נחל לכיש

נחל לכיש

במשך שנים סבל הנחל מזיהום שהגיע מתחום עיריית אשדוד. בעקבות קמפיין "לא אומרים קדיש על נחל לכיש", ניקתה עיריית אשדוד את הנחל. בחורף 2019 שב הזיהום לנחל הפעם בעקבות הזרמות ביוב וקולחים מתחום המועצה האזורית באר טוביה. "צלול" דורשת מהמשרד להגנת הסביבה להעמיד את האחראים לדין

תעודת זהות

נביעה: 10 קמ’ מערבית לחברון.
אורך הנחל: 70 קמ’.
שטח אגן הניקוז: 1,020 קמ”ר
סוג הנחל: אכזב ברובו. אסטואר בתחום אשדוד.
מנקז: מערב הר חברון.
יובלים עיקריים: נחל אלה, נחל ברקן ונחל גוברין.
מזהמים עיקריים: קולחים מהישובים במעלה. 

בשנות ה-60′ היה לכיש נחל איתן שזרם בכל ימות השנה, מימיו היו צלולים ונקיים ושימשו לבילוי, דיג וחקלאות. עם התפתחות העיר אשדוד והקמת ישובים ומפעלים לאורך תוואי הנחל, התחילה הזרמת שפכים אליו. הנחל הפך למובל שפכים כשאת המים הצלולים החליפו מי ביוב ושפכים תעשייתיים שונים. כתוצאה מכך, בפארק לכיש, שהוקם בהשקעה כספית ניכרת, זרם נחל מזוהם ומסוכן.

בין מזהמי הנחל  היו אזור התעשייה של אשדוד ובו משחטות, מוסכים, מפעלי מתכת ועוד, שהזרימו שפכים באמצעות נקזים עירוניים, שהגרוע מכולם הוא נקז מטפיק. תקלות חוזרות ונשנות במערכת הביוב העירונית גרמו לגלישת שפכים גולמיים לנחל. מזהמים נוספים היו: עיריית קריית גת, שהזרימה קולחים בשל העדר קיבולת מספיקה במכון השפכים העירוני. אתר קומפוסט פיראטי של מושב כפר ורבורג ואחרים. גם מכון הטיהור של תימורים, חשוד כמזהם. מושב עין צורים, במועצה האזורית שפיר, חשוד אף הוא כמזהם בעקבות הזרמת שפכי ביוב, רפת ולולים למאגר שפכים, אלא דולפים לתוואי הנחל, מזהמים אותו ואת מי התהום.

פעילות צלול

בעקבות הזיהום הרב ומצבו העגום של הנחל פתחה “צלול” בקמפיין “לא אומרים קדיש על נחל לכיש”, במסגרתו דרשה מהעירייה להפסיק את הזרמת השפכים לנחל, להקים משאבות קיץ שימנעו כניסת ביוב בתקופת הקיץ ולמנוע הגעת כל סוג של זיהום.

בסוף 2010 הודיעה עיריית אשדוד על הקמת צוות מיוחד להפסקת הזיהום בנחל. בצוות, בראשות מנכ”ל העירייה, חברים נציגי עירייה, נציגי תאגיד יובלים, נציגי משרדי ממשלה ונציגי ארגוני הסביבה ובהם נציגי עמותת “צלול”. תפקידו של הצוות היה לתכנן נקזי קיץ, שימנעו את הגעת ביוב לנחל בתקופת הקיץ. עם כינוס הצוות הודיעה העירייה שתשקיע בפרויקט כששה מיליון שקל. שנה אחר-כך, בקיץ 2011 העלו הבדיקות במי הנחל שיפור ברמת המזהמים, עובדה המוכיחה שהנקזים אכן ממלאים את ייעודם. בקיץ 2012  כמות המזהמים פחתה עוד. כחלק מהמאמצים לשיקום הנחל מבוצעים בו דיגומים חוזרים ונשנים.  דיגומים נוספים שנערכו בנחל ב-2013  הוכיחו שיפור נוסף.

