החל מפברואר 2017, ולאחר שנים רבות של הזרמה, הפסיק השפד”ן (מתקן טיפול השפכים הגדול של גוש דן) להזרים בוצת שפכים לים. הפסקת הזרמת הבוצה היא ניצחון גדול לעמותת צלול, שנאבקה במשך שנים ארוכות למען הפסקת ההזרמה מניעת שריפתה ולמען הפיכתה לדשן חקלאי.
לאחר מאבק ממושך, אותו הובילה “צלול”, החליטה הנהלת השפד”ן לזנוח את רעיון המשרפה, והתחייבה להקים מתקן שיהפוך את הבוצה לדשן. משרד החקלאות תמך בהחלטה והודיע שקיים ביקוש עצום לדשן זה, כך שאין שום סיבה שלא להתחיל בפרויקט.
רק ב-2011 ולאחר שנים ארוכות של סחבת ושל עיכובים, במהלכן המשיכה הבוצה לזרום לים ולזהמו, החלה הנהלת השפד”ן להקים את הפתרון לטיפול בבוצה, תוך שדחתה פעם אחר פעם את תאריך סיום העבודות, המשיכה להזרים את הבוצה המזוהמת לים, ובנוסף ניסתה לחמוק מתשלום היטל ההזרמה, המוטל על כל מי שמזרים חומרים מזהמים לים.בעקבות דרישת “צלול”, הצהיר מנכ”ל השפד”ן, מרק אוקון, שהזרמת הבוצה תפסק ב-2017. לצפייה בהבטחה ואכן, בפברואר 2017, חדלה הבוצה מלזרום לים. משמעות הפסקת ההזרמה היא הישג אדיר לסביבה והישג אדיר לעמותת צלול.
הסטוריה של דחיות
2004 – הוועדה למתן היתרי הזרמה לים קובעת שהשפד”ן אינו עומד ביעד הפסקת ההזרמה לים.
2004-2007 – השפד”ן בודק אפשרויות לשרפת הבוצה, אך אינו בודק חלופות נוספות, למרות הנחיה מצד המשרד להגנת הסביבה.
2005 – המשרד להגנת הסביבה פותח תיק חקירה כנגד השפד”ן בעקבות הזרמת בוצה לים.
דצמבר 2007 – ארגוני הסביבה, ובראשם צלול, מתנגדים למשרפה. הרעיון יורד מהפרק. מתברר שהשפד”ן לא בדק פתרונות חלופיים.
2008 – היתר ההזרמה קובע שעל השפד”ן להפסיק את ההזרמה עד 2011.
2009 – היתר ההזרמה קובע שעל השפד”ן להפסיק את ההזרמה לים עד ליוני 2012.
2011 – הנהלת השפד”ן מתחילה בבניית המתקן לטיפול בבוצה, תוך שהיא דוחה פעם אחר פעם את תאריך היעד לסיום העבודות.
יוני 2011 – הנהלת השפד”ן, שבראשה עומד נציג ליכוד בתל אביב וסגן ראש עיריית תל אביב, ארנון גלעדי, מצליחה לשכנע את ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת שלא להחיל עליו תשלום היטל הזרמה לים. במקביל התחייבה הנהלת השפד”ן לסיים את העבודות עד לסוף שנת 2012.
ספטמבר 2012 – המשרד להגנת הסביבה מטיל על השפד”ן עיצום כספי של 750 אלף שקל בעקבות אי קיום תנאי ההיתר לגבי הפחתת כמות הבוצה המוזרמת לים.
אוקטובר 2012 – השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, הודיע שבכוונתו לכנס את ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. המטרה המוצהרת הייתה קיום דיון עקרוני בנושא ההיטלים (היטל הזרמה לים) זאת בשעה שהיה ידוע לכל כי מטרת הישיבה היא לקדם תיקון לתקנות, כך שיאפשרו לשפד”ן דחייה נוספת בתשלום ההיטל. המהלך אינו מצליח בשל התנגדות “צלול”.
ספטמבר 2013 – השפד”ן עותר לבג”ץ כנגד תשלום היטל ההזרמה.
