מתמודדים ומצביעים יקרים, בבחירות לרשויות המקומיות בוחרים "צלול"
הגנה על הבריאות והסביבה הם מהנושאים המרכזיים המעניינים את הציבור בבחירות המקומיות. למרבה הצער, ממשלות ישראל מזניחות את הסביבה ואינן משקיעות אמצעים מספיקים לשמירתה, ובמקרים רבים אנו עדים אף לנסיגה מהישגים שכבר הושגו. על רקע זה, ועל רקע משבר האקלים המאיים על כולנו, יש לרשויות המקומיות הזדמנות אמיתית להפוך לפורצות דרך, כפי שעשו ערים רבות ברחבי העולם, ולשמש כחוד חנית במאבק במשבר האקלים ולקידום תחומי הסביבה והבריאות. עמותת “צלול” להגנת הסביבה, הים ובריאות האדם, גאה להציג את “האג’נדה הכחולה ירוקה”, מסמך שכתבו מומחי העמותה שבו תמצאו עקרונות ונושאים שראוי שיופיעו במצעי הרשימות ברחבי הארץ, ושלאורם הציבור יצביע בבחירות המקומיות. אין ספק שאימוץ ויישום העקרונות המובאים כאן יהפכו את הערים שלנו למקום בטוח, בריא וטוב יותר לחיות בו. אל תשכחו – בבחירות אלה בוחרים צלול!.
שלכם.ן ובשבילכם.ן
מור גלבוע, מנכ”ל עמותת צלול והצוות המקצועי
חיזוק הערים בעידן של משבר האקלים
ניסיון עולמי מלמד: הרשויות המקומיות פורצות דרך במאבק מול משבר האקלים
משבר האקלים כבר כאן והוא בא לידי ביטוי בעליית הטמפרטורה, גלי חום, אירועי גשם קיצוניים, הצפות, זיהום ים ונחלים, ופגיעה בנפש וברכוש. כדי להתמודד עם המשבר על הרשויות המקומיות לפעול בנחישות ולאמץ מהלכים ארוכי טווח ותפיסת עולם מערכתית ומקיימת בכל תחומי המדיניות העירונית: תחבורה ציבורית, אנרגייה, מים, שפכים, פסולת, חינוך, גינון, ייעור, חקלאות עירונית, תיירות בת קיימא, חופי ים צלולים ונקיים ועוד.
מה צריך לקדם?
- תכנון אחראי בסביבה החופית והימית שמתחשב בתחזיות לעליית מפלס מי הים.
- מניעת כריתת עצים ונטיעת עצים חדשים. עצים מייצרים צל ומפחיתים את הטמפרטורה בסביבתם, מצמצמים נגר ושטפונות, מייצרים חמצן וקולטים גזי חממה.
- יצירת מרחבים עירוניים איכותיים בפארקים ובגנים.
- גינון אקולוגי, טבע עירוני, בוסתנים ויערות מאכל – בשגרה ולא רק כפעילות קהילתית נקודתית.
- שמירה בכל מחיר על הריאות הירוקות, הפארקים והשטחים הציבוריים מפני יזמי הנדל”ן.
- הצללת המרחב העירוני במקומות המתנה והתכנסות: שטחים ציבוריים, ליד מעבריי חצייה, תחנות אוטובוסים, מסופי תחבורה ציבורית ועוד. יש לשלב פאנלים סולארים על מתקנים אלה.
- בנייה ירוקה בכל מבני הציבור ובפרויקטים עירוניים: גגות וקירות ירוקים להורדת הטמפרטורה, ומתקנים סולאריים על גגות הבתים.
- חזון עירוני ל”עיר ללא פחמן” – באמצעות מעבר לאוטובוסים חשמליים, תכנון שבילי אופניים והולכי רגל ועידוד השימוש בהם, הוספת נתיבי תחבורה ציבורית ועוד.
- בערים הגדולות: הגבלת כניסת רכבים מזהמים למרכז העיר, מעבר לייצור עירוני של אנרגייה מתחדשת באמצעות הצבת פאנלים סולאריים על כל מבני הציבור בעיר, ועידוד התושבים לעבור לאנרגייה ירוקה.
- תמיכה בתשתיות מעבר לרכב חשמלי באמצעות נקודות טעינה במוסדות ציבור, חניונים ציבורים ובניינים משותפים.
- קידום השקעות ירוקות עירוניות – השקעת נכסי העיריה וכספיה בחברות ערכיות, חברתיות וסביבתיות – ולא בחברות מזהמות.