במהלך השנים

 

2017 - דגים מתים בנחל

ב-21 לאוקטובר, בעיצומו של חג הסוכות, ירד היורה על העיר אשדוד והביא איתו 11 מ”מ גשם בתוך כמה דקות. כתוצאה מהגשם זרמו בנקזים העירוניים מזהמים שהצטרבו ברחובות העיר, אך גם ביוב רב שמקורו טרם הוברר. אלה גרמו לזיהום קשה של נחל לכיש ולתמותה של דגים החיים בנחל.

עיריית אשדוד פנתה למשרד להגנת הסביבה בבקשה לאשר את פתיחת שרטון החול החוסם את כניסת המי הים לנחל, אך המשרד להגנת הסביבה התנגד בטענה, שהפתיחה תגרום להזרמת שפכים גולמיים לים.

למרות ההתנגדות החליטה עיריית אשדוד לפתוח את האפיק ואיפשרה לדגים החיים בנחל להגיע לים. כתוצאה מפתיחת הערוץ וזרימת הביוב נאלצה העיריית לסגור את חוף מי עמי לרחצה.

 

2019 - קולחים וביוב ממט"ש תימורים מזהמים את הנחל. "צלול" דורשת מהמשרד להגנת הסביבה לפתוח בחקירה כנגד המועצה

שוב זיהום בנחל לכיש. החל מראשית ינואר 2019 מזרימה המועצה האזורית באר טוביה לנחל האלה ולנחל לכיש קולחים ברמת טיהור ירודה מאוד  וגורמת בכך לזיהום קשה של הנחל. הסיבה להזרמה היא עודפי קולחים שנוצרו במאגרים שבעקבות איכותם הנמוכה ומליחותם הגבוהה מסרבים החקלאים להשתמש בהם במהלך עונת ההשקייה, עובדה שייצרה עודף בראשית החורף. סיבה נוספת היא קריסת דפנות המאגרים תימורים א’ ו-ג’ שמחייבת ריקון לצורך ביצוע עבודות שיקום.

במהלך דצמבר 2018 ביקש התאגיד להזרים את הקולחים לנחל אך סורב. מנהל רשות המים, גיורא שחם, דרש לבצע פעולות לשיפור תפקוד המט”ש לפני הגשת בקשה חדשה. למרות הסירוב המט”ש הזרים קולחים מזוהמים וגרם לפגיעה קשה בנחל לכיש ולסגירת חופי הרחצה של אשדוד.

מאגרי תימורים א’ ו-ג’ נמצאים מזרחית למושב תימורים, על גדת נחל אלה. המאגרים מקבלים את קולחים ממט”ש תימורים. במשך שנים המאגרים הוזנחו עד שנוצרה סכנה קשה ליציבות הסוללות וסכנה בטיחותית חמורה. סכנת הקריסה חייבה לרוקן את המאגר.

בישיבת הוועדה למתן צווי הרשאה להזרמה לנחל טענו מפעיל המט”ש, תאגיד תמר, והמועצה האזורית באר טוביה, כי האשמה אינה בהם (ראש מועצת באר טוביה התחלף בבחירות האחרונות. תאגיד תמר טרם קיבל אחריות על המט”ש) וכי הם פועלים לשיפור האיכות ולשיקום דפנות המאגרים.

לדעת “צלול”, מדובר בהזנחה קשה של התשתיות מצד המועצה האזורית באר טוביה, אך גם בהזנחה מצד הרשויות: המשרד להגנת הסביבה ורשות המים, שהיו מודעים למצב הרעוע של המט”ש ושל המאגרים אך לא כפו על הרשויות לטפל בהם ולמנוע בכך את זיהום הנחל.

יצויין, שבפברואר 2017 ביקשה מועצה אזורית באר טוביה מועדת החריגים, שבאחריות המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות (הוקמה בעקבות אישור תקנות ענבר שחייבו את כל המט”שים להגיע לרמת טיפול שלישונית עד 2015), הקלה מאיכות הטיפול בטענה  שהמליחות הרבה נגרמת מהזרמת שפכי משחטת ישכה, מפעל טנא נגה. עוד הבטיחה המועצה ששדרוג המט”ש יצא לדרך בתוך 3-4 חודשים (מאי 2018 דבר שלא קרה).

