בעוד מדינות, ערים ומיליוני אנשים בעולם מתגייסים להפסקת זיהום הפלסטיק, בגלל שהוא הורג כל כך הרבה בעלי חיים, בים וביבשה, אצלנו, נראה שהצפת הפלסטיק רק הולכת ומחמירה.
כיום יודעים, שהפלסטיק מגיע גם אלנו כחלק משרשרת המזון, ובמחקר לגילוי פלסטיק בצואת אדם שנערך לאחרונה, גילו שאריות פלסטיק אצל כל הנבחנים, לחלקם מצאו יותר מסוג פלסטיק אחד.
גם סגירת הדלתות הסינית בפני הפסולת העולמית, שהפכה לזרז חשוב להאצת פתרונות וחקיקת אנטי-פלסטיק בעולם, לא השפיעה על ממשלת ישראל.
בישראל, אין מדיניות, אין אכיפה, אין חקיקה, ויש רק לובי גדול וחזק מצד המפלגות החרדיות, חברות המשקאות ובז”ן, כל אחד מסיבותיו.
לכן, עד שהממשלה תזיז את עצמה, הגדלנו את העשייה בהשפעת BOTTOM UP, ויזמנו את “עיר ללא פלסטיק”.
היה לנו מזל גדול במציאת שותפים כמו עיריית הרצליה, ואני רוצה להודות בהזדמנות זאת, מכל הלב, לראש העיר משה פדלון, על המאמץ המשותף ולהודות גם למי שהיה שושבין לשיתוף הפעולה, חבר מועצת הרצליה, שהוא מגן ים ותיק שעושה המון למען שמירת החופים בהרצליה ובכל הארץ – עו”ד יונתן יעקובוביץ’.
הגענו לעידן שחייבים לוותר על חיי הנוחות, לטובת החיים עצמם, אבל לוותר על הנוחות מאוד קשה.
מאוד נוח, זול, צבעוני ושמח לארח בכלים חד פעמיים. בכל פעם אפשר לאמץ סגנון שונה לאירוע, ובסיום, תוך שניה מגלגלים הכל לפח, עם המפה החד פעמית, כל הכלים, סכו”ם, אשפה – לפח, ונגמר.
נוחות החיים לצד הבורות הציבורית הגדולה בנושא הם אתגר גדול. אמנם הקהל פה היום מבין ומכיר את בעיית הפלסטיק ואת זיהום המיקרו פלסטיק בים. אבל הציבור, ממש לא.
נדרשת הסברה אינטנסיבית לכולם, עם דגש על ילדים ונוער. היום עיקר נטל ההסברה והחינוך נופל על ארגוני הסביבה האזרחית והוא צריך להפוך לחלק מתכנית הלימודים, יחד עם שיעור סביבה כולל, כדי לשנות הרגלים בכל התחומים הנדרשים לעצירת שינוי האקלים. אבל לא יעזור להשקיע רק בצעירים, אם בבית לא מקפידים על הפרדת פסולת וצמצום השימוש בפלסטיק.
אתגר הפסקת השימוש בכלים חד פעמיים הוא עצום. מאוד קשה, אולי יתברר כבלתי אפשרי, להפסיק את תרבות החד פעמי. רק הקיצוניים ממש מצליחים להימנע לחלוטין, ואנחנו צריכים לתת מענה לרוב הציבור, שלא קיצוני.
עיר ללא פלסטיק בהרצליה הוא מהפכני ברמה עולמית. מגיעות משלחות של עיתונאים ואנשי מקצוע מהארץ והעולם, שמתעניינים בשכפולו עוד לפני השלמת הפיילוט.
נייחד כאן היום מושב ייחודי שיספר בהרחבה על עיר ללא פלסטיק. יש המון אתגרים ביישום שלו. אנחנו לא מייפים את המציאות ואין לנו ספק שאת הקשיים שאנחנו חווים בהרצליה, יחוו כל מי שיטמיעו את המודל. כמו שהדגשתי – קשה לשנות הרגלים. בגלל זה המודל עדיין בשלב הפיילוט, ומלווים אותנו כלכלן והצוות האקדמי של המרכז הבינתחומי בהרצליה.
חשבנו שנקיים פיילוט מלא במשך שנתיים ורק אז נתחיל להעביר הלאה את הידע, אבל הביקוש של כולם הוא גבוה, ובצדק.
יום העיון היום הוא תולדה של השנה הראשונה שלנו בעיר ללא פלסטיק. בתהליך הגמילה העירונית מפלסטיק חד פעמי גילינו, שקל לשכנע אנשים ועסקים לא להשתמש בפלסטיק. קשה לגרום להם לא להשתמש בחלופות חד פעמיות אחרות, במקום.
