“צלול” למנהל רשות המים: דרושה התערבות מיידית לטיפול בהזרמות הביוב והקולחים לנחלים

עמותת צלול פנתה למנהל רשות המים, גיורא שחם, בבקשה להתערב באופן אישי ומיידי בטיפול בסוגיית זרימת הקולחים והשפכים בנחלים, שהגיעה בחורף 2019 לשיאים. לדברי “צלול”, המסקנה היא אחת – מדובר בכשל מובנה ומתמשך, שיש לשים לו קץ באופן מידי.

עמותת צלול הדגישה, כי היא מודעת לעובדה, שמצב הנחלים טוב בהרבה מאשר לפני עשור, אך אין ספק שלאחר השקעה מיליארדי שקלים בהקמת מכונים לטיפול בשפכים ובמערכות הולכה, הגיע העת שתופעה מבישה ומסוכנת זו תגיע לקצה. הדברים אמורים במיוחד על רקע הגידול הצפוי בכמות השפכים בשנים הקרובות, כחלק מהגידול המתמיד באוכלוסייה (כ-2% בשנה), ועל רקע התמעטות שטחי החקלאות באזור המרכז, שרק יחריפו תופעה זו.  

במכתבה מנתה צלול את הסיבות להזרמת הקולחים וציינה שבחלקן הגדול באחריות רשות המים:

“העדר מאגרים – כידוע לך בוודאי, במהלך שבע השנים האחרונות, (בעקבות החלטת משרד האוצר ורשות המים) לא הוקמו בארץ מאגרי קולחים, זאת בשעה שכמות הקולחים הנוצרים רק עלתה. כתוצאה מכך, בכל חורף זורמים לנחלים עודפי קולחים בנפח של כ-40 מיליון מ”ק (כשליש מתקן התפלה). השנה הנפח גדול אף יותר, בשל סיבות שטרם הובהרו. כתוצאה מכך עונת הגשמים החלה עם עודף התחלתי של כ-13 מיליון מ”ק קולחים שכולם זרמו לנחלים במקום לשמש להשקיה חקלאית.

אין הפרדה בין ביוב לניקוז – בישובים רבים בארץ אין הפרדה בין מערכות הביוב למערכות הניקוז. אמנם המשרד להגנת הסביבה פרסם תקנות המחייבות הפרדה בין המערכות (תקנות צנרת), אך אי-אכיפתן, על-ידי המשרד להגנת הסביבה ורשות המים, מנציחה את המצב. אי-ההפרדה גורמת להצפת כבישים רבים בארץ בביוב ולהזרמה יזומה של ביוב וקולחים לנחלים ולים מצד המט”שים החוששים מהצפה.

תקלות במט”שים ובמערכות ההולכה – במערכות הדיווח מתקבלות בכל יום הודעות על תקלות חוזרות ונשנות, בעיקר בתקופת החורף. תקלות אלה הן הוכחה לרמת בניה נמוכה, ללא יתרות מספקת וחמור מכך רמת תחזוקה ירודה של המערכות. כרגולטור, וכמי שממן חלק גדול מהמערכות (באמצעות המילת”ב), הגיע העת לדרוש רמת תכנון, ביצוע ותחזוקה טובים הרבה יותר של המערכות, שימנעו את התקלות (כ-1,000 בשנה).

אי אכיפת תקנות ועדת ענבר – הכנסת שאישרה את התקנות, קבעה תקנה 5א לתקנות איכות הקולחים, שמאפשרת לבעלי מט”שים ברחבי הארץ לדחות את הטיפול השלישוני עד ל-2015.  בפועל ב-2019, ארבע שנים אחר- כך כמחצית מהמט”שים אינם עומדים ביעדי הטיפול השלישוני, בין השאר בשל מדיניות פשרנית והססנית של הוועדה. בין 2011-2017 הוגשו לוועדה 98 בקשות להקלה, כאשר רק שמונה מתוכן סורבו. ל-44 מט”שים תם תוקף ההקלה והם אינם עובדים בתקנות האיכות. רק ל-46 מט”שים הקלות בתוקף. אין מנוס מהמחשבה, שהגיע העת לקבוע תאריך מוסכם לסיום עבודת וועדת החריגים ולקבוע שממועד זה והלאה כל המט”שים צריכים לפעול לפחות ברמה שלישונית. מט”ש שלא יעמוד בכך יהיה חשוף לתביעות ולקנסות.

