“למשרד להגנת הסביבה חסרים מאות תקנים, אין לו כוח וסמכויות זאת בשעה שמשרד האנרגייה הופך את הים לתחנת דלק”, כך אמרה מנכ”לית “צלול”, מאיה יעקבס, בדיון ועדת הפנים והגנת הסביבה בעקבות אסון הזפת הפוקד את חופי הארץ. עוד דרשה מהשרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, לפרסם את הדו”ח המלא על קצא”א המתכננת להפוך את אילת ואשקלון לערי נפט וגז, שיבהיר בדיוק את עמדת המשרד בנושא זה.
“חוק ההסדרים שיעלה לשולחן אחרי הבחירות ינסה לצמצם את כוחו של המשרד עוד יותר”, אמרה, “כל נקודת המוצא בטיפול בסביבה צריך להיות שונה. חייבים לאשר את חוק התלמ”ת ולשפר את המוכנות, להגביר את האכיפה ולדרוש כיסוי ביטוחי מחברות הנפט, שכן האירוע הבא, אם יהיה, יגרום לנזק של מיליארדים”.
באשר לועדת המנכ”לים שקמה בעקבות האסון, אמרה יעקבס, שהיא מאחלת לה הצלחה, אלא שמדובר ברשימה של משרדים שלא איכפת להים מהים. באשר להצהרתו של השר להגנת הסביבה לשעבר, זאב אלקין, שירצה לשוב להיות השר להגנת הסביבה אמרה יעקבס: “אוי ואבוי לנו אם זה יקרה. אלקין הוא השר הראשון שיצאנו נגדו וכנינו אותו “השר להפקרת הסביבה”. הוא לא פצה פה לכל אורך המאבק על אסדת לוויתן”.
השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, אמרה שעם תחילת האירוע הוקם חדר מלחמה (חמ”ל) שבו חברים היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, רשויות מקומיות, המכון לחקר הימים והאגמים וראשי רשויות המנהל את האירוע. עוד אמרה שלא פחות חשוב לאתר את העבריינים. לדבריה: “הצבנו יעד ברור למצוא את האשמים בארץ ובעולם. יש כיום 20 כלי שיט פוטנציאלים הנבדקים. זה התבצע על-ידי בני אנוש – עברייני סביבה, שעשו זאת בזדון או לא דיווחו”.
באשר לתוכנית קצא”א להעביר נפט ממדינות המפרץ לאשקלון אמרה: “עמדת המשרד היא שזהו צעד שגוי. במקום לעודד אנרגייה מתחדשת וכלכלה דלת פחמן אנחנו מעודדים אנרגיות מזהמות. דרשנו דיון דחוף בנושא זה”.
מנכ”ל המשרד להגנת הסביבה, דוד יהלומי, אמר שחלק מפסולת הזפת ילך להטמנה וחלק להשבה. עוד אמר שלהערכתו, עונת הרחצה תפתח בזמן.
ח”כ תמר זנדברג אמרה שהזיהום נובע מדלק ולכן צריך לעבור לאנרגיות מתחדשות.
מנהל היחידה להגנת הסביבה הימית, רני עמיר, אמר שהזיהום בא בהפתעה וכי ברגע שהוא נודע, התוכנית הלאומית (תלמ”ת) הופעלה כאירוע בין-מקומי. לדבריו, מאחר והים היה גבוה (גלים בגבה ארבעה מטרים), לא היה סיכון למתקני ההתפלה.
עוד אמר שלא התקבלה התרעה מאף מערכת לווינים וכי אם התרעה כזאת היתה מתקבלת היא היתה מקפיצה את כל המערכות. “באופן עקרוני אנחנו אמורים לקבל התרעות מכל כשלי שיט, ממדינות ומארגונים. המידע הלוויני שקבלנו היה בדיעבד.(מנכ”ל גרינפיס יונתן אייקנבאום הציג תמונות שהתקבלו מלווינים המעידים על הזיהום. עמיר אמר שהתמונות ידועות וכי תמונות מהסוג הזה מתקבלות כל הזמן וכי קשה לקבוע על פיהן האם מדובר בזיהום או בהתרעת שווא).
יו”ר הוועדה מיקי חיימוביץ’ ביקשה לדעת האם ישראל חברה באיגוד Emsa. לדברי עמיר, בתורמדינה לא אירופאית יש לישראל זכות להיות חברה באיגוד.”כרגע ההסכם שונה מטעמם, אך גם אם היה הסכם לא היינו מקבלים התרעה”.
עוד אמר שאין ספק שידיעה מוקדמת עוזרת וכי במשרד קיימת תוכנית להקים מערכת רדאר חופית מאחר והלווינים משדרים הרבה “פולס פוזיטיב”.
באשר לשאלה מה קורה היום, אמר עמיר, שהמשרד “דוחף חזק” לכך שאפשר יהיה לפתוח את עונת הרחצה כמתוכנן ושבעוד כחודש החופים יוחזרו לציבור. עוד אמר שהטיפול הטוב ביותר בזפת הוא הידני וכי היחדה זקוקה לתוספת כוח אדם למערכת התרעה ולשתי תחנות נוספות.
במהלך הדיון פרץ ויכוח בין השרה גמליאל לבין נציג האוצר שאמר שב-2017 המשרד להגנת הסביבה קיבל 90 תקנים חדשים, אך בחר שלא לאייש אותם ביחידה להגנת הסביבה הימית. עובדה שאנשי המשרד הכחישו מכל וכל. השרה גמליאל אמרה ש”אין משילות וכי משרד האוצר מספר סיפורים”.
יו”ר הוועדה חיימוביץ’ אמרה שהאוצר חוסך במשאבים וזה עולה לנו ביוקר וכי מדובר בראייה קצרת טווח.
ראש עיריית אשקלון, תומר גלאם אמר, שמדינת ישראל הופכת את אשקלון לפארק הנפט של קצא”א וכאשר האסון הבא יקרה האסון שחווינו היום היה כ”טיפה בים”. עוד אמר: “אנחנו לא נמשיך להיות החצר האחורית לאיחסון כל מערך הנפט של ישראל”, והדגיש שקצא”א אינה משלמת ארנונה. “אנחנו לא רוצים את קצא”א, אמר.