דו”חות תחילת עונת הרחצה 2008 -2022

בשנים האחרונות היינו עדים לכך, שמשרד הבריאות נאלץ להתריע מפני הסכנה שברחצה, עקב זיהום במספר רב של מקרים בחופי הים התיכון, באילת, בים המלח ואפילו בכנרת. כך, בשנת 2007 עמד סך מספר סגירת חופי הרחצה על 63 חופים. בשנת 2008 נצפתה אמנם ירידה במספר סגירת חופי הרחצה, סה”כ 19 אירועים, אולם משך סגירת החופים התארך במיוחד. כך למשל, חוף הצוק בתל-אביב נסגר לרחצה למשך כ-4 חודשים ברציפות, בגין זרימת ביוב גולמי, אשר, כפי הנראה, הגיע לחופי הים ממכון טיהור השפכים של הרצליה. חופי עכו נסגרו לרחצה למשך תקופה ממושכת, זו השנה השנייה ברציפות, בעקבות הזרמות שפכים ממכון הטיהור של איגוד ערים לביוב כרמיאל לנחל חילזון ולנחל הנעמן.

חופי עכו נפתחו לרחצה בשנת 2008 באיחור של שלושה חודשים מיום פתיחת עונת הרחצה הרשמית. במהלך 2008 דווח על ארבעה אירועים בגינם נסגרו חופי הרחצה בעיר חיפה, עובדה אשר העמידה את חיפה כעיר עם מספר סגירות חופי הרחצה הרב ביותר לשנה זו. מצב חופי הרחצה בישראל חורף-2009: החל משנת 2009 אנו עדים לעליה משמעותית הן מבחינת מספר מקרי סגירת חופי הרחצה עקב זיהום שהתגלה במימי הים, והן מבחינת משך סגירת החופים, כל זאת עוד בטרם פתיחת עונת הרחצה הרשמית. מן הנתונים עולה, כי במהלך חורף 2009 נסגרו לרחצה חופים בחמש רשויות מקומיות למשך תקופה מצטברת של כ – 82 ימים**.

בעקבות קריסת צינור הביוב הראשי של אזור אור-יהודה נאסרו חופי תל אביב-יפו לרחצה לתקופה של 26 ימים במצטבר, בזמן שחופי הרצליה נאסרו למשך 35 ימים במצטבר. **חוף פלמחים וחופי העיר עכו הוגדרו על ידי משרד הבריאות כחופים אסורים לרחצה עם סיומה של עונת הרחצה 2008, הואיל ובחופים אלו קיימת סכנה מפני הזרמת שפכים עירוניים דרך נחלי החוף, שורק וחילזון בהתאמה. אירועי סגירת חופי הרחצה חורף – 2009: זיהום חופי העיר עכו: בחודש מאי 2008, ערב פתיחת עונת הרחצה, שוב התבשרו תושבי עכו והצפון, כי משרד הבריאות המליץ, זו השנה השנייה ברציפות, שלא להתיר את פתיחת חופי הים בעיר עכו לרחצה בשל זיהום חמור שהתגלה במי הים. על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, מקור זיהום חופי עכו נעוץ בשפכי מכון טיהור השפכים של איגוד הערים לביוב כרמיאל. המכון האמור הזרים שפכים לנחל חילזון בניגוד לחוק וללא צו הרשאה, דבר המהווה עבירה על סעיף 20א’ לחוק המים, התשי”ט-1959.

פעילות עמותת “צלול” בנושא:

עמותת “צלול” פנתה במכתב לראש העיר כרמיאל ויו”ר המרכז לשלטון המקומי –  עדי אלדר, אשר בידיו השליטה האפקטיבית באיגוד הערים, וכן לסגנו – מר אלכס פלד, המשמש כיו”ר האיגוד – בדרישה שיפעלו להפסקת הזרמות השפכים.

