בכל חורף זורמים לנחלים, לחופי הרחצה ולים עשרות מיליוני מ”ק מי נגר עירוני שמקורם במי גשם שבשל הבנייה הצפופה ואיטום הקרקע אינם מחלחלים ואובדים למשק המים. אליהם מצטרפים עשרות מיליוני מ”ק של קולחים שמוזרמים לנחלים ולים בשל מחסור במאגרי קולחים כמעט בכל רחבי הארץ התוצאה היא זיהום של הנחלים והים, סגירת חופי רחצה ופגיעה במשק המים הזקוק לכל טיפה.
הנגר– מכילים דלק, שמנים, אשפה, ביוב, הפרשות בעלי-חיים וחיידקים – תוצאת חיבורים לא חוקיים בין מערכות הביוב למערכות הניקוז, בעיקר בשכונות הישנות של הערים, הגורמים לכניסת מי נגר למכונים לטיהור שפכים ולהזרמה יזומה של ביוב לנחלים במטרה שלא לפגוע בתהליך הטיפול.
הנגר גורם לפגיעות בנפש, להצפת בתי-מגורים, בתי-עסק ומכוניות, לנזקים בתשתיות העירוניות, לזיהום נחלים וים, לסגירת חופי רחצה ולפגיעה במתרחצי החורף. תיקון הנזקים שגורם הנגר מחייב את הרשויות לרכוש פוליסות ביטוח יקרות שעלותן מוטלת על הציבור הרחב.
הקולחים – משק המים מייצר כ-525 מיליון מ”ק שפכים בשנה, כ-90% מהם מגיעים למכונים לטיפול בשפכים (מט”ש) שם הם מטופלים לרמות טיפול שונות והופכים לקולחים, שנאגרים במאגרים במהלך החורף. אלא שלפני מספר שנים החליטו משרד האוצר ורשות המים לעצור הקמתם של מאגרים חדשים, במטרה לגרום להקמתם של מאגרים אזוריים. המחסור במאגרים יצר עודפים של כ- 20 מיליון מ”ק הגורמים להזרמת הקולחים לרוב נחלי הארץ. כבר כיום, ועוד לפני תחילת החורף, זורמים קולחים ממט”ש אילון לירקון, כשהגשם יתחיל יזרמו קולחים ברוב נחלי הארץ ויגרמו לסגירת חופי הרחצה.
להערכת מומחים בעקבות שינוי האקלים אנו צפויים ליותר ויותר אירועי גשם קצרים ועזים שיגרמו ליצירת נגר מזוהם בעקבות ההפסקות הגדולות בין אירוע גשם אחד למשנהו. בנוסף העלייה בכמות האוכלוסייה (1.8% בשנה) משמעותה תפיסת עוד ועוד שטחים פתוחים שיקשו על החלחול. הגידול באוכלוסייה יתרום לעלייה בכמות הקולחים וליותר הזרמה בנחלים.
מה צריך לעשות – הנגר העירוני
ממשלות ורשויות בעולם עושות מאמצים לצמצם את כמות הנגר ולשפר איכותו באמצעות חקיקה, אכיפה ועידוד אמצעים להגברת החלחול. מחקרים מוכיחים, כי אימוץ אמצעים אלה מביא לחסכון של כ-25% מעלותם של אמצעים קונבנציונליים. כדי להתמודד עם תופעת הנגר על הממשלה, הרשויות והציבור לנקוט בשורה של אמצעים:
משרד הפנים:
- לדרוש מהמתכננים לערוך סקר גיאו-הידרולוגי לפני התכנון שיקבע היכן נמצאים המקומות הרגישים להחדרת מים והיכן מומלץ לבנות שכונות. סקר כזה ימנע תופעות של הקמת קניון בערוץ נחל (נהרייה) ותחנת רכבת בפשט ההצפה של נחל (הרצלייה).
- להתנות מתן היתרי בניה לשכונות חדשות ולשכונות מתחדשות בקיום פתרונות לצמצום הנגר תוך הטלת האחריות על המתכנן ולמנוע הקמת שכונות חדשות שאין להן פתרון לנגר.
- לאשר הנחה מהיטל תיעול (כיום 10 שקלים לכל מ”ר מגרש ו-20 שקל לכל מ”ר בניה) לבעל הנכס שיוכיח שהוא מקים תשתיות המונעות את החיבור למערכת הניקוז העירונית (מרזבים מתקדמים, גינה מחלחלת, מאגרי מים ועוד).
- להטיל היטל תיעול גבוה על מבנים שאינם מטפלים בנגר, שיבטא את תוספת הנטל על המערכת העירונית. ההיטל יגרום לקבלנים לשקול אימוץ אמצעים לטיפול בנגר ולרוכשי הדירות לדרוש אותם מהקבלנים.
המשרד להגנת הסביבה
- לאכוף את תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מערכת להולכת שפכים) התשע”ב – 2011 –שמחייבות את הרשויות המקומיות לנתק חיבורים בין מערכות הביוב ומערכות הניקוז.
- לאכוף את חוק שמירת הניקיון, תשמ”ד-1984 –אוסר על הציבור להשליך פסולת ברחובות הערים, בשטחים הפתוחים ובחופי הים. אכיפת החוק וחיוב הרשויות לנקות את הרחובות ואת הנקזים לפני הגשם הייתה מונעת את הזיהום הרב המגיע לים.
רשויות מקומית
- לחייב את הקבלנים לעמוד בעקרונות תכנון משמר מים (תר”ם).
- להקים פארקים וגינות קולטי גשם ולשמור מספיק מקום לחלחול מים.
- לאכוף ניתוק מרזבים ממערכות הביוב.
- לסלול כבישים ומדרכות מחומרים חדירים למים.
- לבצע סקרים לאיתור חיבורים בלתי חוקיים בין מערכות ביוב ומערכות הניקוז.
- לקנוס מפעלים המזרימים לרחובות נגר מזוהם באמצעות מרזבים.
- להתקין מרזבים המזרימים מים לגינה ולא למערכת התיעול העירונית.
- להקצות שטחי חלחול בגינה הפרטית או המשותפת.
- להעדיף לרכוש דירה הממוקמת בשכונה המטפלת באופן עצמי בנגר וגם למנוע את זיהום המרחב העירוני באשפה, גללי בעלי חיים ובדלי סיגריות.
איך לפתור את בעיית הקולחים?
רשות המים
- לקדם את הקמת המאגרים החסרים.
- לשפר את הקישוריות בין המאגרים כדי שתאפשר להעביר קולחים ממאגר אחד לשני.
המשרד להגנת הסביבה
- לאכוף את התקנות המחייבות לשדרג את איכות כל הקולחים לרמה שלישונית ולהקטין בכך את הפגיעה בנחלים.
- לאכוף את החוק על מזרימי קולחים באיכות נמוכה לנחלים ולים.