1952 – המפעל הוקם מכספי משקיעים אמריקאים.- 1956 – המפעל מתחיל לייצר כלור ממלח בישול בתהליך אלקטרוליזה בעזרת תאי כספית וכן מוצרים נוספים ביניהם סודה קאוסטית, מימן וחומר הדברה – לינדיין) בנזן הקסאכלוריד(.
- 1960 – החברה מקימה מתקן לייצור פוליוויניל כלוריד(PVC) 6,000 טון בשנה. (חומר הגלם – אתילן יוצר על-ידי תעשיות פטרוכימיות במפרץ חיפה ואחר-כך ע”י חברת כרמל אולפינים).
- 1974 חברת ICC Industries בבעלות ג’ון פרבר, ישראלי לשעבר, רכשה 54% ממניות החברה. בעקבות הביקוש הגובר, הורחבו מתקני ייצור ה־PVC.
- שנות ה־70 – הוקם מתקן לייצור ויניל כלוריד(VCM) חומר גלם לייצור PVC והורחבה פעילות מתקן ייצור הכלור. לצורך ההרחבה בוצעה הנפקת מניות לציבור. ה־PVC הפך למוצר העיקרי של החברה. הוקם צינור מיוחד לכיוון הקריות וכן מקשר ימי שאפשר את ליבוא אי.די.סי ללא עגינה בנמל. בנוסף הוקם מתקן לייצור חשמל באמצעות מזוט.
- שנות ה־80 – עקב ירידה במחיר ה־PVC , המפעל נקלע לקשיים. נחלץ מהם בסיוע בעלי המניות והממשלה.
- שנות ה־90 – המפעל התפצל מפרוטרום, שהפכה מחברת בת לחברה עצמאית. המפעל שוב בקשיים.
- 2003 – המפעל עבר לניהול כונס נכסים בעקבות הפסדים של כ-900 מיליון שקל. בית המשפט מינה כנאמנים קבועים את עו”ד צוריאל לביא ורו”ח גבי טרבלסי. תחזוקת המפעל ירודה.
- אוקטובר 2003 – פרצה שריפה במתקן הייצור. המשרד להגנת הסביבה הפסיק את עבודת המפעל.
- יוני 2004 – למרות אזהרות המשרד להגנ”ס והיועמ”ש, השופטת גילאור מחליטה להפעיל את המפעל.
- יולי 2004 – בעקבות לחץ ציבורי השופטת גילאור שינתה את ההחלטה והורתה לסגור את המפעל.
- המשרד להגנ”ס הוציא צו סגירה למפעל ומימן את פינוי החומרים המסוכנים. עובדי המפעל ניסו למנוע את פינוי החומרים כאמצעי לחץ להבטחת זכויותיהם בתהליך הפירוק.
- אוקטובר 2004 – ארגונים באזור שלחו דרישה להקפאת הליכיםכנגד מכירת המפעל לשם הפעלתו מחדש.
- ינואר 2005 – ידיעות אחרונות מפרסם תחקיר “מפעל המוות” ממנו עולה שעובדים רבים לקו במחלות קשות בעקבות עבודתם במפעל. השר להגנ”ס, שלום שמחון, הודיע שהמפעל לא יפתח שוב.
- פברואר 2005 – כ-100 מעובדי המפעל לשעבר, הפגינו נגד החלטת משרד התמ”ת להעניק למפעל פרוטרום ולבעליו ג’והן פרבר, מענק לעברתו מעכו למגדל העמק. לטענת העובדים, חברת ICCופרבר, חייבים להם כספים רבים, ולכן אין שום סיבה שהמדינה תסייע להם, לפני שהם יקבלו את כספם.
- מרץ 2005 הממשלה מחליטה (החלטה 3375) לסייע לכונס הנכסים הרשמי להגיע להסדר עם המפעל ולהסדיר את הביטוח הנדרש במגמה לאפשר פינוי חומרים מסוכנים מהמתחם בהתאם להחלטת בית המשפט (השופטת בילהה גילאור בתיק פש”ר 275/04). על אגף תקציבים הוטל לממן את פינוי החומרים המסוכנים.
- 2006 – המפרקים מפרסמים הזמנות לרכישת הקרקע. בשל הזיהום הרב ההזמנות לא זוכות למענה.
- יולי 2008 – בית המשפט פוסק פיצוי כ-10 מיליון שקלים, לעובדים שחלו במהלך עבודתם במפעל.
- 2010 – בבדיקה של המכון לחקר ימים ואגמים בדגה ובמי הים במפרץ עכו נמצאו ריכוזי כספית של עד 251 מיקרוגרם כספית לליטר (התקן המרבי הוא 0.4 מיקרוגרם לליטר).
