתב כתבה “צלול”:
“עמותת צלול מבקשת למחות על כוונת דירקטוריון כי”ל להעניק בונוס של 1.8 מיליון שקלים ליו”ר הדירקטוריון, אלוף (מיל’) יוחנן לוקר, כחודש בלבד לאחר שחברת הבת, רותם אמפרט, גרמה לאחד האסונות האקולוגיים החמורים בתולדות המדינה בנחל אשלים.
לדעת עמותת צלול, על “ביצועי חברה” כאלה לא מגיע בונוס נדיב וכי מוטב היה שהחברה תקדיש את הסכום שיועד לבונוס, למימון שיקום הסביבה ובעלי החיים שהצליחו לשרוד את האסון, ולשיפור משמעותי של מאגרי החומרים המסוכנים של החברה, במטרה למנוע את האסון האקולוגי הבא.
עמותת צלול סבורה, שקיום דיון בנושא בונוסים בשעה שעובדי החברה עמלים בשמש הקופחת בניסיון לתקן את חרפת מעשי ההנהלה, ובטרם נאמדו ממדי הנזק הסביבתי והיקף הפגיעה במי התהום, המהווים בסיס לחיים באיזור כולו, הוא מהלך ציני, המעיד יותר מכל על ניתוק מרחשי לב הציבור ועל אטימות לנוכח הנזק והמוות שנגרמו.
הריני לעדכנך, כי עמותת צלול מתכוונת לפנות אל המשקיעים המוסדיים ולהפנות את תשומת לבם לבוז למנהל התקין, לשמירת הסביבה ולחוק, שבאים לידי ביטוי במהלך זה, ולבקש כי יפנו תשומת לב גדולה יותר להשקעת כספי הציבור בחברות השמות את ערכי הסביבה בראש סדר העדיפות.
מאלוף (מיל’) לוקר מצפה עמותת צלול, כי יודיע בעצמו על סירובו לקבל את הבונוס. זה המעט שיכול יו”ר החברה לעשות כדי לבטא את תחושת האחריות שלו לאסון הכבד שגרמה החברה.