סוגיית התחליפים היא נושא ענק – המוצרים שמוכרים לנו כתחליפים מתכלים, זקוקים לתהליך קומפוסט מיוחד ואי אפשר לזרוק אותם סתם כך לפח, וגם תהליך הקומפוסט לא באמת מעלים אותם.
מיחזור הפלסטיק הוא למעשה הליך של סיבוב זיהום גדול, שכולל שינוע והפקה צורכת- אנרגיה- ומים בשביל ליצור מוצר שגם הוא בדרך כלל לשימוש חד פעמי, ובדרך כלל אי אפשר למחזר שוב.
כלומר, בסופו של דבר, החלופות כיום הם סוג של גרין ווש, שגורם לאנשים להרגיש טוב עם עצמם, אבל לא פותרות את הבעיה.
תעשיית הנפט רואה את העולם עובר לרכבים חשמליים, ומחפשת דרכים חדשות להפיק הכנסה – ומדרבנת את השימוש בפלסטיק.
אסור בשום פנים ואופן לאפשר זאת. יש למזער ככל האפשר את השימוש בכל סוגי הפלסטיק החד פעמיים, כל האריזות והעטיפות למינהן.
“באורח פלא”, בשבועות האחרונים התבשרנו על אריזות המזון של שופרסל, מיד לאחר מכן, משרד החקלאות יצא בקמפיין בעד שקיות לשימור מזון, וחקלאים הכריזו על המרת השדות בייצור פלסטיק חד פעמי.
ואז גילינו שכנראה בז”ן עומדת מאחורי המהלך המבריק.
המהלך נענה בהתנגדות ציבורית עזה, שיתוף פעולה גורף של כל הארגונים והפעילים. לא נעבור על זה בשתיקה, וראוי שהם יודיעו על הפסקת הפיילוט כמה שיותר מהר, כי הם סתם מבזבזים זמן וכסף.
משרד החקלאות, כגורם ממשלתי שאמור להיות אחראי, לא רק גורם לזיהום סביבתי חמור ולבזבוז מזון בכך שמכריחים אנשים לקנות כמויות גדולות מהרצוי, בהתאם לגודל האריזות, אלא גם זורק לפח את המיליונים שכבר הושקעו בחינוך הציבור כנגד השימוש בפלסטיק וגורם לבלבול גדול בציבור.
בזבוז מזון הוא בעיה עולמית קשה, והתנועה הסביבתית כולה שותפה למאמץ לצמצום התופעה. השבוע ציינו את יום הצמבו”ז – צמצום הבזבוז במזון.
אבל אסור – בשום פנים ואופן – להחליף בעיה סביבתית קשה אחת בכך שמגדילים בעיה אחרת.
אני גאה במקום המרכזי שצלול תופסת בסוגיית ההתמודדות עם מכת הפלסטיק בישראל – הן בצד של הפחתת השימוש והן במציאת הפתרונות וההתמודדות הציבורית המעשית.
מה שהחל בהצעת החוק נגד שקיות פלסטיק שקידמה ח”כ מיכל רוזין ממרצ בשיתוף צלול והמועצה לישראל יפה, הפך לקואליציית אנטי-פלסטיק שרק הולכת וגדלה.
הצעת החוק הפרטית של ח”כ רוזין דרבנה את שר הגנס דאז עמיר פרץ לפעול למען חוק ממשלתי בנושא, ואבי גבאי, שהחליף אותו בתפקיד, השלים את העברת החוק.
גבאי שלח לי לאחרונה את הספר שכתב, כי הזכיר שם שאמרתי שאוכל את הכובע אם החוק יצליח עם 10 אג’ בלבד. הוא אמר לנו אז, שחייבים להכניס את הרגל בדלת כדי להתמודד עם ההתנגדות העצומה לחוק השקיות, והוא צדק.
אנחנו אמרנו, ש-10 אג’ זה לא סכום שירתיע אנשים מלצרוך שקיות, וגם אנחנו צדקנו.
מה שהחל בהצלחה ענקית וירידת 80% בצריכת השקיות בשנה הראשונה, נחלש שנתיים בלבד לאחר כניסתו לתוקף.
בלי כל אכיפה, בלי הסברה ובלי שיש לאנשים מושג למה צריך חוק כזה, לא פלא שכך קורה.
אבל החוק קיים היום, וזה ממש לא מובן מאליו. באמת הכנסנו את הרגל בדלת, ועכשיו יש לשמור עליו מכל משמר, לקדם ולהרחיב אותו.
בכנסת הבאה צפוי ניסיון לבטל את חוק השקיות, בטענה שהוא פוגע ביוקר המחייה. צריך ללמד את הציבור להביא שקיות רב פעמיות מהבית, ואז לא יהיה שום תשלום.