- 2011 – שטח המפעל נרכש על-ידי חברת דלק שתכננה להקים במקום מתקן לקליטת גז טבעי. (הרכישה בוצעה באמצעות חברת קש, קונטק מדיקל ויז’ן, בבעלות נחמה סנה, יו”ר נתג”ז לשעבר. (לאחר הרכישה התברר שמי שעומד מאחורי החברה היא “דלק ים מעגן”, בבעלות יצחק תשובה). דלק שילמה 43 מיליון שקל לקופת המפרק ועוד 18 מיליון שקל חובות עבר לרמ”י ולעיריית עכו, תוך ידיעה שהשטח מכיל חומרים מסוכנים ונגוע בזיהום תת קרקעי שניקוי עלול להסתכם ב-50 מיליון שקל. דלק גם אישרה שהיא מודעת לכך שחלק מן השטח הופקע לטובת רכבת ישראל. על הקרקע התחרו שתי חברות נוספות – שירת הים, שהגישה הצעה של 40-50 מיליון שקל לא כולל החובות. הקרקע נמכרה בסופו של דבר לדלק ללא תהליך התמחרות. המפרקים הסבירו שהמו”מ נמצא בישרות האחרונה אחרי ניסיונות רבים למכור את הקרקע.
- יולי 2013 ישראל חותמת על אמנת מינמטה לטיפול בכספית.
- 2014 – דלק ניהלה מו”מ עם קנדה ישראל למכירת הקרקע ב- 180יליון שקל. יעוד השטח הוא אמנם לתעשייה ולמסחר אך בעירית עכו הביעו נכונות לשנותה למגורים. לדעת העירייה פוטנציאל השטח הוא של 3,000 עד 4,000 יחידות דיור. לדברי ראש העיר שמעון לנקרי: “העירייה תומכת בשינויי יעוד הקרקע למגורים וקוראת ליזמים לבחון היתכנות לשינוי התב”ע וכי הוא ישמח אם יזמים יתעניינו בה.
- ינואר 2015 – נערך סיור משותף של נציגי המשרד להגנת הסביבה וחברת “דלק תחנות כוח” המחזיקה בבעלות על שטח המפעל. המשרד להגנת הסביבה המליץ לרשות המקומית ולמשרד הבריאות:
- להציב שילוט המיידע ומתרה לגבי הזיהום בחוף ובמימי הים – לא בוצע.
- להכריז על החוף כאסור לרחצה, תוך הצבת שילוט מתאים ולגדר את קטע החוף מצפון ומדרום – לא בוצע.
- לבצע דיגומים של כספית בחופי הרחצה בעיר.
- להוציא הנחיה גורפת על איסור דיג בצפון מפרץ עכו ולאכוף אותה עד הודעה חדשה – התקנות בהכנה.
- יוני 2015 דיגום שערכה ד”ר אפרת שהם פרידר מהמכון לחקר הימים והאגמים, ביוזמת המשרד להגנת הסביבה, מצא ערכים של עד 251 מיקרוגרם כספית לליטר, כק”מ דרומית לחוף הרחצה של עכו (התקן המרבי למי שתייה הוא של 0.4 מיקרוגרם לליטר).
- מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, רני עמיר, כתב מכתב למשרד הבריאות, לממונה על המחוז במשרד הפנים, אורי אילן, לראש עיריית עכו, שמעון לנקרי, ולמנהל אגף הדיג במשרד החקלאות, ניר פרוימן, ובו כתב: “המשרד להגנת הסביבה פרסם קול קורא למחקר של המקור לכספית במפרץ והתהליכים המעודדים את הטמעתו בדגים. לדבריו, במסגרת דיגומים ראשונים בהפלגה ובדיגום חוף, נמצאו ריכוזים חריגים מאוד של כספית בשתי תחנות שנדגמו בחוף הים, מול מתחם “תעשיות אלקטרוכימיות” לשעבר. הדיגום נערך בחוף לאחר חפירת בור של כחצי מטר בערך, עד הגעה למים. המים האלה נדגמו ונמדדה בהם כספית בריכוזים של 57 ו- 41 מיקרוגרם לליטר. נקודת הדיגום נמצאת כחצי ק”מ דרומית לשפך נחל הנעמן וכ-5 ק”מ דרומית מחוף הרחצה של עכו. בהמשך בוצע דיגום נוסף של החוף הסמוך למתחם, בבורות בעומקים שונים ובמרחקים שונים מקו המים, שממצאיו הוצגו בפנינו השבוע. תוצאות הדיגום מעידות על נוכחות ריכוזי כספית בעייתיים לאורך החוף, כשהריכוזים פוחתים עם המרחק מהמפעל לכיוון דרום וצפון היות והכספית נטמעת