הממשלה קיבלה בשבוע שעבר החלטה לקידום חקלאות ימית במפרץ אילת וחבל אילות. להחלטה זו היה בתחילת פוטנציאל פגיעה ונזק למפרץ אילת, לשונית האלמוגים הייחודית שלו, לתיירות ולכלכלה של תושבי האזור. טיוטת ההצעה של משרד החקלאות כללה במסווה גם הצעה להחזרת כלובי הדגים למפרץ אילת, וטוב שהיא נמחקה בסוף. מאז החלטת הממשלה ב-2008 להוציא את כלובי הדגים ממםרץ אילת, השונית משתקמת בקושי רב. הכלובים גרמו לזיהום והנזק לשונית ולמערכת האקולוגית והוצאתם באה רק אחרי מאבק אזרחי ממושך בתמיכת עיריית אילת. אסור להחזיר את כלובי הדגים למפרץ אילת בשום היקף, גם לא הקטן ביותר. ההיפך הוא הנכון: החלטת הממשלה צריכה לכלול הוראה מפורשת לפיה באיזור אילת אפשר יהיה לגדל דגים אך ורק בבריכות יבשה וגם אז ללא תוספת זיהום למפרץ אילת.
מפרץ אילת ושונית האלמוגים שבו הם אזור טבעי יפהיפה וייחודי מאוד לישראל ולעולם, אשר לו חישבות בינלאומית יקרה מפז. בעוד שמרבית שוניות האלמוגים בעולם מתו או נפגעו קשות בשל התחממות האוקיאנוסים, האלמוגים במפרץ אילת וצפון ים סוף עמידים יותר, כלומר, למפרץ תפקיד קריטי לשמירה על אלמוגי העולם בעידן משבר אקלים. כל יוזמה המסכנת תפקיד חיובי זה צריכה לכלול חלופה שלא תפגע בשונית.