עמותת “צלול” מבקשת להביע את תמיכתה בחוק הפיקדון שהוכח כאפקטיבי, מיטיב עם הציבור והסביבה וחוסך עלויות לרשויות המקומיות. מכלי משקה שנאספים כשהם נקיים, באמצעות החזר פיקדון ישירות מהציבור, מאפשרים שימוש חוזר מבלי לאבד מאיכות החומר ותורמים לקיום כלכלה מעגלית. שינויים בעקרונות עליהם מתבסס החוק יגרמו לפגיעה בסביבה ולבזבוז משאבים שהשקיעו קבלני איסוף, יצרנים ורשתות שיווק בציוד להשבת מכלים. החוק שיישומו מורכב לוגיסטית, ושלא היתה היערכות להרחבתו, הוחל בדצמבר 2021 . יש לאפשר לשוק להתייצב ולהשתפר ולא לערוך שינויים שיגרמו לבזבוז המשאבים שכבר הושקעו. “צלול” מאמינה ששיתוף פעולה בין המשרד להגנת הסביבה, ארגוני החברה האזרחית והציבור, יביא להצלחת החוק שהוא חלק ממסע ממושך לצמצום השימוש בפלסטיק חד פעמי.
מסקר של עמותת “צלול”, “אדם טבע ודין” והחוקרת ד”ר גליה פסטרנק עולה, שהרחבת החוק הביאה לירידה דרמטית של 90% בפסולת מכלי המשקה הגדולים שנמצאה בחופים 1, ובדיקה מדגמית עם הגורמים המעורבים בשוק מצביעה על הכפלת שיעורי ההחזרה ) ב- 2017 האיסוף מ- 24,000 “כלובים” עמד על 22% ) 2 . באיחוד האירופי, אוסטרליה וארה”ב, היקף האיסוף עומד על 80 – 90 אחוז” . הצעת חוק של האיחוד אירופי מדצמבר 2022 קובעת החלת החוק על כל המדינות. אלא שהנתונים מוכיחים שהציבור נתקל בקשיים ביישום החוק: רשתות מסרבות לקבל את המכלים, אין מספיק תשתיות להחזרה והאכיפה לוקה בחסר , עובדות שפוגעות במוטיבציה של הציבור להשיב מכלים. על פי ניתוח של “כלכליסט” והמועצה לצרכנות, מדצמבר 2021 ועד ביוני 2023 התקבלו במוקד המועצה 7,605 תלונות על טיפול לקוי ב־ 122,771 בקבוקים, שההחזר הכספי עליהם 21,748 שקל. 60% מהתלונות היו על בתי עסק שמסרבים לקבל בקבוקים, 16% על הגבלת זמני החזרה, 15% על מכונות תקולות ו־ 8% על אי קבלת פיקדון במזומן. התירוץ של הרשתות היה: היעדר מקום בחנות והיעדר אישור לקבלם בעקבות סגירת תאגיד אל”ה. קמפיין “פיקדון” שהובילה “צלול” בקיץ 2022 חשף מכונות תקולות, תהליך השבה איטי, וחוסר הבנה של הסיבה בגינה הוסרו “כלובי המחזור” מהרחובות. תהליך השבת המכלים וקבלת כספי הפיקדון, נתפס כנטל על הציבור. למרות בקשות חוזרות של “צלול”, המשרד להגנת הסביבה מסרב לפרסם את נתוני האיסוף מאז הרחבת החוק.
על מנת לטפל באתגרים ובקשיים הרבים בהם נתקל הציבור בבואו ליישם את חוק הפיקדון, מציעה “צלול” :
• להשקיע בשיפור התשתיות הקיימות לאיסוף המכלים.
• לפעול להצבת מספר מכונות מותאם לריכוזי אוכלוסייה ובפריסה ארצית מספיקה לנפש,(בין 2500 ל- 3000 מכונות בשוק). 4 .
• לחזק ולשפר באופן משמעותי את אמצעי האכיפה נגד העוברים על החוק .
• להפסיק לכלול מכלי משקה הנאספים מתחנות מעבר כחלק מיעדי האיסוף )שכן מדובר בזרם “מלוכלך” ועצם האיסוף
ממקור זה מחבל באיכות מחזור החומר(.
• להעלות את יעדי המחזור הנקי באופן ניכר _90%. “הפרדה במקור” היא הפעולה המיטבית לטובת מחזור יעיל וסביבתי.
• לחייב את רשתות המזון לשפר את אמצעי האיסוף ולהציב מכונות אוטומטיות במרכולים ובמרכזים ציבוריים.
• לפרסם מפה אינטראקטיבית של בתי העסק שמחוייבים לקבל מכלים ולהשיב פיקדון תמורתם.
מקורות
1. על פי סקר פסולת בהובלת עמותת אדם טבע ודין, עמותת צלול והחוקרת ד”ר גליה פסטרנק, דצמבר 2022 .
2 היבטים בהחלת חוק הפיקדון על מכלי משקה, דוח 71 ב, מבקר המדינה מרץ 2021 .
3 דורון לביא ורועי ציגלמן, הכדאיות הכלכלית של הרחבת חוק הפיקדון למכלי המשקה הגדולים – ההשפעה על המשק הישראלי וחלוקת הנטל,
אקולוגיה וסביבה 11 , 4 (2020 )
4 מתוך מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת – ההיערכות להחלת חובת הפיקדון על מכלי משקה גדולים. נובמבר 2021 :
ההערכה היא כי כדי לעמוד במדדי שירות לצרכן בעקבות החלת החוק על מכלי משקה גדולים, מספר המכונות בשוק צריך להיות 2500-3000 .