כמו בכל שנה עם בוא הסתיו ועם תחילת עונת מסיק הזיתים, מוזרמים לנחלים שפכים הגורמים לזיהום, תמותת דגים וסגירת חופי רחצה. הסיבה להזרמת השפכים היא עקר – תוצר לוואי של תעשיית השמן, (מורכב מחומרים חומציים ובראשם פוליפנולים) המוזרם מבתי הבד למכונים לטיפול בשפכים וגורם להרס תהליך הטיפול וכתוצאה מכך לצורך להזרים את השפכים לנחלים ולים. תעשיית השמן בארץ מרוכזת ברובה בצפון הארץ ומייצרת בכל שנה כ-60-70 אלף מ”ק עקר. מתוך כמות זו כ-5,000 מ”ק מוזרמים למערכת הביוב ומשם לנחלים. די ב-1 ליטר עקר כדי להשבית מט”ש שלם. על פי הערכה כ-80% מבתי הבד מטפלים בעקר בצורה תקינה ורק 20% גורמים לנזק.

הפתרון שמציעים רשות המים והמשרד להגנת הסביבה כדי למנוע את הזרמת העקר למערכות השפכים הוא קבלן שמממנת המדינה, האוסף את העקר מכ-20% מבעלי בתי הבד ומפזר אותו במטעי זיתים, שבילים ומחצבות. אלא שברור שזהו פתרון חלקי ולא סביר, שכן בכך המדינה מסייעת למעוולים. פתרון שאינו נכון סביבתית וציבורית. כתוצאה מכך חלק מבעלי בתי הבד חשים שהמדינה מסייעת דווקא לעבריינים.

בתי הבד בארץ פועלים בשיטה תלת פאזית שבה הם מייצרים שלושה זרמים – שמן זית, עקר וגפת. בספרד, שנחשבת למעצמת שמן זית נהוגה שיטה דו פאזית שבה בית הבד מייצר שמן וגפת שמשמשת ליצור אנרגייה. חלק מבתי הבד בארץ עברו לשיטה דו פאזית, והם מייצרים כ-20 אלף טון גפת בשנה, אך הרוב המכריע מייצר עדין בשיטה תלת פאזית.

חשוב להדגיש, כי ענף הזית הוא סירוגי. בחלק מהשנים הוא מניב יבול גדול של זיתים ליצור שמן ובשנים אחרות היבול קטן. בשנים שבהן היבול גדול וכמויות גדולות של עקר מגיעות למערכות הטיפול בשפכים, הטיפול במערכות קורס וגורם להזרמת העקר לנחל. ואכן, בסתיו 2019 הגיעו כמויות גדולות של עקר למט”ש כרמיאל ולמט”ש עכו וגרמו להזרמת שפכים לנחלים ולים. 

פעילות צלול

כדי לפתור בעיה זו יזמה “צלול” הקמה של צוות הכולל את ענף הזית במועצת הצמחים, המשרד להגנת הסביבה, רשות המים, משרד הבריאות, בעלי בתי בד ומתנדבים שונים, שינסו למצוא פתרון מיטבי לכלל בתי הבד.

הפעילות כוללת ניתוח של הסיבות שגורמות לבעלי בתי הבד להזרים עקר למערכות הביוב (סטטוטורי, כלכלי, תודעתי ועוד) והתאמת פתרון ספציפי לכל בית בד, תוך בחינת שלוש חלופות:

1. הסבת בית הבד מתהליך תלת פאזי (מייצר שמן, עקר וגפת) לדו פאזי (מייצר שמן וגפת) בחינת היתכנות ובחינה כלכלית.

2. הטמעת שיטות לפיזור מבוקר ובטוח של העקר, בידי בעלי בית הבד, תוך מניעת נזק לסביבה.

3. פיזור מבוקר באמצעות קבלנים – פתרון המיועד לבעלי בתי בד שאין להם אפשרות לפיזור עצמי.

לאחר למידת הפתרונות הם יותאמו לכל בית בד באופן פרטני, תוך התייעצות עם בעל בית הבד. בנוסף, העבודה תכלול פרק שיסקור שיטות נוספות לטיפול ותוצרי לוואי של העקר שפותחו בעולם ןנמצאים בשלבי פיתוח שונים.

נחל אלכסנדר הזרמה מתחום מהרשות

הנחל סובל בכל שנה מהזרמה של עקר מתחום הרשות הפלשתינית, שבה בתי בד רבים. רשות ניקוז שרון והמועצה האזורית עמק חפר, שבתחומה זורם הנחל, נלחמת בתופעה באמצעות סכירת הנחל והפניית השפכים למאגר העוגן, שם הם ממתינים לשיטפון שיזרים אותם לנחל ולים. מיהול העקר במי השיטפון ממתן במעט את החומציות ומקל על הפגיעה. כאשר הגשם מתאחר והשטפון לא מגיע אין מנוס מהזרמה גם ללא גשם.

במהלך 2019  יצרו המועצה האזורית עמק חפר, בשיתוף הממשל האזרחי ביהודה ושומרון, קשר עם מספר בעלי בד גדולים, ושילמו להם כדי שיאספו את העקר ולא יזרימו אותו לנחל. אלא, שההסכם נחתם עם כ-10 בעלי בתי בד, מתוך למעלה מ-30 הפועלים באזור. מכאן, שמדובר בצמצום ההזרמה ולא במניעתה המוחלטת. לא רק זאת. הקיבולת של מאגר העוגן נמוכה, והיא מספיקה ל-12 ימי אגירה בלבד. כאשר הגשם מתאחר, לא נותר אלא להזרים את העקר לנחל. יש לקוות שבשנים הקרובות יחתמו הסכמים עם בעלי בד נוספים, עובדה שאולי תביא לצמצום ההזרמה.