לאחר שלא חלה כל התקדמות בנושא והובן כי  אלדר וסגנו העדיפו, כפי הנראה, להתעלם מפניותיה של עמותת “צלול”, הגישה צלול ב- 30.7.08  תלונה במשטרה בגין עבירה על חוק המים, כאשר במקביל פורסמו העובדות החמורות בקרב תושבי העיר כרמיאל. ‏ בתוך זאת, התקיים ביום 6.8.08 דיון בבג”צ (בג”צ 5581/08), אשר בעקבותיו סוכם כי משרד הבריאות יורה על פתיחתם של חופי עכו לרחצה. הסיכום נערך לאור התחייבותם של נציגי האיגוד ועיריית כרמיאל, כי “לא תחול התדרדרות במצב זיהום נחל נעמן וכי לא ישובו גלישות חוזרות של שפכים או קולחים לנחל”. אף על פי כן, בחלוף כחודש בלבד מיום הסיכום האמור,

ביום 10.9.08, חידש משרד הבריאות את איסור הרחצה בחופי עכו, עקב הזרמת שפכים באיכות ירודה ממכון טיהור שפכים של איגוד ערים לביוב כרמיאל לנחל חילזון.

ביום 29.7.08 פנתה עמותת “צלול” לשר התשתיות הלאומיות,  בנימין בן אליעזר, וביקשה את התערבותו הדחופה למציאת פתרון הולם לבעיית מט”ש כרמיאל עוד החורף בחורף 2008, על-מנת להבטיח שבעונת הרחצה 2009 חופי עכו יפתחו לרחצה כסדרם. בעקבות זאת, הורה בן אליעזר, באוגוסט 2008 על קידום פתרון ביניים בדמות צינור מעקף, אשר יחבר בין מט”ש איגוד ערים לביוב כרמיאל לבין מט”ש עכו, לקליטת כמות השפכים העודפת. בנייתו של צינור המעקף אמורה הייתה להסתיים עד לחודש דצמבר 2008.

לאחרונה, עודכנה עמותת “צלול”, כי הודות למאמציה והלחץ הציבורי שהפעילה בנושא, החליטה רשות מים לעשות שימוש בסמכות המוקנית להם על פי דין ולהוציא “צו לתיקון המעוות”, במסגרתו הוחלט על הרחבת מט”ש כרמיאל בעלות של כ – 30 מיליון ₪ כפתרון קבע. ברם, באופן תמוה, ההחלטה על הקמת צינור המעקף כפתרון זמני לא נכללה במסגרת אותו הצו לתיקון המעוות. עמותת “צלול” פנתה לראש רשות המים, מר אורי שני, ביום 2.3.09, והתריעה בפניו, כי אם לא תושלם בניית צינור המעקף, משרד הבריאות לא יחזור בו מהתנגדותו לפתוח את חופי העיר עכו לרחצה בקיץ הקרוב. כמו כן, קיים חשש שכמות נכבדה של מי קולחין ילכו לאיבוד, בשעה שמשק המים בישראל נמצא במשבר עמוק. בהתאם, דרשה עמותת “צלול” כי הפתרון הזמני, בניית צינור המעקף, אשר עלותו, כך מסתבר, מהווה פחות מ-10% מהעלות הכוללת של הרחבת המט”ש – ייכלל אף הוא במסגרת הצו לתיקון המעוות. נכון למועד כתיבת שורות אלה, טרם התקבלה תגובה רשמית מאת ראש רשות המים או מי מטעמו, וזאת על אף שחלפו למעלה מ-45 ימים, בהם הוא נדרש להגיב כדין לפניה. בהמשך נודע כי, המועצה האזורית מטה אשר מתנגדת כל הנראה להעברת הצינור בשטחה, מסיבות שאינן ברורות ונושא זה נמצא כיום בבירור מול ראש המועצה,  יהודה שביט, שטרם הגיב לפנייתנו.

