תוכנית חילוץ ירוקה: מדיניות כלכלית להפחתת נזקי אקלים והגנה על הסביבה
לקראת הדיון בוועדת הכלכלה בנושא “מדיניות כלכלית להפחתת נזקי אקלים והגנה על הסביבה” (4.1.21) עמותת “צלול” מבקשת להתייחס לנושאים הבאים:
גיוון מקורות מים והערכות לשינוי אקלים במטרה להפחית את התלות בהתפלה
במקביל להרחבה המתוכננת וההכרחית של מתקני ההתפלה[1], יש לשמור על מקורות המים הטבעיים, למנוע את זיהום מי התהום ולהוסיף למשק המים מקורות מים שעד כה לא נוצלו בצורה מספיקה: קולחים, מים אפורים, החדרה מבוקרת של נגר למאגרי מי תהום ולכידת מי גשם מגגות. שילוב של מקורות אלה יחד עם מדיניות ניהול ביקושים וחיסכון ישפרו את מאזן המים של מדינת ישראל במאות מיליוני מ”ק בכל שנה ויחסכו את הצורך בבניית שלושה מתקני התפלה נוספים מעבר למתוכננים, ויצמצמו את התלות הגדולה של ישראל בהתפלת מי-ים.
בנוסף, פגיעה במתקני ההתפלה תוביל את משק המים לסף משבר. מכאן שביזור ושימור מקורות המים הוא הכרח אסטרטגי של מדינה הנמצאת בקונפליקט עם שכנותיה. מתקני ההתפלה פגיעים גם לאירועי זיהום ים – מתאונת מכלית או אוניה ותקלה או חבלה באסדות הפקת הגז. ישראל אינה ערוכה לטיפול באירוע שפך שמן[2] אירוע כזה עלול לסגור את מתקני התפלה למספר שבועות וליצור מחסור באספקת המים. בשל סיבה זו יש להשלים בהקדם האפשרי את ההערכות והמוכנות לטיפול באסון דליפת שמן (נפט ודלקים) בים. הים הוא משאב יקר ערך ועל המדינה לשמור עליו, בין היתר משום שהוא מקור המים מרכזי של שלה.
מי התהום – על המדינה לשנות את גישתה ביחס לבארות המים ממטרד-למשאב –
מי התהום הם משאב טבע שיש לטפח ולתחזק. יש לעדכן את תוכנית האב למשק המים ולהוסיף בה דרישה למניעת זיהום מי תהום, שיקום הבארות הקיימות וקידוח של בארות חדשות במטרה לשמור על כושר ההפקה. בחלק גדול מהבארות אין מתקני טיפול ולכן אי אפשר לעשות בהם שימוש להפקת מי שתייה אלא רק לחקלאות, הדבר גורם לבזבוז מים שפירים ויוצר עודף של קולחים שבלית ברירה מוזרמים לים.
התמודדות עם העלייה בעוצמות הגשם ומניעת הצפות
על מנת לצמצם את השיטפונות ואירועי ההצפה שהם תוצאה של התחזקות עוצמות הגשם בעקבות משבר האקלים, על המדינה לעודד תפיסה, השהיה והחדרה של מי נגר – במיוחד במרחב העירוני. יש למנוע בניית משטחים אטומים, לעודד השהיה של מי נגר בחצרות הבתים, בגינות ציבוריות ובמאגרים בפאתי הערים. בנוסף, יש לשמור על השטחים הפתוחים ולטעת עצים במרחב העירוני שיקטינו את כמות הנגר העירוני ונזקיו. במקביל יש לשדרג את מערכות הניקוז ולנתק חיבורי כלאים עם מערכת הביוב הגורמים לקריסת מכוני הטיהור, לזיהום רחובות הערים, הנחלים, החופים והים בעת אירועי גשם חזקים.
