מכל האמוניה של חברת חיפה כימיקלים בנפח של 12 אלף טון, הוקם לפני למעלה מ-30 שנה בנמל הכימיקלים של מפרץ חיפה, באזור החשוף לנפילת טילים ולרעידות אדמה וסיכן במשך שנים רבות חייהם של מאות אלפים בחיפה ובצפון הארץ. אמוניה הוא גז רעיל וקטלני ששאיפתו גורמת למוות ביסורים.
בעקבות מאבק ממושך של עמותת צלול, שהחל ביולי 2011, בדרישה לסגור את המכל, אליו הצטרפו גם עיריית חיפה וארגוני סביבה נוספים, המכל נסגר באופן סופי בספטמבר 2017, בעקבות החלטת בית המשפט העליון והחלטת המשרד להגנת הסביבה להסיר את היתר הרעלים של המכל. נצחון גדול נוסף של עמותת צלול ושל מאות אלפי אזרחים בצפון הארץ.
כיום נותרה פתוחה שאלת המשך יבוא האמוניה למפרץ חיפה: בעוד שחברת חיפה כימיקלים, מעוניינת להמשיך ליבא אמוניה באמצעות מקשר ימי במפרץ, חלופה בה תומך גם המשרד להגנת הסביבה, עמותת צלול ועיריית חיפה סבורות שמקשר ימי מסוכן כמו מכל, אם לא יותר, ודורשות לממש את החלטת הממשלה, להקים מפעל ליצור אמוניה בדרום הארץ ולהפסיק לחלוטין את יבוא האמוניה למפרץ חיפה. לפי שעה מחלוקת זו טרם הוכרעה.
המאבק לסגירת המכל, שלב אחר שלב 2011-2018
חברת חיפה כימיקלים, המייצרת דשנים, הקימה במסוף הכימיקלים במפרץ חיפה מכל לאחסון אמוניה בנפח של 12 אלף טון. המכל הוקם בסטייה של 0.2% מהמתוכנן. (עד להקמת המכל, האמוניה יוצרה על-ידי מפעל דשנים מנפטא). לאחר הקמת המכל, האמוניה יובאה לארץ מרוסיה באמצעות מכלית שפרקה 10,000 טון אמוניה בכל חודש. 93% מהאמוניה נועדה לייצור דשנים על ידי חיפה כימיקלים ומפעל דשנים. היתרה נועדה לצרכי שאר המשק (קירור, צבעים ותעשיות בטחוניות).
אפריל 2000 חיפה כימיקלים מבקשת היתר בנייה למכל.
יולי 2001 הוועדה המקומית מאשרת את המכל בתנאים. יו”ר וועדת המשנה מגיש ערר. וועדת הערר דוחה את הערר אך דורשת תנאי נוסף לרשימת התנאים – אישור פיקוד העורף.
2002 דו”ח מבקר המדינה קובע, שהמשרד להגנת הסביבה טרם גיבש תורה סדורה ומקיפה למניעת אירועי חומ”ס ולא פעל לחקיקה בהתאם.
2005 ראש מדור מחקר ופיתוח בפיקוד העורף, רס”ן בני ברוש, קובע, כי מערכת המיגון של מכל האמוניה, במצבה הנוכחי, אינה מתאימה לדרישות פיקוד העורף וכי אין לאפשר את המשך השימוש בו כאשר אינו עומד בדרישות המיגון.
דצמבר 2005 במסגרת יום עיון באוניברסיטת חיפה מזהירים הדוברים מפני פיגוע במיכלית “אגרי ויקינג” המובילה את האמוניה לנמל חיפה. ראש עיריית קריית אתא, יעקב פרץ, דורש מפיקוד העורף לצייד את תושבי חיפה והקריות בערכות מיגון מפני אמוניה, כדי שיוכלו להתגונן במקרה של דליפה. לדבריו: “אוכלוסייה של חצי מיליון נפש נמצאת בקרבה בלתי הגיונית לריכוזי חומרים מסוכנים וביניהם אמוניה”. עבודה שנכתבת באוניברסיטת חיפה במסגרת לימודי אפר”ן (ארוע פתע רב נפגעים) בקורס אותו לימד ד”ר אפריים לאור, ונטל בו חלק גם זאב (ווה) צוק רם, לימים סגן ראש המל”ל, קובעת שבמקרה פגיעה במכלית או במיכל ימותו 17 אלף איש. “צלול” הסתמכה על עבודה זו בדרישתה לסגור את המכל.