- בערים הגדולות – שילוב חזון “ערי חוסן עולמיות” – קידום היערכות עירונית לנוכח משבר האקלים ואירועי קצה אקלימיים שעלולים להתרחש בשנים הקרובות.
הפסקת הזרמת שפכים לים ולנחלים
לרשויות המקומיות תפקיד מכריע בהפסקת זרימה של שפכים לרחובות, לים ולנחלים. זרימת ביוב וקולחים לנחלים ולים היא מכת מדינה. אחת הבעיות המרכזיות היא חיבורים לא חוקיים בין מערכות הנגר והביוב (חיבורים צולבים). באחריות הרשויות המקומיות ותאגידי המים לעצור את התופעה שגורמת להצפת ביוב ברחובות, להזרמת ביוב לנחלים ולים, לסגירת חופי רחצה ולפגיעה קשה בבעלי החיים הימיים, בסביבה החופית ובבריאות הציבור. בנוסף, ההזרמה גורמת לפגיעה במכונים לטיפול בשפכים (מט”ש) שגם הם נאלצים להזרים מי גשמים מהולים בביוב לים ולנחלים. “צלול” דוגמת מדי שנה את מוצאי הנקזים העירוניים לים ולנחלים, בשורה של רשויות מקומיות, ומצאה ריכוזים גבוהים של חידקים צואתיים ותרופות המעידים על קיום ביוב במי הניקוז. לצערנו, מעט מדי רשויות מבינות את חומרת המצב, משקיעות משאבים, מקדמות תוכניות עבודה ופועלות למיגור התופעה.
מה צריך לקדם?
- מיפוי של החיבורים הצולבים בין מערכות הנגר והביוב.
- הכנת תוכנית עבודה מתוקצבת לניתוקם, כולל בחצרות פרטיות.
- עידוד אזרחים לפעול לניתוק חיבורים צולבים בבנייני מגורים ובבתים פרטיים באמצעות מתן תמריצים, והצבת יעד להשלמת הפרויקט.
- מניעת הזרמת נגר מזוהם (תשטיפים) מחצרות מפעלים לצינורות הניקוז העירוני.
- מניעת הגידול בכמות הנגר וההצפות באמצעות תכנון רגיש למים, גינות, כבישים ומדרכות קולטי נגר תוך אימוץ חזון של “עיר סופגת” מי גשם.
שמירת ים וחופים
חופי הרחצה הם משאב טבע, נוף, נופש ומגוון ביולוגי שיש לו ערך עצום במדינה חמה וצפופה. לרשויות המקומיות תפקיד מכריע בשמירה עליהם מפני זיהום ובנייה המפקיעה את החוף מהציבור לטובת יזמים פרטיים.
מה צריך לקדם?
- מניעת השתלטות עסקים על החופים – לשמור על מקום פנוי למי שמעוניין לפרוס מגבת ואינו רוצה לשכור כסא ושמשייה.
- ניקוי חופי הרחצה והחופים הפתוחים בתדירות גבוהה כדי למנוע חדירת פלסטיק חד פעמי לים.
- הצבת מכלי מחזור (ניר, פלסטיק וזכוכית) בנקודות מרכזיות בכניסה לחוף והחניונים הסמוכים לו.
- הגנה על אתרים אקולוגיים רגישים כגון אזורי הטלה של צבות ים.
- דאגה לניקיון הרחובות והנקזים העירוניים לפני הגשמים הראשונים, במטרה למנוע זרימת פסולת לנחלים ולים.
ניהול בר קיימא של מערך הפסולת בעיר וצמצום פלסטיק חד פעמי
על הרשות המקומית לקדם חזון “אפס פסולת” ולתכנן מהלך נרחב שבקצהו העיר לא מייצרת פסולת להטמנה ומביאה לצמצום דרמטי של השימוש בפלסטיק חד פעמי, שהוא מאויבי הסביבה הגדולים ביותר – 90% מהפסולת בחופים היא כלים ומוצרים חד פעמיים. 60% מהפסולת בים מקורה בחופים. צמצום השימוש יחסוך לרשות המקומית בתשלום היטל הטמנה ובהוצאות על ניקיון הרחובות והחופים.
מה צריך לקדם?
- אימוץ חזון “עיר ללא פלסטיק” – במוסדות העירייה, מערכת החינוך, החופים, השטחים הפתוחים, עסקים ואף במגזר הבייתי. צמצום השימוש במוצרים חד פעמיים, בדגש על פלסטיק, יביא לחסכון בהוצאות ניקיון וטיפול בפסולת.
- השקעה בניקיון ובקידום תשתיות להפרדת פסולת בבניינים ובשכונות (הפרדה במקור) ברחבי העיר: אריזות, פסולת אורגנית, נייר, בקבוקים, זכוכית, אלקטרוניקה, בגדים וכל השאר.