זיהום חופי הרצליה: כמו חופי תל אביב-יפו, גם חופי הרצליה נאסרו לרחצה בעקבות אירוע התקלה במערכת הביוב העירונית של אור יהודה למשך כ-35 יום במצטבר (!) אולם, לצד הבעיה החמורה דלעיל, התגלו בחופי הרצליה בעיות נוספות הנעוצות, כפי הנראה, בתחזוק וטיפול לקוי מצד עיריית הרצליה, כפי שיפורט להלן: א. זיהום חוף הנכים: במהלך סיור שטח שקיימה עמותת “צלול”, ביום 13.1.09, התגלתה זרימת מים מנקז עירוני אל חוף הנכים בהרצליה. דגימת איכות מי הנקז חשפה ריכוזים גבוהים של כ- 850,000 קוליפורמים צואתיים. יודגש, כי משרד הבריאות אוסר רחצה בחוף במידה והתגלו בדגימת איכות מי הים יותר מ- 400 קוליפורמים צואתיים. דהיינו, מדובר בחריגה של כ-2000% לעומת תקן הרחצה המותר. בעקבות ממצאים אלה, פנתה עמותת “צלול” לראש העיר הרצליה, הגב’ יעל גרמן, וביקשה להפנות את תשומת ליבה למפגע הסביבתי המאיים על איכות מי הים, וחמור מכך – על בריאות הרוחצים. עמותת “צלול” ביקשה לברר מהו מקור השפכים המגיעים לים, ובאילו פעולות בכוונת העירייה לנקוט למניעת המפגע. תגובת העירייה לפניה הייתה לא רצינית ולא עניינית, תוך שהיא מתייחסת לאירוע שהתרחש לפני שלושה חודשים, ולא לגופו של עניין. ביום 22.3.09 דווח, כי נציגי המשרד להגנת הסביבה קיימו סיור ביקורת בחוף הנכים בהרצליה, במהלכו שוב נצפתה זרימת ביוב גולמי בכמויות גדולות מהנקז העירוני לחוף. בעקבות זאת החליט מנהל מחוז מרכז של המשרד להגנת הסביבה, מר ברוך ובר, להוציא מכתב התראה חמור כנגד ראש העיר הרצליה. במכתבו, ציין מנהל המחוז, כי אין זו הפעם הראשונה שהמשרד להגנת הסביבה מתריע מפני מפגע זה וכי עיריית הרצליה אף נקנסה בשל כך. לאור זאת, עולה החשש, לכאורה, כי עיריית הרצליה אחראית לביצוע עבירה בניגוד לחוק המים ולחוק שמירת הניקיון – עבירות, אשר העונש בצידן עלול להגיע עד ל- 350,000 ₪ ועד לשנת מאסר. מנהל המחוז הבהיר, כי המשרד להגנת הסביבה רואה בחומרה את ההפרות החוזרות ונישנות, וכי הוא חוזר על דרישתו כי עיריית הרצליה תפעל לאלתר להפסקת הזרמת הביוב העירוני לים. ב. שימוש בבורות ספיגה בשירותים הציבוריים בחופי הרצליה: במהלך שנת 2008 נודע, כי מתקני השירותים הציבוריים, הפזורים לאורך חופי הרצליה, אינם מחוברים למערכת הביוב העירונית, כנדרש על פי דין. במקום זאת, מוחזקים השפכים הסניטאריים המצטברים בבורות ספיגה, שיטה מיושנת, אשר חלפה מן העולם, בשל הפוטנציאל הממשי הטמון בה לזיהום הקרקע ומקורות מים. ע”פ חוק המים, תשי”ט- 1959 ותקנות המים (מניעת זיהום מים) (בורות ספיגה ובורות רקב) –תשנ”ב-1992, שימוש בבורות ספיגה לאחסון וטיפול בשפכים סניטאריים מוגדר כפתרון ברירת מחדל ואסור לשימוש ביישובים בהם קיימת מערכת ביוב מרכזית. יוצא, אפוא, כי הפעלת מתקני שירותים ציבוריים בחופי הרחצה אגב חיבורם לבורות ספיגה מהווה, לכאורה, עבירה על סעיף 20 ב’ לחוק המים. עמותת “צלול” פנתה לעירית הרצליה בנושא זה עוד ביום 26.8.08, וביקשה, כי ימצא פתרון לבעיה זו בהקדם. חרף פניה זו, כמו גם בקשות חוזרות ונשנות מצד משרד הבריאות, עד כה טרם עודכנו באם חיבור כל השירותים הציבוריים בחופי הרצליה למערכת הביוב העירונית הושלמה כמתחייב. זיהום חופי תל אביב-יפו: ביום 9.2.09 קרס צינור ההולכה הראשי המוביל את שפכי אזור אור יהודה וקרית אונו ואלפי מטרים מעוקבים של ביוב גולמי זרמו מדי שעה אל נחל איילון, משם אל נחל הירקון ובסופו של דבר נשפכו אל חופי הים של הערים תל אביב והרצליה. כפעולת מנע מיידית, הורה משרד הבריאות לסגור את חופי תל אביב-יפו והרצליה לרחצה, הנחיה אשר התבססה בהמשך על ממצאי מעבדה חמורים במיוחד עת נמצאו במים ריכוזים גבוהים