מאי 2006 כחודשיים לפני פרוץ מלחמת לבנון השנייה, מפקד פיקוד העורף, אלוף יצחק גרשון, מאשר את המכל באופן מפתיע. זמן קצר לאחר מכן מוציא פיקוד העורף מסמך שכותרתו “אישור פיקוד העורף לבטיחותו של מיכל האמוניה”. על המכתב חותם ראש לשכת אלוף פיקוד הצפון, נעם שילה, שכתב: “רמת האיום הסביבתי העלולה להיווצר כתוצאה מפגיעה במיכל האמוניה נבדקה שוב אל מול האיום ומול רמת המיגון הקיימת במתקן. מכאן שהמכל עומד בקריטריונים של פיקוד העורף, בעיקר בשל העובדה כי במצב של מלחמה המכל ירודד לרמה שלא יהיה בה כדי לפגוע באוכלוסייה השוכנת בקרבתו”. מה ששילה לא ציין היא את העובדה שלא ניתן לרדד את המכל.
יוני 2006 פורצת מלחמת לבנון השנייה. טילים נופלים בקרבת המכל. חיפה כימיקלים מודיעה שהיא מרוקנת את מיכל האמוניה, דבר שלא קרה בפועל. מפקד פיקוד העורף מודיע בכנסת שכמות האמוניה במכל הופחתה, למרות שהדבר אינו נכון וסופג על-כך ביקורת קשה בתום המלחמה. הוועדה המקומית דוחה את בקשת חיפה כימיקלים למתן היתר בנייה.
נובמבר 2006 משרד להגנת הסביבה מורה על הקמת ועדת אלוף הרצל שפיר, עליה מוטל לבחון את הסיכונים הקיימים כתוצאה מטיפול ופעילות חומרים מסוכנים בשגרה, מלחמה, פעילות עוינת או רעידות אדמה. הדו”ח קובע, שעשרות אלפי אנשים נמצאים בטווח הסכנה בעקבות המצאות חומרים מסוכנים במפרץ חיפה. עוד קובע הדו”ח, שהדיבור על העברת מכלים או מפעלים אינו מציאותי, אך דורש את מיגון גג המכל בטענה של עלות תועלת, כלומר, עלות מיגון גג המכל פחות בהרבה מעלות הנזק הצפוי מפגיעה בו. המיגון לא יוצא אל הפועל.
מרץ 2007 חיפה כימיקלים עותרת נגד החלטת הוועדה המקומית שלא לתת היתר בנייה. בית המשפט מורה לחזור לוועדת הערר המחוזית. ועדת הערר מאשרת את החלטת הוועדה המקומית שלא לתת היתר בנייה.
יוני 2010 ח“כ דב חנין מגיש הצעה לסדר בנושא מיכל האמוניה. אלוף (מיל) הרצל שפיר אומר בדיון שמיכל האמוניה בולט בשטח ולכן “נדבקים” אליו. ראש עיריית חיפה, יונה יהב, אמר שהעירייה אינה מעוניינת שהמכל יישאר במקומו וכי המנכ”ל, נדב שחר, מוכן לדבר על פתרונות שונים. מפקד שירותי הכבאות בחיפה (בדימוס) יוסי ריבק אמר שהמכל לא הטריד אותו בעת המלחמה.
אוקטובר 2010 המשרד להגנת הסביבה מפרסם מכרז לחברה שתכתוב עבודה ובה הצעות למציאת חלופות למכל. חברת “אתוס” זוכה במכרז.
