עמותת צלול מתנגדת לתוכנית להקמת שוברי גלים בהרצלייה – שישה שוברי גלים מדרום לשלושת השוברים הקיימים – מול חוף אכדיה ועד חוף נוף ים (סידנא עלי), וכן “דורבן” בצורת Y מצפון לחוף נוף ים (מול בית הצדף). ההתנגדות הוגשה לוועדה המחוזית תל אביב-יפו.
- שוברי הגלים יבלטו לגובה של שני מטר מעל פני הים – ויגרמו לשבירה וחסימה של הנוף הטבעי והפתוח לתושבי העיר, התיירים והנופשים שבאים ליהנות ממרחב ואופק פתוח. משמעות הקמת שוברי הגלים היא התערבות גסה, אגרסיבית ולא הכרחית במשאב ציבורי שיש לו חשיבות רבה לבריאות הגוף הנפש.
- פגיעה בספורט הימי -ספורט ימי הוא חלק מתרבות הפנאי של נוער, צעירים ומבוגרים. אלפי גולשים מכל הארץ יפגעו מצמצום מספר החופים האפשריים לגלישה. התוצאה עלולה להיות תאונות שמקורן בצפיפות הגבוהה.
- שוברי הגלים והדורבן יגרמו לזיהום חופים – פסולת וזיהום מנגר עירוני יתרכזו בין שוברי הגלים לחוף, תופעה שתוביל לזיהום, לצמיחה מוגברת של אצות ולמטרדים קשים לרוחצים.
- הגברת גריעת החול והארוזיה של המצוק מצפון להרצלייה – בניית שוברי גלים תפריע להסעת החול לחופים לאורך החוף, ולכן חול שיצטבר ב”צל” המבנה ובעורפו, ייגרע מהמאזן של החופים מדרום למרינה ומצפון לשוברי גלים החדשים. משמעות הפרעה זו היא הצרת חופים במקומות שלא נבנתה בהם הגנה, שכן כל חוף שנבנה בו מבנה ימי, או בסמוך לו, גורע חול מהחוף השכנים, ועלול לגרום להצרת החופים. בנוסף, מצוקי הכורכר נמצאים בתהליך של אירוזיה (גריעה) וקורסים בהדרגה. התהליך אמנם טבעי ברובו, אך צמצום כמות החול בחופים אלה רק תגביר אותו. על-פי דוח המכון הגיאולוגי, הסכנה לקריסת המצוקים באזור התוכנן לשוברי גלים בהרצלייה, פחותה מאשר במצוקים מצפון לסידנא עלי.
- סיכון מוגבר לטביעות בסמוך לשוברי הגלים בשל מערבולות שנוצרות בסמוך לקצוות – שמרבית מהרוחצים לא מודעים להן.
ניסיון עולמי
בעולם קיימים פתרונות אחרים, שאינם שוברי גלים, שמאפשרים לשמור על המצוק היכן שיש סכנת קריסה, ולשמור על חופי רחצה במקומות שבהם הצטמצמו. למשל “קיר ים” התומך בבסיס המצוק ובנוי מאבן מקומית בצורה שאינה מחזירה את הגלים (מגבירה סחף), אלא בולמת ומשככת אותם. לצידם הזנת חול ממקורות בהם הצטבר חול.
במקביל להזנה הראשונית, שלא נעשתה כנדרש בהרצלייה, יש לבחון התכנות והשפעת הקמת “ריף מלאכותי” (סלעים או מבנה תת ימי המדמה את הריפים המקומיים), במקטע החוף הזקוק להגנה בפני סחיפת הגלים. הריף מקטין את עוצמת הגלים אך לא חוסם את הנוף.
הצעת “צלול”
לאור העובדה שבאזור המרינה וחופי אכדיה קיימים מוקדי פיתוח חוף אינטנסיביים, “צלול” מציעה לשנות את הגדרת היעדים של התוכנית במקטע המרכזי–צפוני, בין חוף זבולון לחוף סידנא עלי, ולוותר על בניית שוברי גלים במקטע חוף זה. במקום זאת לבצע הזנת (הטלת) חול בין חוף “השרון” לחוף סידנא עלי, לתקופה של שלוש שנים, תוך בחינת ריפים מלאכותיים. הזנת חול משמעותה שחזור פעולת הטבע שנפגע בשל בניית המרינה ושוברי הגלים בחוף אכדיה.