של חיידקי קוליפורמים צואתיים. חרף העובדה שהביוב המשיך לזרום באין מפריע, בחרו הגורמים אשר קיימים בידם הכלים והמשאבים לפתור את הבעיה, בהם איגוד ערים לביוב של גוש דן, להחליף האשמות ולהסיר מעצמם כל אחריות תוך שימוש בכלי התקשורת השונים. כפתרון ארעי, הוחלט על הקמת סכר עפר זמני, אשר יאגום את מי הביוב אשר יישאבו באמצעות איגודן והעברת השפכים למתקני הטיפול של השפד”ן. אולם, מאז הספיק הסכר לקרוס כבר ארבע פעמים תוך זיהום משמעותי של חופי תל אביב והרצליה. פעילות עמותת “צלול” בנושא: ביום 25.2.09 פנתה עמותת “צלול” למנכ”ל המשרד להגנת הסביבה וביקשה כי יורה על פתיחת חקירה מיידית בנושא תוך דרישה כי הדין עם האחראים למחדל ימוצה עד תום במקביל להשקעת מאמצים לשם פתרון הבעיה. כמו כן דרשה העמותה לקבל פרטים אודות הסיבות שגרמו לאירוע והגורמים לעיכוב בפתרונו. בתגובת המשרד להגנת הסביבה נמסר כי הנושא נמצא תחת בדיקה מקיפה ובמידת הצורך גם תיפתח חקירה בנדון. ביום 6.3.09 קיימה עמותת “צלול” הפגנה בחוף פרישמן בתל אביב תחת הכותרת: “שודדים לנו את הים”, וזאת כמחאה על מצב חופי הים בישראל. בהפגנה השתתפו למעלה מ-100 פעילים, גולשים ותושבים וכן כיבדו בהשתתפותם חברי הכנסת אופיר פינס-פז וניצן הורוביץ. ביום המים הבינלאומי, שהתקיים ביום 22.3.09, ערכה עמותת “צלול”, ביחד עם השדולה החברתית-סביבתית למען איכות הסביבה מטעם כנסת ישראל, סיור חירום בנחל איילון, באזור הסכר, אשר הוקם על מנת לאגום את שפכי העיר אור יהודה וישובי בקעת אונו ולמנוע את הגעתם לנחל הירקון ולחופי הים. בין חברי הכנסת אשר נכחו בסיור החירום ניתן למצוא את: יו”ר השדולה ח”כ דב חנין (חד”ש) וח”כ אופיר פינס-פז (עבודה), וחברי הכנסת אופיר אקוניס (הליכוד), דניאל בן סימון (העבודה), הרב משה גפני (דגל התורה), ניצן הורוביץ (מרצ), אורית זוארץ (קדימה), אברהם מיכאלי (ש”ס) וכרמל שאמה (הליכוד(. בתום הסיור נערך דיון בהשתתפות חברי הכנסת וכל הגורמים האמונים על הטיפול בנושא, במסגרתו נבחנו כל הדרכים והאפשרויות לפתרון הבעיה בהקדם האפשרי. תוצאות התקרית עד כה: • הנחלים איילון והירקון זוהמו קשות במי ביוב גולמיים של העיר אור יהודה והפכו למפגע סביבתי; • חופי הים בתל אביב-יפו נאסרו לרחצה במשך למעלה משלושה שבועות במצטבר! • בריאותם של תושבי המרכז הפכה הפקר בידי ראשי רשויות וגורמי ממשל; • גבר החשש שעונת הרחצה הרשמית בחופי הים בתל אביב-יפו לא תיפתח במועדה; • עשרות ומאות אלפי מטרים מעוקבים של שפכים, האמורים להיות מטופלים לכדי מי השקיה, אבדו בים, תוך שהם מזהמים את הנחלים ואת החופים; • המשרד להגנת הסביבה פתח בחקירה מטעמו ואף זימן לשימוע את ראש העיר אור יהודה וגורמים נוספים החשודים במחדל. • בעקבות הלחץ, שהפעילה עמותת ‘צלול’ בנושא בשיתוף השדולה החברתית-סביבתית הושלמו העבודות מוקדם מן המתוכנן. זיהום חוף פלמחים: ביום 3.10.08 דווח, כי משרד הבריאות הורה על איסור הרחצה בחוף פלמחים, בעקבות הזרמה מאסיבית של שפכים עירוניים ותעשייתיים באיכות גרועה מאוד ממכון טיהור השפכים של עיריית יבנה. מבירורים שנעשו בנושא, עולה כי מדובר בהזרמה שנעשתה שלא בהיתר או לכל הפחות תוך חריגה מתנאי ההיתר, כפי שניסחה הוועדה למתן צווי הרשאה מטעם רשות המים, דבר המהווה עבירה על סעיף 20ב’ לחוק המים. יצוין, כי נחל שורק עבר בשנים האחרונות תהליכי שיקום משמעותיים ביותר, אשר הצליחו לשחזר את סביבתו האקולוגית הטבעית, עד כדי הפיכת שפך הנחל לגן לאומי. המשך הזרמת שפכים שבאחריות עיריית יבנה נותרה אחד הגורמים העיקריים המאיימים על המשך שיקומו של הנחל, זאת לצד סיכון בריאות המתרחצים בחוף פלמחים.