דצמבר 2010 שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה, ברכה בר זיו, דוחה את העתירה המינהלית שהגישה חיפה כימיקלים בעקבות החלטת ועדת הערר המחוזית שלא לאשר את המכל. השופטת מותחת ביקורת על התנהלות העירייה שאפשרה את הקמת המתקן הפועל במשך שנים ללא רישיון. לדעתה, הוועדה שגתה מלכתחילה כאשר נתנה למפעל היתר להקמת המיכל ושגתה בכך שלא פעלה להריסתו ו/או לסגירתו. עוד אמרה השופטת: “בניגוד לניסיונה של החברה להציג את בקשתה כלגליזציה של מבנה בטון תמים שנבנה בסטייה קלה מההיתר, מדובר בבקשה להתיר קיומו של מיכל המכיל 14 אלף טון אמוניה, על קרקע המועדת להתנזלות ולרעידות אדמה, באזור החשוף לסיכון ביטחוני, כאשר פגיעת טיל בגג המבנה עלולה לגרום לאסון הירושימה באזור מפרץ חיפה”.
חיפה כימיקלים טענה, כי לוועדת הערר אין סמכות לקבוע אילו נושאים יכללו בתוכנית המתאר וכי להחלטות ועדת הערר השלכות קשות על המבנים הקיימים במסוף הכימיקלים בנמל חיפה. עיריית חיפה טענה כי המכל פועל ללא היתר בנייה ורישיון עסק מאז הקמתו תוך סיכון חיי הסובבים.
20.12.11 חברת אתוס מגישה את העבודה “חלופות למערך היבוא, האחסון, הניפוק והשינוע של אמוניה במפרץ חיפה”. החלופה הנבחרת היא הקמת מפעל לייצור אמוניה במישור רותם. השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, מקבל את ההמלצות.
9.2.12 “צלול” דורשת מפיקוד העורף לתרגל תרחיש של דליפה גז אמוניה במסגרת התרגיל השנתי הלאומי המתוכנן.
10.3.12 המשרד להגנת הסביבה מודיע, שהוא מאמץ את המלצת “אתוס”. משרד התמ”ת פרסם הזמנה להציע הצעות לגורמים שונים במשק וקיבל כ-10 תשובות. המשרד להגנת הסביבה מתחייב להביא לסגירת המיכל עד לסוף 2015. משרד הכלכלה מודיע שיכריז על החברה שתקים את המפעל עד לסוף 2012. אחר כך המשרד להגנת הסביבה חזר בו וטען שהמועד לסגירת המיכל יהיה ראשית 2017.
21.12.12 “צלול” מבקשת מהמפלגות להכניס את הדרישה לסגירת מיכל האמוניה למצע הבחירות שלהן.
28.1.13 המשרד להגנת הסביבה ומשרד התמ”ת מודעים על פרסום התמחרות להקמת מפעל לייצור אמוניה.
15.2.13 “צלול” מזהירה מפני כוונות החיזבאללה לפגוע במכל, תוך סיכון חיי התושבים.
5.4.13 השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ, מודיע, עם כניסתו לתפקידו, כי אחת המשימות המרכזיות של משרדו תהיה בניית מפעל לייצור אמוניה.
14.4.13 גישושים בין עיריית חיפה וחברת חיפה כימיקלים בניסיון להגיע לפשרה בעניין סגירת מכל האמוניה, עד להקמת המפעל במישור רתם.
21.4.13 בעקבות הפיצוץ במפעל לייצור דשן בעיירה ווסט, טקסס, השר פרץ מכנס ישיבת שרים בנושא המכל. “צלול” דורשת לפנות את המכל באופן מידי.
23.4.13 דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה – יו”ר הוועדה ח”כ מירי רגב: “תעזבו את ההיבטים הכלכליים, תתייחסו לאזרח ואיך אנחנו מגנים עליו”.
29.4.13 “צלול” מבקשת מוועדת הפנים והגנת הסביבה לדרוש ממשרדי הממשלה לקיים את הבטחתם לציבור ולהביא לסגירת המכל.