ממש לפני העברת תקציב המדינה האחרון, עמיר בן דוד חשף ניסיון להגניב את ביטול חוק השקיות דרך חוק ההסדרים, וביחד בלמנו זאת.
עלינו לשמור על חוק השקיות מכל משמר, ולהילחם יחד כדי לחזק אותו ולהרחיב אותו לכל רשתות השיווק, כולל הפארם ובכלל.
לא רק באירופה, גם במדינות באפריקה יש חקיקה חמורה בנושא. אנשים נקנסים על שימוש בשקיות פלסטיק! זה קרה, בגלל שהזיהום מפלסטיק היה כל כך קשה עד שברואנדה קראו לשקיות בציניות “הציפור הלאומית” – כי היו שקיות על כל עץ ושיח.
גם ישראל מטונפת. אלפי אנשים מנקים חופים בכל הארץ אתנו ועם ארגונים אחרים, ותמיד יש מה לנקות.
ישראל מכורה לכלים חד פעמיים.
9 מיליון ישראלים צורכים כ4.5 מיליארד פריטי פלסטיק חד פעמי בשנה. זה מספר מטורף!
נדרשת תכנית לאומית לטיפול בפסולת, שכוללת הסברה ציבורית אינטנסיבית,
חיזוק-הרחבה ואכיפת חוק השקיות,
הרחבת חוק הפקדון לבקבוקים גדולים,
העברת חוק לאיסור שימוש בכלים מפלסטיק, כמו שמעבירים ביותר ויותר מקומות בעולם.
הורדת המחירים של כלים חד פעמיים ידידותיים לסביבה והעלאת המיסוי על הכלים האחרים.
חייבים טיפול שונה בפסולת הפלסטיק: עיקר הערך למחזור אריזות בפחים הכתומים הוא חינוכי לציבור וכביטוי לדרישה הציבורית הרחבה לממשלה.
כיום חברים בקואליציה למיגור מכת הפסולת “זווית”, שיחד עם מומחית הפרסום הסביבתי ליאת צבי הפיקו סרטון הסברה חשוב על כלים חד פעמיים, שזכה למאות אלפי צפיות, וכן ארגונים רבים, בהם אקואושן, אדם טבע ודין, אנשי הים התיכון – קואליציית ארגוני הסביבה הימית למען שמורות ימיות, מגמה ירוקה, גרינפיס, The Natural Step והחברה להגנת הטבע.
בנוסף, קמו גופים נהדרים חדשים שעוסקים בנושא, כמו ‘לא שמים קשים’ ו PLASTIC FREE ISRAEL, ‘אפס פסולת ישראל’ “מעגל הגולשים”, ואחרים.
עם הארגונים אלפי פעילים, עם דגש על הורים ואנשי חינוך.
ורק הממשלה לא שם.
אין לנו זמן לבזבז, בטיפול בכל הנושאים הסביבתיים, כולל מכת הפלסטיק החד פעמי.
חייבים לפעול במאמץ גדול בכל התחומים הסביבתיים יחד, במקביל, כי אין זמן.
אם לא נפעל במהירות, החיים שלנו בעוד 10-15 שנים ייראו כמו פקקי התנועה והתחבורה הציבורית של היום. אותו תכנון גרוע קיים גם בשכונות החדשות שיקומו, בתעשייה לא מוקפדת סביבתית, במשק אנרגיה שמבוסס על גז במקום על אנרגיה מתחדשת, בכמויות הפלסטיק הפסיכיות שמשתמשים בהן ועוד.
אנחנו לא רוצים לקרוא על כל אלה דו”ח מבקר מדינה בעוד עשר שנים, אלא למנוע את האסון – בכל הנושאים.
עוד לא מאוחר לעצור את האסון, אבל חייבים לטפל בהכל – עכשיו.
הערב תתקיים הפגנת נוער בכיכר הבימה, כהקדמה לשביתת התלמידים שמתקיימת מחר, יום שישי ה 15.3. בני נוער מדהימים מכל הארץ התאגדו, יצרו קשר עם קמפיין המחאה העולמי של עשרות אלפי בני נוער בדרישה לשינוי דרסטי ביחס אל שינוי האקלים והגנה על עתידם.
ב 29.3 יתקיים מצעד האקלים, 10 ימים לפני הבחירות, וכל ארגוני הסביבה פועלים יחד סביב השעון, בתקווה להפוך את נושא הסביבה לנושא שמדברים עליו בבחירות.
אתגר הפסקת השימוש בכלים חד פעמיים הוא עצום. רק הקיצוניים ממש מצליחים להימנע לחלוטין, ואנחנו צריכים לתת מענה לרוב הציבור, שלא קיצוני.
