דו”חות סיום עונת רחצה 2008-2021

בעונת הרחצה 2017  התרחשו 11 אירועי זיהום מדווחים לאורך חופי הים התיכון שגרמו ל-77 ימי סגירת חופים. (בעיר אחת יכולים להיות מספר חופים) עלייה של 103% לעומת קיץ 2016 במהלכו נסגרו החופים למשך 38 יום ב-12 אירועים. בקיץ 2015 נסגרו החופים למשך 59 יום בתשעה אירועים.

שיאנית סגירת החופים של 2017 היא הרצליה, שחופיה נסגרו למשך 17 יום בעקבות זיהום שמקורו במתחם תעש (הכתם הצהוב בחוף אפולוניה). חוף זיקים ופארק אשקלון נסגרו לרחצה ל-10 ימים מזיהום שמקורו ברצועת עזה. זיהומים נוספים היו בחיפה (19), תל אביב (6) ונהרייה (1).

בחג הסוכות, במהלכו ירד היורה, נסגרו לרחצה חופי אשדוד (5) בעקבות זרימת שפכים ומזהמים נוספים לנחל לכיש,  שגרמה לתמותת דגים מאסיבית, שפסקה רק עם פתיחת הנחל לים. בנתניה (10) נסגרו החופים בעקבות זרימת נגר מזוהם מהנקזים העירוניים.

אירועי הזיהום בחג הסוכות מן הראוי שישמשו כתמרור אזהרה לחורף הקרוב, שבו צפויים אירועי זיהום משמעותיים בנחלים ובים, תוצאה של הזנחה ארוכת שנים של משק הביוב על-ידי הרשויות המקומיות, משרד האוצר ורשות המים.  הזנחה זו כוללת אי טיפול בנגר העירוני, אי-שדרוג מכונים לטיהור שפכים (מט”ש) לרמה שלישונית ואי-הקמת מאגרי קולחים מזה למעלה מחמש שנים, עובדה הגורמת להזרמת מזהמים לנחלים ולים, לבזבוז מים, להשבתת מתקני התפלה ולפגיעה בציבור. יש לציין, כי כמות השפכים והקולחים צפויה לגדול מאוד בשנים הקרובות עקב העלייה ברמת החיים וגל הבנייה המאסיבי אותו מתכנן האוצר. אי הקמת תשתיות לטיפול בשפכים, שיקלטו את השכונות החדשות (כפי שקרה במט”ש דרום שרון מזרחי אליו חוברו ישובים למרות הקיבולת הנמוכה) יגרום להתגברות הזרמת השפכים לסביבה ולסגירה נוספת של חופי רחצה.

החוף שצפוי לספוג את מרב הזיהום בחורף הקרוב הוא פלמחים אליו מוזרמים קולחי ירושלים, באמצעות מט”ש שורק וקולחי גוש דן באמצעות השפד”ן. בחורף 2016-2017 הזרים השפד”ן לים כ-12 מלמ”ק קולחים שגרמו לסגירת חוף פלמחים למשק ימים רבים. כמות זו צפויה לגדול במהלך חורף 2018 בעקבות הגידול בכמות השפכים המטופלים על-ידי מתקן זה, שכבר כיום הגיע לגבול הקיבולת שלו. לאחרונה, אישרה רשות המים לשפד”ן שני פרויטקים לטיפול בשפכים, שיושלמו רק בעוד מספר שנים, במהלכן ימשיך הזיהום לזרום לים.

נחל נוסף שיסבול מזיהום הוא הירקון, אליו מוזרמים שפכי יישובי דרום השרון וישובים מעבר לקו הירוק. זרימה זו מסכנת את חופי תל אביב. המועצה האזורית דרום השרון אמנם מקימה מכון לטיהור שפכים, אך ההקמה מתעכבת וגורמת לזיהום הנחל שבשיקומו הושקעו מיליונים רבים. יש לציין, כי גם עם השלמת המט”ש, ימשיכו קולחים לזרום לירקון וזאת בשל אי הקמת מאגר איל שתפקידו לאגום את הקולחים.

חופים נוספים שצפויים לסבול מזיהום במהלך החורף הם עכו, אליהם זורמים עודפים של מט”ש כרמיאל. חופי חיפה ימשיכו לסבול מזיהום המגיע באמצעות הקישון ומתקלות חוזרות במערכת הביוב וחופי חדרה יזדהמו משפכים המוזרמים לנחל מישובים מעבר לקו הירוק ובתוך הקו הירוק. חוף בית ינאי וחוף מכמורת אליהם זורמים שפכים, קולחים ועקר (תוצר לוואי של הפקת שמן הזית) מתחום הרשות הפלשתינית לנחל אלכסנדר ומשם לים.

“צלול” דורשת מרשות המים להביא את כל הקולחים לרמת טיפול שלישונית, כפי שקובעות תקנות ועדת ענבר שקובעות שעד 2015 כל הקולחים צריכים להיות מטוהרים לרמה גבוהה. הזרמת קולחים לים ברמת טיפול נמוכה נוגדת את החוק, נוגדת את אמנת ברצלונה, פוגעת במתקני ההתפלה ובציבור. בנוסף, דורשת “צלול” לזרז הקמת מאגרי קולחים בכל רחבי הארץ ולהדביק את הפער הרב שנוצר איגום הקולחים יאפשר להשתמש במים להשקייה חקלאית במקום להזרימם לים. דרישה נוספת היא לאסור תפיסת מי שיטפונות במאגרי הקולחים. תפיסה זו גורעת מכושר האיגום שהוא נמוך ממילא. מהרשויות המקומיות דורשת “צלול” ולשפר את איכות הנגר העירוני הזורם לים באמצעות הפרדה בין צינורות הביוב לניקוז, ניקוי הנקזים ומניעת הגעת אשפה לחופים. ללא כל אלה ימשיכו הנחלים והים לסבול מזיהום עוד שנים רבות ותמונת דגים המתים בנחלים תחזור על עצמה בכל שנה.

במטרה לבדוק את איכות המים המגיעים לים באמצעות הנקזים ערכה “צלול” בשיתוף חיא”ל ובמימון קרן אסף, סקר שחשף ריכוזי חיידקים גבוה (עד רבבות חיידקים ב-100 מ”ל) בפתחי הנקזים העירוניים הסמוכים לחופי הרחצה. בנקז הסמוך באזור התעשיה במפרץ חיפה נמצאו ריכוז של 1.8 מיליון קוליפורמים צואתיים ב-100 מ”ל, וריכוז גבוה של קפאין, המעידים בירור על מקור ביוב ביתי. בנוסף, נמצאו ריכוזים גבוהים במיוחד של קרבומזפין – תרופה פסיכיאטרית במיוצרת במפעל טרו הסמוך. בנקזים בחוף נאות בקרית חים ובחוף הסטודנטים נמצא עדות ברורה לביוב ביתי. בנקז בחוף זבולון, קרית ים, נמצאו ריכוזי חיידקים נמוכים.