חוסר במעקב אחר יישום דרישות ועדת צווי ההרשאה – הוועדה המייעצת למתן צווי הרשאה לנחל מאפשרת הזרמת קולחים לנחלים מכוח סעיף 20 יא’ לחוק המים, הקובע כי הזרמת מים לנחלים, לרבות מי קולחים, מי רכז ושפכים אסורה, אלא עם כן שוכנע מנהל רשות המים, בהתייעצות עם הוועדה המייעצת כי נסיבות העניין אינן משאירות ברירה אלא לאפשר הזרמה. הוועדה קובעת תנאים, הוראות מיקום להזרמה. אלא שלוועדה אין מנגנון העוקב אחר יישום הצווים והעמידה בהוראותיהם. עובדה הפוגמת במידה רבה ביעילות הצו וביישום הוראותיו. חמור מכך, בדרך כלל לא מופעלת סנקציה על מי שמזרים ללא בקשת צו – לא מצד רשות המים, לא מצד המשרד להגנת הסביבה ולא מצד משרד הבריאות. מכאן, שמי שאינו פונה לוועדה ומזרים ללא צו, אינו צריך לחשוש מפני החוק.

אין אכיפה על עבריינים – ברוב רובם של המקרים, מחוזות המשרד להגנת הסביבה, המשטרה הירוקה ורשות המים, אינם פותחים בצעדי אכיפה על העבריינים והם אינם מובאים לדין. עובדה שרק מגבירה את ההזנחה ואת חוסר המוטיבציה לתיקון תקלות, לחידוש והשקעה במערכות (ראה מקרה מט”ש ומאגרי תימורים, מט”ש עפולה ועוד). אין להתפלא אם כך, שהרשלנות והעבריינות רק גוברים עם השנים. על המשרד להגנת הסביבה להקצות משאבים לחקירה ולאכיפה, וכך גם על רשות המים, שמשום מה נמנעת מפעולות אלה, למרות שהחוק  מעניק לה סמכויות בתחום זה.

אין היטל על הזרמה לנחלים – בניגוד לחובת הטלת היטל על מזרימי מזהמים לים, מזרימי קולחים לנחלים אינם מתבקשים לשלם היטל הזרמה לנחל, שיבטא את הנזק שגורם המזרים לסביבה. עובדה זו מעודדת הזרמה בלתי מוגבלת. אין ספק, כי הטלת היטל הייתה מצמצמת את המוטיבציה להזרים קולחים לנחלים במידה ניכרת.

לעמותת צלול ידוע, כי שר האוצר, ח”כ משה כחלון, התנגד להטלת ההיטל, אך נראה כי לדרישה מפורשת מצד מנהל רשות המים, יכולה להיות השפעה רבה על הדרג הפוליטי בתחום זה”.

עוד כתבה “צלול”, כי היא בטוחה, שאם נושא הזרמת הקולחים לנחלים יקבל את הבולטות הראויה לו במשרדי הממשלה השונים, בכוח-אדם ובתקציבים, ניתן יהיה לצמצם את הזרמות השפכים והקולחים לנחלים במידה ניכרת, כבר במהלך השנים הקרובות.

“לא יתכן שבכל חורף יזרמו בנחלים ולים כמויות כה גדולות של קולחים, שניתן היה למנוע את הזרמתם באמצעות כלי אכיפה המצויים במשרדי הממשלה וברשות המים, שמשום מה לא נעשה בהם שימוש”, כתבה “צלול”,”ללא הצבת יעד הפסקת הזרמה מידי,  נמשיך לטבוע בזיהום בנחלים ובים עוד שנים רבות”.