אם לא יתנו לו חלופות למוצרים חד פעמיים מחומרים אחרים, רוב הציבור לא יידע להתמודד עם הפסקת השימוש בפלסטיק. כל החלופות שממציאים היום הן גרועות.
נדבר היום על הצורך לצמצם שימוש במקור לצד הבעיות שבחומרים החלופיים כיום – ביו-פלסטיק ופלסטיק ממוחזר. שתי החלופות הן סוג של גרין-ווש, שגורם לאנשים להרגיש טוב יותר עם עצמם, אבל לא עושות את העבודה.
נציג האיחוד האירופאי בישראל, מר, סנדור צ’לקובסקי, יספר לנו על ההתמודדות האירופית עם הנושא. , THANK YOU SIR FOR COMING TO SHARE WITH US THE EUROPEAN EXPERIENCE.
נדבר על הפלסטיק מהזווית של הממשלה, תעשיינים, יצרנים, רשויות מקומיות, חינוך, ופתרונות, תוך דגש על העתיד – חדשנות, חומרים חדשים וסטארט אפים.
ישראל, מדינת הסטארט אפ ניישן, חייבת להיות פורצת דרך גם בנושא הקלינטק, המדע, האגרונומיה וסוגי האנרגיה המתחדשת השונים.
יש שינויים קלים בלו”ז היום. מ”מ מנכ”ל משרד הגנת הסביבה גיא סמט, שהיה אמור לדבר אחריי, נדרש למשהו במשרד ולכן יגיע לדבר רק בצהרים.
מנכ”ל חברת UBQ נאלץ לנסוע באופן בלתי צפוי לפגישות בחו”ל.
ולימור גורליק, מנהלת פרויקט עיר ללא פלסטיק נאלצה להיעדר. תחליף אותה דליה טל בדיון על הפרויקט.
אני רוצה להודות לשותפים שלנו לדרך, יריב ספקטור, ממודיפלסט ופרופסור אנה דותן משנקר. הם מנחים מקצועיים חשובים שמלווים את כל תהליך החשיבה על חלופות לפלסטיק.
תודה לשותפים שלנו בכנס – ד”ר אורלי רונן ובית הספר פורטר – תודה על האירוח היום, ותודה למשרד להגנת הסביבה. אנחנו רואים בשותפות עם המשרד הצהרת כוונת ומקווים כי התכנית שהתחלתם להכין ליצירת מדיניות בתחום הפלסטיק תהיה גדולה ומקיפה ככל האפשר.
נעשה כל שביכולתנו לעזור לכם להעביר אותה בממשלה הבאה.
תודה לנספרסו על החסות. בשנה האחרונה אנחנו פועלים לעזור לנספרסו במאמצם להגדלת מחזור קפסולות הקפה. הם מדשנים את ענבי יקב הרי גליל בקפה המשומש ואת האלומיניום של הקפסולות ממחזרים. אני קוראת גם למי מכם ששותים נספרסו ועוד לא ממחזרים – לעשות זאת.
וכמובן תודה, שוב, לעיריית הרצליה. ראש העיר משה פדלון, גם משמש כיו”ר פורום החופים, כך שהוא מוביל שתי תכניות חשובות להגנת הים והחופים.
תודה לשותפים הנהדרים שלנו מהעירייה – הילה, לירון, עומר, אהוד, דורית, אפרת ואחרים.
ותודה אחרונה וגדולה מכל – לצוות המדהים שלנו בצלול. את תחום הפלסטיק מובילה לימור גורליק ואיתה, דליה טל, לילך פרי, ד”ר יובל ארבל וסיגל בוקשטיין.
בנוסף לעיר ללא פלסטיק, צלול מארגנת עכשיו משלחת בחסות השגרירות הבריטית, שתצא עוד החודש לאנגליה, כדי ללמוד מקרוב על ההתמודדות הבריטית עם בעיית הפלסטיק ולהגביר את שיתופי הפעולה איתם, ובנוסף, אנחנו שותפים פעילים מאוד בקואליציית הפלסטיק שנוצרה ועוזרים מאוד לעיריית תל אביב להיערך לאירוח האירווזיון עם מינימום שימוש בפלסטיק.
חשוב למנף את האירוויזיון כהזדמנות גם ליצירת מודל ישראלי חדש להפקת אירועים רבי משתתפים. בנוסף- אנחנו בונים על האירופאים שמגיעים לכאן, שרגילים לסטנדרטים סביבתיים מחמירים כלפי פלסטיק חד פעמי, שיעזרו לנו בהסברה אינטנסיבית לישראלים ולקפיצת מדרגה ביחס לנושא החד פעמי בארץ.
מתחילים עם האירוויזיון ובשאיפה – יום אחד גם ההילולה במירון תיחגג בלי פסולת פלסטיק. איזה חזון.