6.5.13 “צלול” דורשת מפיקוד העורף לפרסם בדחיפות הוראות כיצד יש לנהוג במקרה של דליפה ממכלי האמוניה בכל הארץ ובעיקר בעת דליפת המכל במפרץ חיפה.
15.6.13 “צלול” דורשת מפיקוד העורף לתרגל דליפת אמוניה בתרגיל העורף הלאומי. ועדת הפנים והגנת הסביבה עורכת דיון מיוחד בנושא חומרים מסוכנים, ובראשם מכל האמוניה של חיפה כימיקלים. השר פרץ מודיע, שידרוש מהאוצר סכום של 70 מיליון שקל כתשתית להקמת מפעל לייצור אמוניה בדרום הארץ
27.6.13 הממשלה מגבשת הצעת החלטה להפסקת פעילות המכל ולהקמת מפעל עד לסוף 2017.
16.7.13 “צלול” פונה לשר הכלכלה, ח”כ נפתלי בנט, בדרישה לזרז את הקמת מפעל האמוניה בדרום הארץ.
6.10.13 הממשלה מחליטה: (החלטה 766) להקמת מפעל לייצור אמוניה במישור רותם “במהירות האפשרית”. ההחלטה כוללת הקמת צוות היגוי בינמשרדי, בראשות מנכ”ל המשרד להגנת הסביבה, דוד לפלר, ובהשתתפות נציגי משרד הכלכלה, משרד התשתיות הלאומיות, המשרד להגנת העורף, משרד האוצר ומינהל מקרקעי ישראל. על הצוות הוטל לפרסם מכרז קרקע עד לסוף 2013 ולהביא לחתימת חוזה פיתוח עם היזם לא יאוחר מ-15.9.15, בכפוף להשלמת תכנית מפורטת. בנוסף הטילה הממשלה על השר פרץ לדווח לה בכתב, אחת לחצי שנה, על התקדמות הפרויקט. צלול: “אסור לאפשר לפצצת הזמן הזו להמשיך לתקתק”.
20.10.13 הממשלה מודיעה על צוות לקידום הקמת מפעל לייצור אמוניה במישור רותם. מבקר המדינה מותח ביקורת קשה על התנהלות הממשלה בנושא זה.
27.1.1.13 “צלול” דורשת מהמשרד להגנת הסביבה לשלול את היתר הרעלים של המפעל.
31.12.13 צלול דורשת מהמשרד להגנת הסביבה לפעול ללא דיחוי לפרסום מרכז קרקע להקמת מפעל לייצור אמוניה במישור רותם.
28.1.14 רשות מקרקעי ישראל, משרד הכלכלה והמשרד להגנת הסביבה מפרסים עוד הזמנה להשתתף בהליך מיון מוקדם לחכירת קרקע לצורך הקמת מפעל ליצור אמוניה. שמונה חברות עונות לבקשה, ביניהן חברות בינלאומיות. מכרז הקרקע אינו מפורסם.
10.7.14 על רקע איומים לשיגור טילים על אזור הצפון, צלול פונה לשר פרץ בדרישה לרוקן את המכל ולמנוע את הגעת מכלית האמוניה.
25.7.14 “צלול” דורשת למנוע את כניסת מכלית האמוניה על- רקע המשך איומי החיזבאללה.
7.11.14 אמוניה דולפת במפעל בהוד חפר. כבאי אחד נהרג. “צלול”: “זהו קצה הקרחון”.
25.11.14 מנכ”ל המשרד להגנת הסביבה, דוד לפלר, מודיע בישיבת מועצה של עיריית חיפה, כי הקמת המפעל לייצור אמוניה במישור רותם וסגירת המכל יידחו בשנה נוספת עד 2018.
26.11.14 צלול דורשת מראש הממשלה בנימין נתניהו, לקחת על עצמו את הובלת סגירת המכל.
14.1.15 מנכ”ל המשרד להגנת הסביבה, דוד לפלר, מודיע כי משרדו יפרסם את המכרז להקמת מפעל לייצור אמוניה בסוף ינואר 2015.
28.4.15 המכרז טרם פורסם. “צלול” דורשת לפרסמו ללא דיחוי.