בסופו של דבר הוועדה לא נתנה הקלה לערכי מליחות, חנקן וזרחן, אך נתנה הקלה לצ”ב, קולי צואתי וכלור נותר.

בדברי הסיכום קבעה הוועדה: “… המים מהווים נזק מצטבר לגידולים החקלאיים ולקרקע ולא הוגשה חוות דעת התומכת בהמשך השקיית הגידולים. המט”ש קיבל הקלה עד למרץ 2018, אך כאמור בשל איכות הקולחים הם לא הופנו לחקלאות ובסופו של דבר הוזרמו לנחל.

“צלול” דורשת מהמשרד להגנת הסביבה לפתוח בחקירה שכנגד המועצה האזורית ולנקוט בצעדי ענישה כנגד המועצה שהזניחה במודע את התשתיות במשך שנים. 

חשוב להדגיש, כי בחורף 2018 בחרה רשות המים להורות על הזרמת עודפי קולחי האזור דרך נחל שורק, במטרה למנוע את הפגיעה בנחל לכיש, שעבר הליכי שיקום משמעותים. בחורף 2019 שני הנחלים לכיש ושורק מזוהמים בעקבות הזרמת קולחים ברמה נמוכה.

נחל לכיש זוהם במשך שנים בביוב שמקורו בעיר אשדוד ובישובי הסביבה. בעקבות קמפיין של עמותת צלול – “לא אומרים קדיש על נחל לכיש”, הפסיקה עיריית אשדוד את הזרמת השפכים ואף הקימה תחנות קיץ המונעות זרימת ביוב וקולחים בתקופת הקיץ. בעקבות הגלשת הקולחים ממט”ש תימורים ומברכות החימצון של מושב ניר גלים, הנחל סובל מזיהום רב הגורם גם לסגירת חופי הרחצה של העיר.

מצב הנחל קייץ 2020

בעונת הקיץ לא זורמים קולחים לנחל ולכן הוא נקי באופן יחסי. מקור המים בנחל הם מי תהום גבוהים ולעיתים מי ים שחודרים לנחל. על פי הוראות משרד הבריאות השיט והרחצה בנחל אסורים.

חורף 2022

קולחי המועצה האזורית באר טוביה שוב מזהמים את נחל לכיש. הסיבה לכך היא עודפי קולחים במאגרי תימורים וחצור שלא שימשו להשקייה חקלאית ועתה הם מאיימים לגלוש מהמאגרים ולסכן את האזור כולו.

הסיבה לכך שהקולחים לא שימשו להשקייה חקלאית היא רמת טיפול נמוכה במט”ש שגרמה למשרד הבריאות לאסור את השימוש בהם ואף לאסור את העברתם למאגר קדמה. כדי למנוע את קריסת המאגר ביקשו בעלי המט”שים – חצור ותימורים מהוועדה למתן צווי הרשאה להזרמה לנחל בבקשה להזרימם לנחל. משמעות הדבר היא זיהום הנחל וסגירת חופי הרחצה של אשדוד.

נציגי עיריית אשדוד ביקשו במהלך הדיון שההזרמה תהיה מהירה כדי שאפשר יהיה לסיימה עד לראשית עונת הרחצה.

רשות המים הודיעה שזו צפויה להיות השנה האחרונה שבה הקולחים יוזרמו לנחל שכן יש כוונה לשדרג את מט”ש תימורים עד לסוף מאי 2022 וב-2026 לבטל את מט”ש חצור. יש לקוות שהבטחות אלה אכן יצאו לפועל. שכן עד אז נחל לכיש שעבר הליכי שיקום ימשיך לסבול מזיהום חוזר בכל חורף.

עמדת צלול

  • יש לבצע בדיקה יסודית של החיבורים בין מערכת הביוב והניקוז בכל רחבי העיר.
  • למנוע את החיבורים האסורים הגורמים לזרימת השפכים לנחל.
  • להקים אתרי מפלט בנחל.
  • לקבוע מדיניות לגבי פתיחת שרטון החול כדי למנוע נזקים לנחל ולדגה.
  • יש להעמיד לדין את האחראים להזרמת שפכי מט”ש תימורים והמאגרים לנחל.

חדשות

השארת תגובה