מעבר לשימוש באנרגיה מתחדשת תוך ניצול שטחים מופרים, התייעלות אנרגטית וניהול ביקושים
יש להרחיב את השימוש במקורות אנרגיה מתחדשים בשל היתרונות הרבים שיש להם ביחס לשימוש בגז, דלקים ופחם. שוק האנרגיה המתחדשת צומח במהירות ועל המדינה, שהיא שטופת שמש, לשאוף להיות בחזית העולמית של המחקר והפיתוח (מו”פ) ושל שימוש. הגדלת היקף השימוש באנרגיה מתחדשת היא מגמה עולמית ויעד שהמדינה התחייבה לעמוד בו בהסכמים בינ”ל. מעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות יקטין באופן משמעותי את היקף פליטת זיהום האוויר וגזי החממה. בנוסף, פיתוח אנרגיה מתחדשת תורם ליצירת מקומות עבודה ומעודד פיתוחים וחדשנות טכנולוגית שיחזקו את מעמדה של ישראל כמעצמת סטארט-אפ עולמית.
במסגרת התוכניות להרחבת השימוש באנרגיה מתחדשת, יש לנצל שטחים מופרים לייצור חשמל ומתקני אגירת אנרגיה. שטחים אלו כוללים: גגות מבנים, שטחים בנויים, חממות, כבישים, חניונים, מוסדות חינוך ומתקני מים. יש להעדיף שימוש בשטחים אלו לפיתוח אנרגיות מתחדשות על מנת לשמור על הטבע בשטחים שאינם מופרים. אפשר לעשות זאת באמצעות עידוד ומתן תמריצים כלכליים להתקנת לוחות סולאריים ומתקני אגירת אנרגיה ולהגדיל את מספר המכסות להתקנת לוחות סולאריים בשטחים אלו.
התייעלות אנרגטית וניהול ביקושים
אפשרית ונחוצה על מנת למנוע השקעות מיותרות בהפקת חשמל. תחומים פוטנציאלים בהם אפשר להתייעל אנרגטית הם: הקטנת צריכת האנרגיה במשרדי ממשלה ומבני ציבור, הגברת המודעות וניהול הביקושים לצרכנים פרטיים באמצעות הסברה, קביעת תעריף מדורג על-פי שעות וצריכה, חיוב התייעלות אנרגטית במבנים גדולים של חברות פרטיות בהיקף של 40% עד 2025[3] והחלת סטנדרט של בנייה ירוקה במבני ציבור שייבנו בעתיד.[4]
בנוסף, אפשר לנצל את המעבר הצפוי לרכבים חשמליים בעשור הקרוב[5] על מנת למצוא פתרונות אגירה יצירתיים לאנרגיה המופקת ממקורות מתחדשים. למשל – שימוש בסוללות של רכבים חשמליים החונים כאמצעי אגירה – בשעות השיא של הפקת האנרגיה, אנרגיה עודפת תטעין את הסוללות של רכבים חונים ובשעות צריכת השיא סוללות רכבים יוכלו לספק חשמל לרשת.
התחדשות עירונית, אדריכלות ירוקה ונטיעת עצים במרחב העירוני
יש לתכנן שכונות מגורים כך שיחסכו אנרגhיה, יסיעו בהחדרת מי גשמים ויקטינו את הצורך בנסועה. נטיעת עצים תספק הצללה ותאפשר ניידות ברגל ובאמצעי תחבורה אלטרנטיביים שאינם מזהמים. עצים גם סופגים פחמן דו חמצני, מקטינים את אי החום העירוני[6] ומצמצמים את כמות הנגר העירוני ובכך מסייעים למניעת הצפות.
הפחתת פסולת במקור, מחזור ומעבר לכלכלה מעגלית[7]
על מנת להפחית את כמות הפסולת המיוצרת בישראל, יש לאמץ שיטות ייצור יעילות יותר, לקידום מחזור, קומפוסטציה ועיכול אנארובי במקום הטמנת פסולת ושימוש במשרפות. יש לוודא שתוצרי הלוואי של הפסולת המעובדת ישמשו לבנייה, דשן או לדלק מתחדש[8] (ביו-גז) בהתאמה. כמו כן, מעבר לכלכלה מעגלית הוא הכרחי מאחר שהיא מפחיתה את כמות הפסולת ויעילה יותר כלכלית[9].