28.5.15 השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, מתחייב לפרסם מכרז להקמת מפעל לייצור אמוניה.
2.6.15 בית המשפט העליון מורה למשרד להגנת הסביבה להגיש בתוך 45 יום לתוכנית לגבי המשך פעילות המכל. “צלול” דורשת סגירה עכשיו!
10.6.15 בפגישה עם ראשי רשויות השר להנת הסביבה, אבי גבאי, מתחייב לפרסם את המכרז להקמת המפעל.
23.6.15 המשרד להגנת הסביבה מפרסם את המכרז להקמת מפעל לייצור אמוניה במישור רותם. במכרז חסרים פרקים משמעותיים – פרטי החוזה, פרטי חוזה הקרקע ועוד. “צלול” כותבת מכתב לשר האוצר, משה כחלון ולשר גבאי, בדרישה להשלים את הפרטים החסרים ומזהירה מפני עיכובים נוספים.
5.11.15 “צלול” דורשת מהמהשרד להגנת הסביבה להשלים את החלקים החסרים במכרז.
22.11.15 בעקבות דרישת “צלול” המשרד להגנת הסביבה מפרסם את החלקים החסרים במכרז.
28.1.16 החברות המעוניינות להשתתף במכרז טוענת שמחיר הגז הגבוה, שסוכם עם הממשלה, הוא מכשלה קשה ודורשות להפחיתו.
25.2.16 נסראללה מכריז כי טיליו מכוונים למכל ושלפגיעה בו צפוי אפקט של פצצת אטום.
7.3.16 “צלול” דורשת משר הביטחון, משה יעלון, לפעול לצמצום כמות האמוניה במכל ולפעול לסגירתו.
19.4.16 “צלול” מפרסמת עצומה לסגירת המכל ומבקשת מהציבור לחתום עליה. מאות חותמים עליה ביום כדור הארץ המתקיים בפארק הקישון בחיפה.
15.5.16 המשרד להגנת הסביבה מכריז על עוד דחיה בפרסום שם החברה הזוכה להקמת המפעל במישור רותם. “צלול” דורשת לבטל את המכרז.
7.7.16 מתברר שהמדינה אינה מתחייבת לסגור את המכל. לטענת החברות המשתתפות במכרז, הם חייבים הבטחה מפורשת לסגירתו הסופית.
25.8.16 “צלול” פונה לשר הביטחון, אביגדור ליברמן, בדרישה ליטול אחריות ולסגור את המכל.
תשובת רמטכל 22.9.11
30.10.16 עמותת צלול פרסמה עצומה לראש הממשלה, בנימין נתניהו, “ראש הממשלה, אנחנו מפחדים”, עליו חתומים 1,000 גברים ונשים הדורשים לסגור את המכל.
15.11.16 תבת המכרזים במשרד להגנת הסביבה נותרה ריקה, אף חברה לא הגישה הצעה להקמת המפעל. “צלול” דורשת את התערבות ראש הממשלה.
22.11.16 “צלול” בכנס חירום: “אנחנו בני ערובה בידי חיפה כימיקלים”. “צלול” יוזמת מכתב עליו חותמים כל ראשי הערים בצפון, הקוראים לנתניהו לסגור את המכל.
7.12.16 בעקבות כשלון המכרז להקמת המפעל ליצור אמוניה במישור רותם, הזמין מנהל מחוז צפון של המשרד להגנת הסביבה, שלמה כץ, את חיפה כימיקלים לשימוע.
20.12.16 “צלול” מארגנת הפגנת מחאה בפתח המשרד להגנת הסביבה בחיפה בדרישה שלא להאריך את היתר הרעלים של המכל. הרקע להפגנה – שימוע לחיפה כימיקלים
26.12.16 “צלול” דורשת מהמשרד להגנת הסביבה לפרסם את פרוטוקול השימוע שנערך לחיפה כימיקלים.