ינואר 2013 – הוועדה למתן היתרי הזרמה לים קובעת שהיא אינה מרוצה מקצב התקדמות העבודות.
אוקטובר 2013 – “צלול” פונה לבית המשפט בבקשה להצטרף לעתירה כמשיבה לצידו של המשרד להגנת הסביבה. “צלול” טענה, כי היא מובילה במשך שנים פעילות ציבורית כנגד הסחבת בה נוקטת הנהלת השפד”ן, שמבטיחה מזה למעלה מ-12 שנה להפסיק את הזרמת בוצת השפכים לים. “צלול” ציינה כי היא מבקשת להטיל על השפד”ן את התשלום שמחייב החוק.
אוקטובר 2015 – מנכ”ל השפד”ן, מרק אוקון, מתחייב למצלמה שהזרמת הבוצה תופסק עד לסוף 2016. ההבטחה באה בעקבות הפגנה שערכו מגני הים של צלול על רקע החגיגות לחנוכת המעכלים. לדעת המפגינים: לא חוקקים לפני שמפסיקים לזהם.
ספטמבר 2016 – הנהלת השפד”ן מודה שלא דאגה בזמן לפתרון למי התסנין (תוצר לוואי של סחיטת הבוצה). כתוצאה מכך מי התסנין ימשיכו לזרום לים גם לאחר הפסקת הזרמת הבוצה.
אין שטחי חלחול - ההזרמה לשורק תמשך
במהלך ספטמבר 2016 התברר כי הבוצה אמנם תפסיק לזרום לים, אך השפד”ן ימשיך להזרים לים קולחים ברמה שניונית באמצעות הזרמתם לנחל שורק ומשם לים וכן מי תסנין שאינם מטופלים בעקבות אי הקמת המתקן לטיפול בהם (מי התסנין מוזרמים כיום בצינור השפד”ן לים, כשהם נמהלים בקולחים באיכות טובה יותר. הזרמה שיש לשים לה קץ.
הזרמת הקולחים היא תוצאה של צמצום יכולת ההחדרה של הקולחים בחולות יבנה. השפד”ן מטהר את השפכים לרמה שניונית ומחדיר אותם לקרקע באזור יבנה. לאחר תקופה של מספר חודשים הקולחים נשאבים על-ידי חברת מקורות ונשלחים להשקיית הנגב. בשנים האחרונות, הצטמצמו שטחי ההחדרה בעקבות תהליכים ביולוגיים שפגעו ביכולת החידור של הקרקע, במקביל, לא נבנו מאגרים חדשים לקליטת הקולחים המטופלים. התוצאה מכל אלה היא הזרמת הקולחים לנחל השורק ולים.
בשנים האחרונות קידמה הנהלת השפד”ן שני פתרונות לטיפול בקולחים: הקמת מתקן תעשייתי לטיפול והקמת מסנן חול. אלא, שעם כניסתו לתפקיד מנהל רשות המים, החליט המנהל החדש, גיורא שחם, שהוא אינו תומך ברעיון מסנן החול, בטענה שהוא מטהר את הקולחים לרמה שלישונית בלבד, שאין לה ביקוש באזור הנגב, וביטל את התוכנית להקים את המתקן (שאושר ותוקצב על-ידי מועצת רשות המים). לחליפין הוחלט להתחיל לחפש משטחי החדרה חדשים. לצורך כך נשכרו מספר חברות העוסקות באיתור שטחים. יש לציין, כי בשנים הקרובות תזרים גם הרצליה את שפכיה לטיפול השפד”ן. עובדה זו מגבירה את הצורך לא בהגדלת מתקן השפד”ן אלא במציאת פתרון בטוח המיידי לקולחים.
עמדת "צלול"
עמותת צלול דורשת מהשפד”ן ומרשות המים למצוא פתרון דחוף לקולחי השפד”ן, שממשיכים לזרום לנחל שורק ומשם לים. אי- מציאת פתרון גורמת לזיהום הנחל והים, לפגיעה במתרחצים ובגולשים, ולבזבוז מים, כ-20 מיליון מ”ק בשנה, שהם משאב שנמצא במחסור חמור.