- שיפור וייעול מערך פינוי הפסולת בכל הזרמים באמצעות מערכת ניטור חכמה.
- עידוד הצבת מתקני מחזור ומכונות לקליטת בקבוקי פקדון במסגרת חוק הניקיון.
- הוספת פחים ירוקים, בעיקר במקומות בהם מייצרים פסולת בכמות גדולה.
- שימוש בגזם העירוני כבמשאב עבור יצירת קומפוסט.
- מערך חינוך והסברה משמעותיים לשמירה על ניקיון, הפחתת צריכה, הגברת השימוש החוזר ומחזור.
- חקיקת חוקי עזר שמונעים הכנסת פלסטיק חד פעמי לחופים, ולגנים ציבוריים, כולל איסור מכירת אוכל ומשקה בכלי פלסטיק חד פעמיים.
- עידוד הקמת קיוסקים ובתי קפה שמגישים מזון ומשקאות בכלים רב פעמיים ומעניקים הנחה לקונים המגיעים עם כוס רב פעמית.
- קידום כלכלה מקומית וכלכלה מעגלית – טיפוח ופיתוח הכלכלה המקומית, חיזוק עסקים קטנים ויצירת אקוסיסטם מקומי בכל ענפי כלכלת העיר.
שמירה על הנחלים ושיקומם
הנחלים הם אתרי טבע ונוף קרוב לבית. במשך השנים הוזנחו הנחלים ולערוציהם הוזרמו ביוב, קולחים ופסולת והם הפכו לחצר אחורית. הגיע הזמן להבין את הפוטנציאל המבוזבז ולהפוך את הנחלים למוקדי טבע ונופש שחסרים כל כך בישובים רבים.
מה צריך לקדם?
- מניעת הזרמת קולחים ושפכים לנחלים באמצעות אכיפה על המזרימים, וניתוק “חיבורים צולבים”.
- התקנת “משאבות קיץ” שימנעו הזרמת ביוב וקולחים לנחלים וחופי הים.
- הגברת פיקוח ואכיפה על משליכי פסולת לערוצי הנחלים.
- תכנון תוכניות להנגשת הנחלים לציבור – שבילי הליכה ואופניים, הצללות ועוד.
משק מים עירוני בר קיימא
אמנם רוב הרשויות מאוגדות בתאגידי מים וביוב אך למרות זאת לעיר ולמועצות נגיעה רבה לנושאי מים: שמירה על בארות שמספקות מי שתייה לאוכלוסיה, שלהן חשיבות בריאותית, כלכלית ואסטרטגית רבה וכן חיסכון במים – שהוא חשוב מבחינה כלכלית ולאומית.
מה צריך לקדם?
- שמירה על כושר הפקה בר קימא של הבארות הקיימות ולהחליף בארות ישנות בחדשות.
- מניעת בזבוז של מים במוסדות העירייה, בתי הספר ועוד, ועידוד הציבור לחסוך במים.
- החלפת צמחייה בזבזנית בחסכונית במים.
- אי שימוש בדשאים סינטטיים שמתפרקים למיקרו פלסטיק, מזיקים לבריאות ומונעים חלחול של מי גשם.
- השקעה בהשקיה מדייקת והשקיית גינות ציבוריות מוקדם בבוקר – ולא באמצע היום.
- השקיית גינות ציבוריות במים “אפורים” או במי קולחים באיכות שלישונית.
דמוקרטיה עירונית ושותפות אזרחים בתהליכי קבלת החלטות
חלק מבניית החוסן העירוני מבוסס על יחסי אמון בין האזרחים לרשות, הישענות על “חוכמת המונים” ושותפות אזרחית בתהליכי קבלת ההחלטות המבוססים על עקרונות הדמוקרטיה ההשתתפותית. עיר בה מתקיימת שותפות אזרחית משמעותית והתושבים מוזמנים לקחת חלק בקביעת סדר היום העירוני היא עיר מקיימת, בריאה וטובה יותר.
מה צריך לקדם?
- עידוד מעורבות אזרחית וקהילתית בשכונות.
- הענקת כלים ליצירת מעורבות אזרחית פעילה
- שותפות התשובים בתהליכי קבלת החלטות.
- הקמת מרכזים קהילתיים ועידוד יוזמות סביבתיות בעיר כגון: גינות קהילתיות, מקררים קהילתיים למניעת בזבוז מזון, שוקי “קח תן” ועוד.
לחצו על התמונה וקראו מה צריך לעשות בעיר שלכם