10.1.17 ועדת מומחים, בראשות פרופ’ אהוד קיינן מפרסמת את “דו”ח הוועדה המקצועית לבחינת נושא האמוניה במפרץ חיפה”, הקובע שמכל האמוניה שווה לחמש פצצות אטום וכי מכל האמוניה אינו נכס אסטרטגי של מדינת ישראל.
12.2.17 שופטת בית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה, ג’דה בסול, מורה על הפסקה מידית של יבוא אמוניה נוזלית למפרץ חיפה ועל ריקון המכל בשל מסוכנותו הרבה למאות אלפים במטרופולין חיפה. (תיק פלילי 191/2017).
17.2.17 “צלול” דורשת משר הכלכלה, אלי כהן, להפקיע את מלאי האמוניה מידי חיפה כימיקלים ומפרסמת מודעה בעיתון: “האחים טראפ, המשחק נגמר”.
19.2.17 “צלול” מגישה בקשה לבית המשפט בחיפה לצרפה כ”ידיד בית המשפט” במסגרת צו עיכוב הביצוע שהגישה חיפה כימיקלים לבית המשפט המחוזי בחיפה.
20.2.17 “צלול” יוזמת מכתב משותף לכל ארגוני הסביבה באזור חיפה והצפון ובו דרישה לסגור את המכל.
22.2.17 המשרד להגנת הסביבה מודיע כי יחדש את היתר הרעלים לשלושה חודשים בלבד. ארגוני הסביבה לשר אלקין: סגור את המכל עכשיו.
1.3.17 השר להגנת הסביבה, זאב אלקין במהלך דיון בועדת הפנים והגנת הסביבה: “בעוד שלושה חודשים המכל יהפוך לז”ל”. “צלול” דורשת לבדוק את הקשרים בין המל”ל לחיפה כימיקלים.
2.3.17 בעקבות דיון בערר על החלטת השופטת ג’דה בסול, בית המשפט המחוזי קובע שיש לסגור את המכל ב-1 באפריל. “צלול” קוראת לאחים טראפ לא לערער על ההחלטה.
11.3.17 “צלול” פונה לכחלון בבקשה שלא להיעתר לבקשת משפחת טראפ להמשיך להפעיל את המכל ולשמור בו מלאי של 600 טון.
17.3.17 עובדי חיפה כימיקלים מפגינים מול ביתו של שר האוצר כחלון בבקשה לא לסגור את המכל. “צלול” דורשת מהאוצר שלא להיענות לבקשה, אלא לסייע למפעל לחצות את קו הביניים עד להקמת המפעל.
20.3.17 “צלול” בוועדת העבודה של הכנסת: “חיפה כימיקלים הכשילה כל פתרון ועושה שימוש ציני בעובדים”.
27.3.17 בית המשפט המחוזי מטיל על חיפה כימיקלים להציג בפני המשרד להגנת הסביבה תוכנית לריקון המכל. על המשרד להגנת הסביבה הטיל בית המשפט לבדוק את התוכנית ולהגיש את מסקנותיה עד ל-6 באפריל 2017.
13.4.17 בית המשפט העליון פוסק: המכל ייסגר ב-1 ביוני 2017 ואישר כניסת מכלית בנפח של 11 אלף טון שתאפשר לחיפה כימיקלים לעבוד עוד כחודש במטרה למלא את כל צרכי המשק. “צלול” דורשת להטיל עונשים על כל עיכוב בסגירה.
28.4.17 המדינה מבקשת מבית המשפט להותיר את עיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי והודיע שתבקש הארכה.
2.5.17 עמותת צלול עותרת לבג”ץ (3490/18) בדרישה לקדם את תכנון המקשר הימי ליבוא האמוניה באמצעות הליך תכנון רגיל ולא באמצעות הות”ל.
29.5.17 הפגנת ענק בפתח בית המשפט המחוזי בחיפה, בדרישה לסגור את המכל.
11.6.17 “צלול” לנדב שחר, מנכ”ל חיפה כימיקלים: “העובדים באחריותכם. אל תטילו את הדאגה להם על המדינה”.
