אסון הזפת – הממשלה והכנסת חייבות להתעורר

הכנסת אומנם התפזרה אך אלא יעלה על הדעת שאסון סביבתי בסדר גודל כזה שחשף את כשלי המוכנות בטיפול בזיהום ים, יעבור ללא דיון תוך התעלמות מהשלכותיו הרבות על הסביבה ועל בריאות הציבור.

לדעת צלול בין הנושאים המחייבים דיון דחוף:

צו איסור הפרסום שאישר בית המשפט לבקשת המשרד להגנת הסביבה  – המשרד להגנת הסביבה פנה לבית המשפט בדרישה לקבל צו איסור פרסום על חקירת האסון. בעקבות דרישת אמצעי התקשורת הצו בוטל באופן חלקי ובית המשפט התיר לפרסם פרטים שמקורם בתחקיר עצמאי. על הכנסת לדרוש מהמשרד להגנת הסביבה להציג בפניה את הסיבות שהביאו אותו לבקש את הצו ולוודא שהבקשה לא נבעה ממניעים זרים ומרצון להסתיר פרטים מהציבור.

אי העברת הכסף לרשויות המקומיות –  למרות שהממשלה אישרה בישיבתה העברה של 45 מיליון שקל לרשויות המקומיות הכסף טרם עבר. עובדה זו גרמה לחלק מהרשויות להפסיק את איסוף הזפת, להשיב את פני המתנדבים ריקם ולסכן בכך את בריאות הציבור ואת הסביבה הימית. על הכנסת לדרוש מהממשלה להעביר את הכסף המובטח ולהורות למשרד להגנת הסביבה לעשות שימוש בכסף שהצטבר בקרן למניעת זיהום ים למטרת ניקוי החופים.

אי הוודאות בקשר לטיפול בזפת – המשרד להגנת הסביבה טרם החליט כיצד יש לטפל בזפת שנאספה בחופים. מדובר בכשל בלתי נסבל שכן טיפול לא נכון בזפת, בין השאר באמצעות שריפתה במפעל המלט “נשר”, עלול להפוך את הזפת לזיהום נוסף ולסכנה חמורה לבריאות הציבור. על הכנסת לדרוש מהמשרד להגנת הסביבה תשובות לנושא זה.

אי אישור חוק התלמ”ת – הצעת חוק התלמ”ת (תוכנית לאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן) אושרה בממשלה במרץ 2008  (החלטה 3324 (חמ/7). למרות זאת החוק לא אושר עד עצם היום הזה בעקבות התנגדות משרד האנרגייה ומשרד הפנים. אי אישור החוק היא אחת הסיבות להערכות הנמוכה והחסרה שנחשפה עתה. על הכנסת לדון בסיבות לאי אישור החוק ולהביא לאישורו בהקדם האפשרי

הצורך בבדיקה יסודית של האירוע – לאסון הזפת ההשלכות שהן הרבה מעבר לזיהום החופים הנוכחי, והוא מעלה שאלות רבות לגבי מוכנות המשרד להגנת הסביבה והרשויות המקומיות להתמודד עם אסונות מסוג זה, ועם אסונות חמורים יותר שעלולים להתרחש. על הכנסת  לבדוק  את הסיבות שגרמו לאסון, תפקוד משרדי הממשלה והרשויות המקומיות במטרה לצמצמו, ואיך מונעים את האסונות הבאים שהתרחשותם הם שאלה של זמן בלבד, כפי שהוכיח אסון זה.

אי קיום דיון בכנסת בעת הזו הם בגידה באמון הציבור והפקרת הים והחופים. על הכנסת לקיים את חובתה ולדון בשאלות הקשות המועלות כאן במטרה למנוע את האסון הבא.