עמותת צלול מותחת ביקורת על החלטת ועדת הערר המחוזית לדחות את הערר שהגישו עמותת צלול ורשות נחל הקישון על החלטת הוועדה המחוזית לאשר הקמה של מתחם מכולות גדול על גדת הקישון עבור חברת נמלי ישראל (חנ”י).
לדעת “צלול”, התוכנית מצמצמת בצורה משמעותית את פארק הקישון ופוגעת בערכי טבע ונוף חשובים במיוחד באזור זה הסובל מתיעוש מוגבר ומזיהום אוויר גבוה. יחד עם זאת מברכת צלול על החלטת הוועדה להרחיק את אזורי אחסון המכולות למרחק של 100 מ’ מגדת הנחל באזור מלחת הקישון (אפנדיקס), שהיא המלחה האחרונה שנותרה במישור החוף. לדעת “צלול” מדובר בהחלטה חשובה מבחינה סביבתית וערכית ועל כך יש לברך.
בתגובה להחלטה הדגישה “צלול” שהיא מאוכזבת מכך שהפרצודורה ניצחה את הצדק הסביבתי והחברתי וכי וועדת הערר טעתה בכך שהניחה שהיא מוגבלת ביכולתה לבטל את החלטת הועדה המחוזית שהעדיפה את הרווחים של חנ”י על חשבון הציבור והטבע.
“החלטה זו מאכזבת במיוחד”, אמרה “צלול”, “לאור הביקורת של חברי ועדת הערר על החלטת הועדה המחוזית, לתת משקל יתר לפיתוח הקיים בשטח ולהבטחות שניתנו לחנ”י בהסכמים, שהיא לא אמורה להיות כבולה אליהם, זאת בשעה שלא הייתה מחלוקת לגבי רגישותו האקולוגית של השטח.
“ההחלטה להסתפק רק בהרחקה של המכולות מאזור האפנדיקס היא מעטה מדי ופחדנית מדי”, אמרה “צלול”, “במיוחד על רקע העובדה שרוב חברי וועדת הערר סברו שיש ליעד את השטח למטרות של פנאי ונופש וכפארק מטרופוליני”, אלא שלטענתם ידיהם כבולות בהחלטות של המועצה הארצית ותוכניות קודמות שאושרו.
התנגדות “צלול” לתוכנית כללה שני שלבים – הגשת בקשה להגשת ערר והערר עצמו שהוגש באוגוסט 2020.
בבקשתה כתבה “צלול”:
המתחם הלוגיסטי מתוכנן על גדת נחל הקישון, שהוא אחד מנחלי החוף החשובים והמרכזיים, שיש לו משמעות רבה
לציבור, לחי, לצומח, לנוף ולדמותה של הארץ. אמנם לשטחים לוגיסטיים יש חשיבות לכלכלת המדינה אך אלו יכולים לקום במקומות שונים בעורף הנמל ואין שום היגיון להקימם בצמידות לאזור הרגיש והייחודי של פארק מורד הקישון. חשיבות המתחם הלוגיסטי במיקום זה היא כאין וכאפס לעומת חשיבותם של השטחים הייחודיים שייעלמו לעד באם התוכנית תאושר.
בערר שהוגש לוועדת הערר בספטמבר 2020 כתבה “צלול”:
“במרחב המטרופוליני של מפרץ חיפה בקרבה לוגיסטית לנמל (מבחינת מרחק ועורקי תחבורה קיימים מתוכננים), ישנם שטחים רבים שיכולים לשמש כמתחמים לוגיסטיים לעורף הנמל לאחר הפריקה או בהכנות והמתנה לפני הכנסת סחורה לנמל. רק בשטח נמל המפרץ ובמרחק של 2.5 ק”מ ממנו זוהו כ -2,400 דונם של שטחי אחסון או שטחים מתוכננים לאחסון ולמרכזים לוגיסטיים לשימושי עורף הנמל. מעבר לכך יש שטחי תעשייה ואזורי תעסוקה קיימים ומתוכננים עם מגרשים גדולים לשימושים לוגייסטיים. למשל, באזור תעשיה של קרית אתא, באזור הצ’ק פוסט, ורמת יוחנן (מידע מסקר שערכו רשות הנחל).
בתוכנית אסטרטגית לנמל המפרץ העומדת לשנת 2055, מציינת קיבולת של 1.1 מליון מכולות בשנה. בחישוב פשוט, רק ב- 700 דונם של שטחי מכולות באחסון של 4 קומות יש נפח אחסון ל-98 אלף מכולות (לפי 35 מכולות TEU בקומה אחת בדונם). גם אם נניח שבממוצע מכולה תתקע במשטח חודש ימים (זמן ארוך לכל הדעות), עדיין יכולים לעבור יותר מ-1.1 מליון מכולות בשנה בשטח זה. כלומר, פוטנציאל השטחים המתאימים לאחסון מכולות בעורף נמל חיפה (ובמרחק קצר מ-3 ק”מ מהנמל) אך לא בצמידות לקישון הוא פי 3.5 מהכמות הדרושה ע”פ תחזית “אופטימית” של ייבוא וייצוא ל-2055 , וזו על פי הערכה שמרנית.
כאמור, טענות “צלול” לא התקבלו והועדה החליטה להיענות לדרישת חנ”י להקמת מתחם לוגיסטי על שטחים אלה.
(12 באפריל 2021)