בדגי המאכל, קיים חשש כי חלקה מופיע בצורת “מתיל-כספית” הזמינה יותר להטמעה ברקמות חיות. איננו יודעים עדיין האם המתילציה של הכספית מתרחשת בים או במי התהום. המים שנדגמו בחופים נשלחו למעבדה בארה”ב לבדיקת נוכחות מתיל-כספית, אך תוצאות המעבדה יגיעו רק בעוד כ-7 חודשים, לאחר תום עונת הרחצה. הדיגומים לא נעשו בחוף הרחצה המוכרז של עכו ואין לנו מידע לגבי ריכוזי הכספית בחוף המוכרז. עם זאת, במים הרדודים 1.1 מ’ מתחת לפני המים במרינה עכו נמדד ריכוז של 536 ppt הגבוה מערכי הרקע שנמדדו בים הפתוח, ה שמעלה את החשד כי ריכוזי כספית בים נעים צפונה לאורך החוף. אדגיש כי האזור המזוהם אינו חוף מוכרז כחוק, אך מדובר בחוף שהגישה אליו חופשית מצפון ומדרום לכל אדם. לפיכך, אנו ממליצים להציב שילוט מיידע ומתרה לגבי זיהום החוף ומימי החוף, הכרזת החוף כאסור לרחצה ושילוט מתאים וכן לגדר את קטע החוף המזוהם מצפון ומדרום. בנוסף אנו ממליצים למשרד הבריאות ולעיריית עכו, לבצע דיגום דומה של כספית בחופי הרחצה המוכרזים של עכו, בהקדם. לבסוף לדעתנו, לאור ממצאי הניטור הלאומי על חריגות מהריכוז המותר של כספית אורגנית בכ-51%מדגי המאכל בצפון מפרץ חיפה, על אגף הדיג להוציא הנחיה גורפת לאיסור דיג בצפון מפרץ עכו ולאכפה, עד להודעה חדשה. לידיעתכם, כי כבר לפני מספר שבועות נעשתה פנייה לחברת “דלק” המחזיקה בשטח, להיכנס למהלך של סקר סיכונים במטרה לבצע שיקום השטח”.
- יולי 2015 – המשרד להגנת הסביבה פרסם אזהרה לפיה קיים חשד לדליפת כספית למי התהום ולים באזור חופי עכו.
- 2016 דו”ח של חיא”ל: תכנית הניטור הלאומית בים התיכון ל-2015 ניטור זיהום ים חלק 3: “במיני דגים שנדוגו באזור עכו/צפון מפרץ חיפה נמצא זיהום של כספית המראה חריגה מהקו המנחה של שירות המזון הארצי. מומלץ לשקול הפסקת השיווק של דגים אלה.
- נמצא כי התהפכה מגמת העלייה של ריכוזי הכספית בדגי מאכל מצפון מפרץ חיפה ואזור עכו. במחקר שהחל מ-2015 לזיהוי הסיבות לעליית ריכוזי הכספית בדגים מצפון מפרץ חיפה נמצאו ממצאים חריגים של ריכוזי כספית במי תהום רדודים בחוף מול מפעל תעשיות אלקטרוכימיות וככל הנראה קיימת בתת הקרקע דליפה של כספית לים. יתכן שעוצמת הדליפה משתנה, בין היתר כתלות בכמות המשקעים, ופחתה בעקבות מספר חורפים יבשים יחסית.
- ריכוזי הכספית בדגים וברכיכות מצפון מפרץ חיפה גדולים משמעותית מהריכוזים של אותם מינים מאזורים אחרים לאורך החוף.
- חריגות בריכוזי הכספית נמצאו גם בשבי ציון (צפונית לעכו) בסמוך לשמורות טבע ימיות.
- במי התהום הרדודים נמצאו חומרים נמצאו גם חומרים אורגנים נדיפים רעלים ומסרטנים נוספים כגון ווניל כלוריד וטטרה כלוריד אתילן בריכוזים גבוהים (מעל התקנים במאות או אלפי אחוזים)
- יולי 2016
- תקנות לאיסור דיג באזור מזוהם הגיעו לדיון נוסף בוועדת כלכלה. למרות שתקנות עלו לדיון בכנסת הקודמת, ולמרות הידיעה על הזיהום כספית במפרץ עכו נמצא גם בדגי מאכל, התקנות לא אושרו.
- תכנית מתאר עכו מסמך פרוגרמטי לפי הוראות תמ”א 35 ותמ”מ 2/9 (26.10.15)
2020 “צלול” ואל”ס מגישות תביעה יצוגית כנגד חברת דלק בדרישה לנקות את הזיהום ולפצות את הציבור הנפגע ממנו.
ינואר 2012 “דלק” מפרסמת את כוונתה למכור את קרקעות המפעל ל”תדהר” ו”הראל”.