אין צורך בשנ ה שלמה כדי להתארגן ליישום החוק. ליצרנים ולתאגיד אל"ה יש מספיק ניסיון מצטבר בטיפול בבקבוקים
עמותת צלול מבקשת מוועדת הכלכלה של הכנסת לאשר את הרחבת חוק הפיקדון, לא לאשר את דחיית מועד תחולת החוק בשנה, כפי שמבקש המשרד להגנת הסביבה, ולקבוע מועד תחולה של ששה חודשים בלבד.
עמותת צלול מסכימה שיש צורך לאפשר לחברות להתארגן כדי לקלוט את המכלים מהציבור, אך נראה שפרק זמן של שנה הוא ארוך מדי וזאת בהתחשב בניסיון מצטבר בקליטת בקבוקים שצברו חברות המשקאות ותאגיד אל”ה ובהתחשב בניסיון מקומי ועולמי רב בנושא זה. חשוב לציין שעיקר התמחותן של חברות המשקאות הוא בשיווק ובהפצת בקבוקים – מכאן שברגע שהחוק יטיל עליהן או עלתאגיד אל”ה לאסוף בחזרה את הבקבוקים, אין ספק שהן ימצאו דרכים יעילות ומתוחכמות לעשות זאת.
קיים צורך דחוף לאשר את הרחבת החוק – מחקר שערך המשרד להגנת הסביבה מגלה ש-18% מנפח הפסולת בשטחים הפתוחים בישראל הוא בקבוקי משקה גדולים המזהמים את הסביבה והים. הבקבוקים נשטפים עם הנחלים לים, שם הם מתפרקים והופכים למיקרו־פלסטיק, שהוא ממזהמי הסביבה הגדולים ביותר. מכאן, שכל יום שעובר שבו החוק אינו מאושר משמעותו תוספת נזק קשה לסביבה, לים ולבריאות הציבור. חשוב לזכור שחוק הפיקדון הוא חוק ניקיון שחוקק מתוך מחשבה שבקבוקי המשקה הם מוצר ייחודי שהציבור נושא איתו לשטחים הפתוחים ולחופים ולמרבה הצער גם משליך אותם שם. לכן להטלת פיקדון מוקדם ככל האפשר חשיבות רבה וטובה שעה אחת קודם.
טענות היצרנים – כחלק מהתנגדותם להרחבת תחולת החוק טוענים היצרנים שמערך האיסוף יביא להתייקרות של 70 אג’ לבקבוק. אלא שמחקרים מוכיחים שבעקבות אישור חוק הפיקדון מחירי המשקאות עלו ב-2% בלבד, וכי את רוב הסכום ספגו חברת המשקאות. מכאן שלציבור, במיוחד אם יחזיר את הבקבוקים וידרוש את הפיקדון, לא צפוי הפסד כספי. מרוויחות נוספות יהיו הרשויות המקומיות שיחסכו על-פי הערכה מיליונים רבים לאחר שיוסר מעליהן נטל הטיפול בבקבוקים המושלכים כיום לפחי האשפה הכתומים או הירוקים, ומשם חלק גדול נשלחים להטמנה על חשבון משלמי הארנונה. טענה נוספת שיש לדחות היא שהפיקדון יגדיל את שליטתם של גורמים עבריינים על שוק האיסוף – טענה משונה שכן בעבריינות יש להילחם באמצעות המשטרה ולא באמצעות הפקרת הסביבה.
ניסיון עולמי תומך בפיקדון – חוק הפיקדון חל ב-10 ממדינות האיחוד האירופי ושיעור האיסוף בהן עומד על 90%. בשנים הקרובות מתכוונות מדינות נוספות לאמץ חוקי פיקדון ביניהן בריטניה, אוסטרייה, בלגייה, ספרד, פורטוגל, רומניה וסלובקיה. בחלק מהמדינות ובהן בריטניה, קיים חוק אריזות אך במטרה להעלות את אחוז האיסוף החליטו המדינות לאשר גם חוק פיקדון. חשוב להדגיש כי מדינות אירופה אינן מכירות באיסוף מתחנות מיון ובהשבת אנרגייה באמצעות מתקניRDF (שריפת פסולת) כבמחזור. על ישראל להצטרף למדינות אלה ולתקן את העיוות שיצר החוק הנוכחי המטיל פיקדון רק על בקבוקים קטנים.
עמותת צלול משוכנעת שאם התקנות יאושרו הסביבה, המשק והציבור רק ירוויחו מכך – זיהום הסביבה יקטן בצורה משמעותית ואיתו הנזקים לחי ולצומח הימי. הוצאת כלובי האיסוף תפנה מקום רחב על מדרכות הערים ותעודד פיתוח ואימוץ אמצעי איסוף יעילים וסביבתיים יותר. השארת המצב הנוכחי שבו החוק חל רק על המכלים הקטנים הוא עיוות שיש לחסלו מהר ככל האפשר ואין לדחות את פתרונו בשנה שלמה.