לקראת עונת הרחצה 2009, קיימה עמותת “צלול” מספר סיורי שטח בנחל, ומצאה כי ההזרמות לנחל שורק ממט”ש יבנה ומאזור התעשייה של העיר – נמשכת. בשל כך, פנתה עמותת “צלול” ליו”ר הועדה למתן צווי הרשאה לנחלים מטעם רשות המים,  דוד ירוסלביץ, וביקשה לברר האם הדבר נעשה באישור ו/או בידיעת הוועדה למתן צווי הרשאה, והאם בכוונתה לפעול להפסקת הזרמת השפכים ולמיצוי הדין כנגד האחראים למחדל המתמשך. תגובה רשמית לפניה טרם התקבלה, וזאת על אף שחלפו למעלה מ-45 ימים, בהם הוא נדרש כדין להגיב לפניה.

לאחרונה עודכנה עמותת “צלול”, כי בימים אלה ממש, פועלת עיריית יבנה נמרצות להקמת מכון טיהור שפכים עירוני חדש, אשר יוכל להתמודד עם עודף השפכים הבעייתי. אולם, הפעלתו תתאפשר רק בסוף השנה, לכל המוקדם. האזהרה מטעם משרד הבריאות מפני הרחצה בחוף נותרה בעינה, ובשלב זה עדיין לא ברור האם תותר הרחצה בחוף פלמחים בעונת הרחצה 2009.

מנתוני הדו”ח עולה כי בחורף 2010 אירעו 12  אירועים בהם נסגרו חופים לרחצה עקב זיהום מי הים, אשר התרכזו בחמש רשויות מקומיות שונות: חיפה, ת”א, עמק חפר, הרצליה ומועצה אזורית תמר.