השקעה בגרינטק – טכנולוגיות ייצור וניטור המצמצמות את הפגיעה בסביבה
יש להשקיע יותר בטכנולוגיות ייצור וניטור למניעת זיהום של האוויר, הים והאדמה כתוצאה מפעילות תעשייתית ובכלל זה גם פעולות הפקה ושינוע של תוצרי גז נפט. לזיהומים אלו יש מחיר כלכלי, חברתי וסביבתי כבד. בנוסף, במקום להביא בשחשבון רק שיקולי עלות-רווח מיידיים, יש להכניס למערכת קבלת ההחלטות העירונית והממשלתית מדדים המתחשבים בהשפעה הסביבתית, הבריאותית ובהשפעה על איכות החיים של התושבים. כאשר משקללים עלויות אלו לחברה, נמצא שבהשקעה נמוכה יחסית אפשר למנוע אותם. בתי זיקוק ותעשיה פטרוכימית אינם צרכים להיות במרכזי אוכלוסייה.
השקעה בחקלאות בת-קיימא (חקלאות משמרת ומדייקת)
חקלאות משמרת היא גישה יעילה יותר ומשתלמת כלכלית[10]. היא שומרת על כיסוי קרקע טבעי, משתמשת בגידולים שונים באופן מחזורי, ומצמצמת פליחה[11] שתפקידה לשמור על פוריות הקרקע – דבר שמגדיל את התפוקה וגם שומר על הערכים התזונתיים של הגידולים השונים. חקלאות משמרת ומדייקת מקטינה את הצורך בשימוש בחומרי הדברה ובכימיקלים מזיקים ומזהמים, מאפשרת לגדל יותר תוצרים באותו שטח תוך שימוש מופחת במים, מאפשרת קליטה טובה יותר של מים שמונעת הצפות, מצמצת פליטה של גזי חממה.
[1] מוקמים שני מתקני התפלה בגליל המערבי ובשורק בהיקף משותף של כ-300 מיליון מ”ק בשנה, בנוסף ל-600 למלמ”ש הקימים היום.
[2] “שמן”- כל סוגי הדלקים, נפט, או קונדנסט (תעבית פחממנים נוזלית המופרדת מהגז בהליך ההפקה).
[3] מהלך דומה בוצע בניו-יורק (היעד הוא הפחתה קולקטיבית של 40% עד שנת 2030) ותרם גם ליצירת מקומות עבודה שעסקו בבנייה ירוקה https://www.bloomberg.com/news/articles/2019-05-02/can-new-york-make-buildings-super-efficient-fast .
[4] צעד שבוצע באירופה והוביל לכך שמבנים אלו הפחיתו את צריכת האנרגיה שלהם עד 80%: https://ec.europa.eu/energy/intelligent/projects/en/projects/zebra2020
[5] https://www.gov.il/BlobFolder/reports/target_2030_final/he/energy_2030_final.pdf יעדי משק האנרגיה שקבע משרד האנרגיה לשנת 2030, עמוד 8.
[6] מצב בו הטמפרטורה בתוך הערים גבוהה משמעותית מזאת שמחוץ להן, עקב לכידת חום.
[7] מודל כלכלי בו מתבצע שימוש חוזר נרחב במוצרים המקטין בזבוז כלכלי ויצירת פסולת.
[8] דלק המופק מפסולת אורגנית שעברה תהליך פירוק, ניתן להשתמש בו להנעת מנועים או לייצור אנרגיה.
[9] פיילוט של משרד הכלכלה והתעשייה בנושא הוכתר כהצלחה וחסך למדינה 10 מיליון שקלים תוך הפחתה של 23 אלף טונות של פסולת. https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001337637
[10] לפי מחקר של עין מור, אליאנה, אלון מאור ובני יעקובי (בהכנה) “יישום והטמעה של חקלאות משמרת בישראל”., הרווח הצפוי מיישום של חקלאות משמרת הוא 245 ₪ לכל דונם בחמש השנים הראשונות ואז 205-256 ₪ בכל שנה לאחר מכן. כאשר מביאים בחשבון שבישראל יש כ-2.7 מיליון דונמים של גידולי חקלאות שמתאימים למודל של חקלאות בת-קיימא, המדינה יכולה לחסוך 661 מיליון ₪ בשנה (בחמש השנים הראשונות) ועוד 553-690 מיליון ₪ בכל שנה לאחר מכן.
[11] צמצום פליחה = פחות חריש וחריש פחות עמוק הפוגעים במרקם הקרקע ובפוריות הטבעית שלה.