13.6.17 “צלול” לנתניהו: “אין לדון בהכנסת אוניה למפרץ חיפה כחלופה למכל. יש לתמוך בחלופת האיזוטנקים”, ומפנה למשרד להגנת הסביבה שורה של שאלות בעניין עמדתו בפרשת המכל.
3.7.17 הממשלה מחליטה (החלטה מס’ 2807) לקדם פתרון לאספקת אמוניה לטווח הקצר באמצעות אוניות קטנות והזרמה ישירה בעזרת צנרת קיימת למפעלים ללא שימוש במכל הקיים, ובהתחשב בהצעות לקדם פתרון לאספקת אמוניה לטווח הארוך, באמצעות הקמת מפעל במישור רותם והקמת מקשר ימי מול חופי חיפה.
28.6.17 הקרב על החלופות החל: “צלול” מתנגדת לעמדת המדינה המעדיפה את חלופת האוניה הקטנה (25 אלף טון) על חלופת האיזוטנקים.
8.7.17 “צלול” מודיעה כי היא מתנגדת לחלופת האוניה ולחלופת המקשר הימי.
27.7.17 בית המשפט העליון פסק כי יש לרוקן את המכל עד ל-18 לספטמבר 2017 וכי כל חלופה אחרת תאלץ לקבל היתר בנייה, רישיון עסק והיתר רעלים כחוק.
31.7.17 בית המשפט המחוזי קובע: המכל ייסגר ב-31 ביולי 2017. הטיעון המרכזי – עקרון הזהירות המונעת.
19.9.17 מכל האמוניה רוקן באופן סופי.
1.10.17 עובדי חיפה כימיקלים יוצאים לחופשה עד למתן פסק דין סופי בבית הדין האזורי לעבודה. על הנהלת החברה הוטל לשאת במחצית עלויות ימי החופשה. פסק הדין הסופי נקבע ל-10 באוקטובר 2017. דליפת אמוניה משסתום של איזוטנק בנמל חיפה.
2.10.17 ראש עיריית חיפה, יונה יהב, דורש מחברת נמלי ישראל להרוס את המכל הריק בשל חשש שמא חיפה כימיקלים תמצא דרך להחזיר את המכל לפעילות.
30.11.17 לאחר שהציעה להקים ועדת מומחים בטחונית בלתי תלויה לבחינת החלופות ליבוא האמוניה, נאלצת”צלול” לפרוש מחברותה מהוועדה בטענה שזו קיבלה החלטה עוד לפני תחילת הדיונים. לדברי נציגי “צלול” ועיריית חיפה: “לא נשמש כעלה תאנה”.
18.8.17 אחרי ישיבה סוערת המשרד הכלכלה מחליט לאפשר יבוא אמוניה באיזוטנקים למפעל בחיפה ולהמשיך לבדוק את האופציות – אוניה בנפח 2,500 טון או חלופת איזוטנקים בדומה למפעל הצפוני.
17.2.18 בעקבות התנגדות עיריית חיפה להעניק רישיון עסק לחיפה כימיקלים, הממשלה מנסה להכניס סעיף בחוק ההסדרים המפקיע סמכויות להעניק רישיון עסק לגבי שורה של מתקנים ביטחוניים וחיוניים.
8.5.18 ועדת המשנה למוכנות העורף של ועדת החוץ והביטחון קובעת: “יש לאפשר יבוא של אמוניה באמצעות איזוטנקים וזאת עד להקמת מפעל לייצור אמוניה במישור רותם. יו”ר הוועדה עמיר פרץ: “פתרון זה יכול להחזיר לחיים ושגרת פעילות מידית את מפעל חיפה כימיקלים בצפון”. הוועדה גם ציינה כי “עקרונית, אלמלא התנגדותם של עיריית חיפה והארגונים הירוקים לזרמה ישירה של אמוניה למפעלים בצפון מספינה קטנה, הוועדה הייתה תומכת בפיתרון זה”.
13.9.18 בית המשפט העליון מאפשר לועדה לתשתיות לאומיות להגיש את תשובתה בעניין עתירת צלול ועיריית חיפה כנגד המקשר הימי עד ל-5.9.18.